עובד בנמל אשדוד נתפס יוצא מהנמל ברכב ובו סיגריות מוברחות. הרכב נתפס לצורך החרמתו. האם זכאי בעל הרכב להשבת הרכב בטענה כי לא ידע שהרכב משמש להברחה ולאור טענה להעדר מידתיות בין שווי הרכב לשווי המס שלא שולם בגין הסיגריות שהובלו ברכב? בסוגיה זו דן בית משפט השלום באשקלון.

תחילת הפרשה בחודש ינואר 2015, כאשר עובד בנמל אשדוד נתפס ביציאה מהנמל עם קרטונים של סיגריות, אותם הבריח באמצעות רכבו. הוא נעצר על ידי רשות המיסים וקרטוני הסיגריות והרכב הוחרמו על ידי רשות המיסים. 

חודשיים לאחר תפיסתו הודיעה המדינה על חילוט (החרמה לאוצר המדינה) הרכב. בהודעת החילוט נטען כי מחקירה ותצפיות שנערכו נמצא כי הרכב שימש להובלת סיגריות החשודות כמוברחות ונתפס כאשר ברכב סיגריות מוחבאות 

בתביעה שהגיש להחזרת החזקה ברכב לבעלותו, טען החשוד בהברחה כי הרכב הינו בבעלות אמו, אשר רשומה ברישיון הרכב כבעלת הרכב. לטענתו הרכב הועמד על ידה לשימושו והתובעת מימנה את מרבית רכישת הרכב ולכן הוא בבעלותה. 

עוד נטען בתביעה נגד רשות המיסים כי אין זה מידתי לדרוש את החרמת הרכב, ששוויו כ - 140,000 ₪, בגין עבירה אשר העלמת המס הגלומה בה, בשיעור של פחות מ - 10,000 ₪.

שופט בית המשפט באשקלון, עידו כפכפי, החליט לדחות את התביעה להשיב את הרכב לאימו של החשוד בהברחה. בפסק דינו כתב השופט: "התובע הבריח טובין מהנמל ברכב הרשום על שם אמו. שוכנעתי כי למרות הרישום, הרכב הוא בבעלות התובע וחילוטו נעשה כדין. גם אם הרכב בבעלות התובע הועמד הוא לשימושו הקבוע ובנסיבות אלו, העדר ידיעת האם אודות השימוש ברכב להברחה, אינו מונע את חילוט והחרמת הרכב".

בנוסף קבע השופט כי התובע יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.