יובל כהן מועסק בחברת נמל אשדוד  משנת 2002 בתפקיד מלח גוררת.

כבר מתחילת עבודתו הוא טוען כי קיימת תופעה של קידום קרובי משפחה ומקורבים של אנשי ועד הנמל בשיתוף פעולה הדוק של הנהלת הנמל, שביקשה "שקט תעשייתי".

לדבריו, מאז נודע לנציגי החברה שהוא שיתף פעולה עם מבקר הנמל בפרשה הקשורה לאפרים וינר, בכיר בוועד העובדים ויקירה של ההנהלה, הוא הפך ל"אויב העם".

לטענתו, בשיתוף פעולה בין ההנהלה לבין הוועד הוצף תיקו האישי בבירורים משמעתיים פיקטיביים, בירורים שבית הדין הורה למחוק מתיקו בעקבות עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, דבר שלא נעשה.

אביר איכות השלטון:

בפתיחת התביעה מצטט התובע את דבריו של  השופט בדימוס מישאל חשין, יו"ר הוועדה שבחרה בכהן כחושף שחיתויות הראוי לתואר "אביר איכות השלטון":

"כהן פעל לקידום נורמות של תקינות ובטיחות בנמל, נורמות של חיסכון ויעילות, נורמות של טוהר המידות. יובל כהן פנה למבקר החברה והתריע בפניו על ליקויים וסייע לעבודת הביקורת החיונית.

כתוצאה מפועלו נאלץ יובל כהן  להתמודד עם התנכלויות מצד גורמים בנמל, מניעת קידומו והכתמת שמו האישי והמקצועי... במעשיו אלו לקח יובל על עצמו סיכון גדול וממשי ואנו כציבור חבים לו חוב גדול על מסירותו".

עוד אומר כהן, כי השנה זו נבחר על-ידי תנועת אומ"ץ לקבל אות הוקרה על נחישותו ואומץ ליבו בחשיפת פגיעות חמורות בטוהר המידות ובמינהל התקין בנמל אשדוד הגובלים בשחיתות ציבורית. בשל כך  הוא טוען כי "נענש" ע"י החברה שאינה מאפשרת לו להתקדם בתפקידו הגם שהוא ראוי לכך, והגם שעובדים ותיקים פחות ובעלי הכשרה פחותה מתקדמים.

ממתין שנים לקידום:

לטענתו, החברה אינה מאפשרת לו במשך שנים רבות אפילו הזדמנות הוגנת בתפקידו, והמדובר במערכה שיטתית של גורמים בחברה שתכליתה למנוע ממנו את הקידום לו הוא זכאי, בשיתוף פעולה הדוק בינם לבין גורמים בוועד העובדים.

עוד טוען כהן, כי במהלך שנות עבודתו התמודד בחמישה מכרזים לתפקיד חובל גוררת ובכל פעם נפסל מינויו על-ידי החברה, וכל זאת בשעה שהיו לו יותר כישורים ויותר ניסיון רלוונטי לתפקיד ביחס למי שזכה בתפקיד בפועל.

בתביעה נאמר באמצעות עורך הדין, כי בתי הדין קבעו מספר פעמים, כי המכרזים היו מוטים וכי דעתם של חלק מנציגי ועדת המכרזים הייתה נעולה נגד כהן.

טרם הוגש כתב הגנה