לאחר שראש סיעת אשדוד שלנו , צבי צילקר, הפסיד בבחירות על ראשות העיר, נראה כי השלישיה – צילקר, ד"ר אלי לחמני והלן גלבר  יהיו האופוזיציה הקלאסית בקדנציה הנוכחית. 

הרבה דם רע עבר בינם לבין ראש העיר וחבריו במהלך מערכת הבחירות ולא רק, אלא עוד 5 שנים קודם לכן עת כיהנו ביחד ובנפרד באופוזיציה והרבו לתקוף את התנהלות ראש העיר והקואליציה.

אך בפוליטיקה כמו בפוליטיקה אין דבר כזה שאין דבר כזה וראה זה פלא, ראש העיר ביקש שסיעת אשדוד שלנו תצטרף לקואליציה. הוא ידע שמדובר בשלישיה שכל אחד מהם הוא דמות מובילה בפני עצמה וכל אחד מהם יצטרך לקבל תיק משמעותי  והוא היה מוכן למהלך.

כחודש לאחר הבחירות, בינואר 2014 נחתם הסכם קואליציוני בין סיעת ראש העיר לבין אשדוד שלנו. בהסכם זה נראה היה שחברי הסיעה זוכים לתיקים המשמעתיים ביותר מבין כל שאר הסיעות, כשהלן גלבר מקבלת את התיק המשמעותי ביותר מבין השלישייה.

על פי ההסכם – צילקר אמור היה להיות ממונה על ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי)

ד"ר לחמני ימונה כיו"ר תאגיד המים יובלים.

הלן גלבר כממונה על המתנסים, נוער, הצעירים, הגי הרך, צהרונים/יול"א ואוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. כיו"ר יובלים.

ד"ר לחמני השתלב מהר בתפקידו כיו"ר יובלים. כרואה חשבון מנוסה הוא הוביל שינויים ולהתייעלות המערכת וזכה לשבחים על תפקודו.

לעומת לחמני, צילקר  הרגיש ששמים לו רגלים שוב ושוב ולא מאפשרים לו לבצע את תפקידו כפי שהוא רואה לנכון. העימותים וחוסר האמון בינו לבין יו"ר ועדת בניין ערים גבי כנפו, הלכו והחריפו.

צילקר טען שוב ושוב שלא ממלאים עימו את ההסכם הקואליציוני כפי שנחתם ובמקביל הרגיש גבי כנפו שצילקר מתערב מידי בנושאים לא לו, כמו הרישוי.

הלן גלבר שעמה המו"מ היה הארוך והמתיש ביותר, הסתערה על התפקיד המורכב ובקשה לעשות מהפכות בחברה העירונית ושלוחותיה ובמהפכות כמו במהפכות, דורכים על יבלות.
השינויים שבקשה להנהיג פגעו קשות באנשיו של ראש העיר, אלו שהלכו איתו דרך ארוכה. אך להפתעת רבים, ראש העיר המשיך ונתן לגלבר גיבוי מלא ואף הביע שביעות רצון ממהלכיה.
הנפגעים העיקריים מצירופה וסמכויותיה של גלבר היו בוריס גיטרמן שהלך עם לסרי בנאמנות ובתמיכה שנים רבות (אך הלך ודעך ככל שגלבר הלכה ופרחה), ש"ס שתמכה בלסרי לראשות העיר קבלו תפקידים מזעריים ובעלי תפקידים בכירים בחברה העירונית הרגישו שהם הופקרו משיקולים פוליטיים זמניים.
הלחץ על ראש העיר הלך וגבר ככל שהשינויים והמהלכים שערכה גלבר הלכו גברו.

בניסיון להמתיק את הגלולה המרה של שותפיו, ביקש ראש העיר להעביר את תיק הגנים והצהרונים מהמתנסים לתרבות. למעשה אין כל הגיון ארגוני במהלך זה (מה לתרבות ולצהרונים?) אולם הסיבה האמיתית והלא רשמית, הנה פוליטית – העברת חלק מסמכויותיה של גלבר לידיו של בוריס גיטרמן הממונה על התרבות.
הצהרונים/גנים  היו בנפשו של גיטרמן מסיבות פוליטיות ואחרות. גיטרמן הרגיש שכל הסמכויות ניטלות ממנו שתיק התרבות הופך לכלי ריק ללא משאבים ושהצהרונים המפעילים מנגנון כלכלי גדול, יאפשרו לו תמרון ניהולי/כלכלי/פוליטי. אם עוד 4 שנים המצב היה נמשך כפי שהוא, הוא עשוי היה להיות סוס פוליטי מת (בעיקר לאחר שהתפוצצה פרשת אלון חסן, מספר 3 בסיעתו, שהפך למספר 2 עקב פרישתה של מאיה סלוצקי נאמנתו של גיטרימן מ"סיבות אישיות").
ראש העיר כעס על גיטרמן שהביא לצירופו של חסן והתייחס אליו כאל סיעה של מנדט אחד. גיטרמן הרגיש שהוא לבד תרתי משמע.

עברו החודשים בהם התנהלו לחצים במשקל כבד וראש העיר פנה בבקשה לגלבר לוותר על חלק מהתיק שקבלה לידיה והיא ענתה "על גופתי" (רק במילים אחרות), החל משחק של מי ימצמץ ראשון אך אף אחד מהצדדים לא מצמץ... ראש העיר היה נחרץ בהחלטתו, הלן גלבר הודיעה שהסכמים לא מפרים, מכאן שסיעתם התכנסה והחליטה לפרוש לאופוזיציה.

ראש העיר ביקש מהם לשקול שוב את העניין וקרא לכל אחד מהם באופן אישי לחשוב, להיפגש, לדון על אלטרנטיבות ראויות...אך נראה שנסתם הגולל.

יהיו שמאושרים עד מאושרים מאוד מפרישה זו, יהיו שעצובים עד מיואשים, יהיו שיקומו לתחייה משינוי דרמטי זה ויהיו שיתחבאו בחורים.

אין ספק שמשמעות הפרישה של סיעת אשדוד שלנו כמו כניסתם לקואליציה תשפיע מאוד על הלך הדברים בעירייה ובחברות  העירוניות וכן על התנהלות האופוזיציה ב4 השנים הבאות. אופוזיציה שתהיה נושכנית ואכזרית יותר מאשר בשנה האחרונה.

אומרים שאהבה נכזבת הינה קשה יותר ושצריך לדעת לא רק עם מי להתחתן, אלא גם עם מי להתגרש...

מה שבטוח שלא יהיה משעמם