מבקר המדינה חושף: כך פועלות ועדות הקבלה בנמל אשדוד להכנסת בני משפחה
30.10.14 / 22:29
דוח הביקורת של מבקר המדינה, שבין השאר עסק בהעסקת קרובי משפחה בנמל אשדוד, חשף השבוע כי 36% מעובדי הנמל הם קרובי משפחה. דוח הביקורת המלא, שמפורסם פה במלואו, חושף כיצד עוברים קרובי משפחה של עובדי הנמל את ועדות הקבלה בדרך למשרה הנכספת, הכל על חשבון מועמדים ראויים אחרים, שלצערם אין להם מקורבים בנמל אשדוד
הממצאים שהועלו בדוח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, שפורסם השבוע (דוח שנתי 65א) מלמדים על המשך התופעה החמורה של העסקת קרובי משפחה ומקורבים בחברת הנמל בין השנים 2011-2009. "הנהלת החברה והסמנכ"ל למינהל, שתפקידם למנוע תופעות כאלה, מנעו במקרים שהועלו בדוח זה תחרות פתוחה והוגנת והתעלמו מהחובה לקיים הליך פומבי תקין. במקרים שהועלו בדוח זה, הם פעלו להעדפת קליטתם של קרובים ומקורבים בחברה והסירו כל מחסום שהיה עלול למנוע קליטה זו - כל זאת למרות הערותיו של מבקר המדינה בדוח הקודם", מציין המבקר בדוח.
ממצאי הדוח המלא, שחלקים נרחבים ממנו מפורסמים בהמשך כתבה זו, חושפים את השיטה שנקטו בנמל אשדוד על מנת לקדם מועמדים שלהם קרובי משפחה בנמל, הכל על חשבון מועמדים טובים אחרים.
אתר אשדוד נט מציג את דוח מבקר המדינה על נמל אשדוד (קצת ארוך אבל שווה קריאה), כפי שפורסם על ידי מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא.
מבוא לדוח
הביקורת העלתה, כי נכון למאי 2013 - 462 מתוך 1,283 עובדי החברה הם קרובי משפחה (כ-36%). עוד נמצא, כי במהלך השנים 2012-2009 נקלטו בחברת הנמל 143 עובדים.
ל-26 מהם היו קרובי משפחה שעבדו בחברה (18%). נתון זה מצביע על התמשכות התופעה של ריבוי קרובי משפחה בקליטה לעבודה בנמל.
חברת הנמל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2014, כי שיעור קרובי המשפחה מקרב העובדים כיום נגזר משתי סיבות: (א) השיעור הגבוה מאד של קרובי משפחה שירשה חברת הנמל מרשות הנמלים; (ב) השיעור הגבוה של קרובי משפחה שמגישים את מועמדותם למשרות בנמל. לחברת הנמל אין שליטה על אף אחד מהנתונים הנ"ל. החברה הוסיפה כי בשנים 2013-2012 קלטה 52 עובדים, ורק לשניים מהם היו בה קרובי משפחה.
עוד מסרה חברת הנמל, כי השיעורים הגבוהים יחסית של קרובי משפחה מקרב עובדי הנמל כיום (36%) ומכלל הנקלטים בנמל בשנים האחרונות (18%) אינם מלמדים בשום פנים ואופן על "המשך העדפת קרובי משפחה בקליטה לעבודה בנמל". החברה פועלת באופן עקבי ואינטנסיבי, במגבלות הדין כמובן, כדי לצמצם את מספר קרובי המשפחה בקרב עובדי החברה ולפקח על העסקתם.
כמו כן מסרה החברה, כי בשל העובדה ששיעור גבוה של מועמדים מתגוררים סמוך זה לזה באשדוד, יש להניח שיהיה ביניהם שיעור גבוה של קרובי משפחה שמועסקים כבר בנמל, ואין בכך כל פסול, להיפך: יש בכך כדי לעודד ולהגביר את התעסוקה בפריפריה, שהיא כידוע אחת הבעיות שאיתן מתמודדת מדינת ישראל.
החברה הוסיפה, כי אחד ממאפייניה המובהקים של העבודה בנמלי הים, הוא היותה "מקצוע של "דור ממשיך", שבו בנים ובנות נוהגים ללכת בדרך אבותיהם וממשיכים ולעסוק באותו משלח יד. תופעה זו נפוצה בעולם כולו, ואינה ייחודית לישראל, ולכן, ניתן לצפות לשיעור גבוה יחסית של מועמדים בעלי קרובי משפחה בנמל, מתוך כלל המועמדים להיקלט לעבודה בנמל".
דרך פעולתן של ועדות הקליטה
1. ההסדרים בנושא מכרזים, לרבות החובות החלות על חברי ועדת המכרזים, נקבעו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בתקשי"ר ובפסיקה. הסדרים אלה נועדו להבטיח כי בחירת מועמדים למשרה תיעשה בהגינות ומשיקולים ענייניים בלבד, וכי המועמד שייבחר יהיה המתאים ביותר למשרה. הרכבה של ועדת הקליטה נקבע על פי הסכם קיבוצי, וועד העובדים הוא שבוחר את נציגיו בה. עם זאת, חברי הוועד מחויבים, כמו כל חברי הוועדה, לפעול משיקולים ענייניים בלבד.
בשנת 2000, לפני הקמת החברה, הגישה העמותה "תנו לעבוד בכבוד" עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל ורשות הנמלים והרכבות (להלן - רנ"ר) בקשר לנוהג של העדפת קרובי משפחה בקבלה לעבודה בנמלים. בעקבות העתירה התחייבו רנ"ר והממשלה לפני בג"ץ לפעול בנוגע לקבלת עובדים לרנ"ר על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וההסדרים המתחייבים ממנו, ולא להעדיף קרובי משפחה. בעקבות התחייבות זו משכה העמותה את העתירה.
בעקבות התחייבות זאת נחתם בשנת 2004 הסכם עבודה חדש בין רנ"ר ובין ההסתדרות, ועד עובדי ציוד מכני בנמל אשדוד וועד עובדי התפעול בנמל אשדוד (להלן - הוועדים). לפי ההסכם יש להנהלה רוב בוועדת הקליטה, וההחלטות על קליטת עובדים מתקבלות על פי הרוב. בין השאר נקבע בהסכם: (א) החל ב-1.5.2003 תיעשה קבלת עובדים חדשים לנמל בהליך פתוח לציבור הרחב. ההליך יהיה שוויוני, פומבי ובהתאם לנורמות המקובלות בשירות המדינה; (ב) המועמדים ייבחנו במבחני התאמה במקום ובאופן שתחליט הנהלת הנמל. תוצאות מבחני ההתאמה יהיו סופיות. עמידה במבחני ההתאמה, כפי שיקבע מכון המיון, היא תנאי סף להמשך ההשתתפות בתהליך הקליטה; (ג) ועדת קליטה תראיין את המועמדים ותדרג אותם על פי קריטריונים אובייקטיבים והתרשמות כללית מהריאיון האישי; (ד) קליטת המועמדים לעבודה תיעשה בהיקף ובמועד שייקבע על ידי הנהלת הנמל. מספר המועמדים שייקלטו ייקבע לפי הצורך ולפי הדירוג שתקבע הוועדה בסדר יורד.
בשנת 2004 עתרו הוועדים לבית הדין האזורי בבאר שבע נגד תקפות ההסכם, וניסו לקבל את אישורו להסדרים שהיו נהוגים לפני העתירה לבג"ץ ולפני ההסכם הקיבוצי משנת 2004. בנובמבר 2004 דחה בית הדין את עתירת הוועדים וקבע כי היא הוגשה שלא בתום לב. בפסק הדין נאמר, כי המבקשים ידעו היטב כי יש לקיים את ההתחייבות שניתנה לבג"ץ ולשם כך חתמו על ההסכם בשנת 2004.
2. בתהליך הקליטה בחברת הנמל יש כמה שלבים, ובהם פרסום מכרז חיצוני על פי צורכי המערכת, מיון המועמדים באמצעות חברת השמה וקליטת העובד. השלב העיקרי בתהליך זה הוא דיוני ועדת הקליטה של החברה בנוגע למועמדים. הוועדה מורכבת מהסמנכ"ל למינהל, המשמש יו"ר הוועדה, ומשני חברים נוספים - הסמנכ"ל המקצועי הממונה על היחידה הארגונית ונציג העובדים. כל חבר ועדה מדרג את המועמדים לפי ארבע אמות מידה בדירוג הנע בין 1 ל-10.
מהמועמדים הסופיים לתפקיד אמור להיבחר בסוף התהליך המועמד שקיבל את הציון המשוקלל הגבוה ביותר. הציון שנתן מכון המיון החיצוני הוא בעל משקל גבוה (65%). ברוב המקרים שנבדקו על ידי הביקורת, לא היו הבדלים של ממש בין ציוני המועמדים במכונים החיצוניים. נמצא כי המשתנה המשפיע ביותר על דירוג המועמדים הוא ציוני הוועדה, וליתר דיוק הציון של נציג וועד העובדים (ראו דוגמאות להלן).
משרד מבקר המדינה העיר עוד בדוח הקודם, כי דפוס הצבעה קבוע של נציגי הוועד בוועדות הקליטה מצביע על העדפה ברורה של מועמדים שיש להם קרובי משפחה בנמל. עוד נכתב בדוח הקודם, כי דפוס כזה של הצבעה פוגע בסיכויי מועמדים אחרים להתקבל לעבודה, תוך ניצול לרעה של תהליך האיתור והקליטה שאמור להיות תהליך מובנה ושוויוני, ולהביא לידי בחירת המתאימים ביותר.
הביקורת הנוכחית העלתה חמישה מכרזים (ראו להלן) בהם דירגה גב' מיכל לוגסי, מזכירת ועד עובדי מינהל, (להלן - נציגת הועד), 78 מועמדים מתוך 87 בסה"כ שלא היו להם קשרי משפחה לעובדי החברה, בתחתית דירוג הכישורים, וכל אותם מועמדים קיבלו את הציון 1 בכל ארבע אמות המידה (סה"כ 312 דירוגים). בכל אותם מכרזים נתנה נציגת העובדים למועמדים שיש להם קרובי משפחה בחברה את הציון הגבוה ביותר (ציון 10) בכל אמות המידה. אמנם, כל חבר בוועדת מכרזים יכול להתרשם מהמועמדים באופן אחר, אך ישנם מדדים כגון השכלה וניסיון שהם יותר אובייקטיבים וציון 1 אינו סביר לגביהם, מה גם שחברים אחרים בוועדה נתנו להם ציון גבוה בהרבה בחלק מהמקרים. הדבר מעורר חשש כי הציון שנתנה נציגת הוועד לכל מועמד היה קשור לשאלה אם יש למועמד עדיפות בעיני נציגי ועד העובדים. התנהלות זו של נציגת הוועד פגעה בסיכויי המועמדים שלא היו להם קרובי משפחה בנמל, והקנתה יתרון בולט למועמדים שיש להם קרובי משפחה המועסקים בחברה.
בכמה דיונים של ועדת הביקורת בחברת הנמל הוצגו סימולציות של דירוגי וועדות הקליטה. מהן עולה, כי ללא הפער הגדול בין הציון הקיצוני שנתן חבר הוועד למועמד שיש לו קרובי המשפחה בנמל לציונים של מועמדים ללא קרובי משפחה, לא היו המועמדים שיש להם קרובי משפחה זוכים בתפקידים. בדיון בוועדת הביקורת ב-נובמבר 2010 הועלתה הבעיה של ציוני חברי הוועד בוועדות הקליטה. הוועדה העירה, כי היא מצפה מהנהלת החברה להתמודד עם הסוגיה הזאת באמצעות שינוי השיטה, וזאת בהסכמתם של ועדי העובדים או במבחן של בית הדין לעבודה.
עד מועד סיום הביקורת, בדצמבר 2013, לא שינתה הנהלת החברה את השיטה של הערכת המועמדים בוועדת הקליטה, ולא העלתה נושא זה לבחינתו של בית הדין לעבודה. למרות הערות מבקר המדינה בעניין זה בדוח הקודם, העלתה הביקורת הנוכחית כי התופעה של הבדלים ניכרים בציונים בין מועמדים שיש להם קרובים בחברה ובין מועמדים שאין להם קרובים כאלה, ממשיכה להתקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, בעקבות דרך פעולתה של נציגת הוועד בוועדת הקליטה, ועד שינוי השיטה כאמור, נדרשים הנהלת החברה, הדירקטוריון ורשות החברות לפעול להבטחת תקינותם של תהליכי הקליטה בחברה, בשים לב לליקויים שעליהם הצביעה הביקורת.
חברת הנמל השיבה למשרד מבקר המדינה באפריל 2014, כי בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 2004 שנחתם בעקבות עתירה לבג"ץ, יש לוועדי העובדים הרלוונטיים נציג מטעמם בוועדות הקליטה. מטבע הדברים, החברה אינה יכולה להורות לחברי וועדי העובדים כיצד לנקד את המועמדים השונים המתראיינים בוועדות הקליטה, ומידת הפיקוח והביקורת שניתן להפעיל על אופן הצבעתם בוועדות הקליטה היא מוגבלת.
החברה הוסיפה כי, הנושא נדון ואושר על ידי הנהלת החברה והדירקטוריון, ומעבר לבעייתיות הברורה הקיימת בפנייה לבית הדין לעבודה בעניין זה, ולהשלכה הקשה שעלולה להיות לכך על יחסי העבודה בנמל וכפועל יוצא על כלל עבודת הנמל, אין ולא היה כל ביטחון בכך שאם החברה תפנה לבית הדין לעבודה בעניין מתן ציוני הקיצון, אזי בית הדין יאמץ את עמדתה של החברה ויפסוק לטובתה.
להלן כמה דוגמאות של קבלת מועמדים שיש להם קרובי משפחה בחברה:
מכרז למנהלת חשבונות באגף כלכלה: באוגוסט 2010 החליטה הנהלת החברה ליצור תפקיד חדש - מנהלת חשבונות באגף כלכלה. לאיוש המשרה פרסמה החברה מכרז חיצוני לתפקיד והקימה ועדת בחירה בהרכב הבא: הסמנכ"ל למינהל - יו"ר הוועדה, עובד א', רמ"ח כלכלה ונכסים; גב' מיכל לוגסי-מזכירת ועד עובדי מנהל ונציגה נוספת חברת ועדה. נמצא כי מבין 73 המועמדים שהופנו למבחני המיון ל-18 מועמדים (25%) היו קרובי משפחה בחברה, ומבין 12 המועמדים הסופיים לחמישה היו קרובי משפחה בחברה (41%).
בתום הדיונים בוועדת הקליטה, בספטמבר 2010, נותרה עובדת ב', שהיא אחותו של יו"ר ועד ציוד מכני מר אלון חסן, המועמדת היחידה שעברה את ציון הסף לכשירות. המועמד שדורג אחריה קיבל ציון של 5.86 נקודות (14 מאיות פחות מהציון 6 שהוא ציון הסף לכשירות).
א. ממסמכי החברה עולה, כי נציגת הוועד נתנה לעובדת ב' ציון 10 בכל ארבע אמות המידה, ואילו ל-11 המועמדים האחרים נתנה ציון 1 באמות מידה אלה. גם רמ"ח כלכלה ונכסים נתן לעובדת ב' ציון 10 בכל ארבע אמות המידה, וציון 1 או 2 לשאר המועמדים. עוד עולה ממסמכי החברה, כי על פניו נראה שחלק מהמועמדים הנוספים לא נפלו בכישוריהם מעובדת ב'.
משרד מבקר המדינה מעיר, כי מההבדלים בציונים עולה חשש שהציונים לא ניתנו על פי שיקולים מקצועיים וענייניים, ודירוג המועמדים לא נעשה לפי מידת התאמתם למשרה.
ב. הסמנכ"ל למינהל כתב ליועצת המשפטית של החברה דאז בספטמבר 2010, כי שוחח בעניינה של עובדת ב' עם גב' נאוה קרמר, סגנית מנהל רשות החברות והממונה על השכר וכוח האדם ברשות. בשיחה זו נאמר לו שאין צורך לבקש את אישור רשות החברות להעסקה זו, שכן הכללים בנוגע לקליטת קרובי משפחה של חברי ועד כבר נמסרו לחברה במכתב ששלחה אליה הרשות בעניינה של עובדת אחרת שהגישה מועמדות לחברה בשנת 2009, בזמן שגיסה היה חבר ועד מנהלי עבודה בתפעול. הסמנכ"ל למינהל הוסיף, כי רשות החברות מאשרת לקלוט מועמד לחברה אף שקרוב משפחתו הוא חבר ועד בה, כל עוד נקלט המועמד בסקטור אחר, כך שלא נוצר מצב של ניגוד עניינים עקב הקליטה. הסמנכ"ל למינהל טען כי מנהל רשות החברות דאז אמר בכמה הזדמנויות שכל עוד מדובר בחברות ממשלתיות שאין להן ועד מרכזי אחד, ניתן לקלוט מועמד בסקטור שונה מהסקטור שקרוב המשפחה שלו משמש חבר ועד. בשל כל אלה ביקש הסמנכ"ל למינהל את אישורה של היועצת המשפטית וכן את אישורו של המנכ"ל לקליטת עובדת ב' בחברה.
היועצת המשפטית של החברה דאז בדקה את הליך המינוי והודיעה למנכ"ל החברה דאז באוקטובר 2010, כי יש להעביר עניין זה לבדיקת וועדת הביקורת ולאישורה, מאחר שהמועמדת שוועדת הקליטה מצאה אותה ככשירה היחידה היא קרובת משפחה של חבר הוועד. כמו כן הודיעה היועצת המשפטית לסמנכ"ל למינהל, כי על פי התקנות לא יועסק עובד אם מתקיימים יחסי כפיפות או שקיים חשש לניגוד עניינים וקשרי עבודה, שהם בין היתר חברות בוועד עובדים, ולפיכך קליטתה של עובדת ב' עומדת בניגוד לתקנה זו.
באשר לעמדה שהציג הסמנכ"ל למינהל בפני היועצת המשפטית, שהייתה לדבריו על דעתה של רשות החברות הממשלתיות, ולפיה ניתן לקבל מועמד לעבודה כאשר קרוב משפחתו חבר וועד בסקטור אחר בחברה, מעיר משרד מבקר המדינה כדלקמן: אף על פי שבחברת הנמל יש כמה ועדי עובדים בפועל משמש אחיה של עובדת ב', מר אלון חסן, כיו"ר ועד העובדים המייצג את כלל עובדי הנמל לכל דבר ועניין, וממילא גם שאר ועדי העובדים קשורים אליו ונשמעים לו בעניינים של הוועד והחלטותיו. בשל עובדה זו היה על הגורמים השונים בחברה לפסול את בחירתה של עובדת ב' במכרז.
ועדת הביקורת העירה בישיבתה מאוקטובר 2010, כי היא רואה בחומרה את דרך פעולתו של רמ"ח כלכלה ונכסים בנוגע למתן הציונים, אך למרות זאת אישרה את המינוי בהסתמך על מכתבו של הסמנכ"ל למינהל מספטמבר 2010. יצוין כי בתגובה על פרוטוקול ועדת הביקורת שנשלח אליה באוקטובר 2010, כתבה גב' נאוה קרמר לסמנכ"ל למינהל, כי נתנה אישור להעסקת עובדת ב' רק משום שהפנייה אליה נעשתה בדיעבד, לאחר זכייתה של עובדת ב' במכרז. גב' קרמר הוסיפה, כי הן במכתב שנשלח לסמנכ"ל למינהל והן בשיחות עמו, לא אמרה כי אפשר להסתמך על העסקתה של העובדת האחרת גם בנוגע לעובדת ב'.
חברת הנמל השיבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה מאפריל 2014, כי עובדה היא שרשות החברות לא פסלה את מינויה של עובדת ב', אף לאחר שקיבלה את פרוטוקול ועדת הביקורת שאישר את מינויה של עובדת ב', ובו התייחסו הסמנכ"ל למנהל והמנכ"ל למה ששמעו מפי גברת קרמר.
רשות החברות הממשלתיות בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2014, דחתה את תשובתם של חברת הנמל והסמנכ"ל למינהל, וחזרה וטענה, כי לא ניתן כל אישור על ידי הרשות לקליטתה של עובדת ב', אך הואיל והפנייה בעניינה של עובדת ב' לא הובאה בפני הרשות אלא בדיעבד, לא מצאה הרשות מקום להתערב בהליך קליטתה, ויודגש כי לא ניתן בעניין זה כל אישור של הרשות.
משרד מבקר המדינה מעיר כי מהשתלשלות העניינים עולה כי בהליך גיוסה ומינויה של עובדת ב' היו כשלים רבים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי החברה קלטה את עובדת ב' למרות שהיועצת המשפטית של החברה דאז קבעה שקליטתה היא בניגוד לכללים, והוא אכן בניגוד להם. על החברה לדאוג לכך כי במקרים בהם מתקבלים לחברה מועמדים בעלי קרובי משפחה, הליך הקליטה ייעשה בהתאם לכללים.
מכרז לעוזר קצין בטיחות בתעבורה: בפברואר 2010 פרסמה חברת הנמל מכרז לתפקיד עוזר קצין בטיחות בתעבורה. התפקיד כולל בין היתר ביצוע ביקורות פתע בנמל, ביצוע תחקירים בנוגע לאירועים בנמל, אכיפת חוקי התנועה בשטח הנמל, ביצוע תכנית שנתית לחידוש רישיונות של כלי רכב, פיקוח על תקינותם של רכבי הֶחכֵּר (ליסינג), טיפול בתאונות דרכים בשטח הנמל, פיקוח על עבודת קבלנים בשטח זה ומתן הדרכות למחלקות לבטיחות בתעבורה. חברי ועדת הקליטה היו הסמנכ"ל למינהל, ראש מדור פרט ושכר, ראש מדור רכש, גב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מנהל, וקצין בטיחות בתעבורה ששימש משקיף.
על פי התקנות לא יועסק עובד בחברה בין היתר אם ההעסקה עלולה להביא לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחתו העובד בחברה. קשרי עבודה הוגדרו בתקנות ככוללים בין היתר מצב בו קרוב משפחה ממלא בה תפקיד באגף כוח אדם, ביחידת החשב, ביחידת הביקורת הפנימית, ביחידת המשמעת או ביחידה אחרת המבצעת תפקידים דומים. בבדיקת רשימת עובדי חברת הנמל הועלה כי לעוזר קצין בטיחות בתעבורה שנבחר היו שני קרובי משפחה (שני גיסים) בחברה, בתפקידים של בקר ציוד מכני במחלקת תפעול, וכעוזר ראש מדור תכנון במדור תכנון.
מ-18 המועמדים שהופנו למבחני מיון, הגיעו שישה מועמדים סופיים לוועדת הקליטה, והיא דירגה אותם, ובהתאם לציון משוקלל סופי נבחר מועמד יחיד ככשיר לתפקיד (עובד ד'). המועמד הזוכה קיבל ציון 7.43, בעוד המועמד השני בדירוג קיבל 1.5 נקודות פחות, דהיינו - 5.98, שתי מאיות פחות מסף הכשירות. נמצא כי המועמד הזוכה היה היחיד בין המועמדים, שהיו לו קרובי משפחה בחברה.
מעיון במסמכי החברה עולה, כי חברת הוועד העניקה למועמד שנבחר את הציון 10 בכל ארבע אמות המידה לדירוג, ואילו לחמשת המועמדים הנוספים העניקה ציון 1 בכולן. לאחד המועמדים, רס"ן במיל שצבר ניסיון רב בעקבות שנות שירות מרובות בצבא קבע ושניהל תחתיו עשרות נהגים בצבא, היא כתבה בהערכתה המילולית:"רחמן מידי, יש חשש שלא יעמוד בלחץ מול עובדי הנמל", וגם לו נתנה ציון 1 כולל בפרמטר של ניסיון.
מההבדלים בין הציונים שניתנו למועמד שנבחר ובין הציונים שניתנו לשאר המועמדים ומהערכתה של נציגת הוועד עולה חשש שהייתה כאן כוונה לקדם את בחירתו של המועמד שיש לו קרובי משפחה בחברה, ולהתעלם מכישוריהם האישיים והמקצועיים של שאר המועמדים.
הסמנכ"ל למינהל הורה לקלוט את עובד ד' בטענה שאין לו בעיה עם הקרבה המשפחתית הזו. במכתבו לסגנית היועמ"ש לשעבר של חברת הנמל, ציין הסמנכ"ל למינהל, כי אין מדובר ביחידת משמעת או דומה לה, וכי עובדי היחידה אינם נוקטים הליכי משמעת כלפי עברייני תנועה, אלא משמשים גורם מקצועי. עוד כתב, כי העוזר לא מבצע בירורים משמעתיים, ואין לו סמכות להחליט על חומרת העונש ועל אופי הענישה.
משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהגדרת התפקיד צוין כי העוזר מבצע פיקוח ואכיפה לנוהגים בשטח החברה או ברכבי החברה, עליו לקיים בירורים משמעתיים לנהגים בנמל, להמליץ על עונשים לעובדים בעקבות אי ציות לחוקי תנועה, טיפול בנושא תאונות כולל ביצוע תחקירים וכו'. מכאן שלתפקיד יש סמכויות משמעתיות ועל כן ספק אם הקביעה של הסמנכ"ל למינהל הייתה נכונה. היועצת המשפטית לשעבר אף סיכמה באישורה, כי בהגדרת התפקיד כפי שפורסם במודעת המכרז נמצאו תפקידים שלהבנתה כוללים סמכויות משמעת לרבות ביצוע בירורים משמעתיים, וכי רק על סמך אישור הסמנכ"ל למינהל נתנה את אישורה להעסקה זו.
חברת הנמל השיבה למשרד מבקר המדינה באפריל 2014, כי "לא נעשתה כאן פעולה בלתי תקינה כלשהי. להיפך: זוהי דוגמה להתנהלות נכונה, יעילה וראויה של גורמים שונים בחברה, תוך שכל אחד מהם מבצע את תפקידו נאמנה...לכל היותר, ניתן היה לומר שהגדרות התפקיד שפורסמו במכרז היו ניתנות לפרשנות...".
לדעת משרד מבקר המדינה, מעיון בהגדרות של תפקיד זה וגם על פי קביעת היועצת המשפטית לשעבר עולה, כי לתפקיד זה גם מאפיינים של יחידת משמעת, ולפיכך אסור היה לחברה לאשר את מועמדותו של העובד שנבחר לתפקיד.
על פי בקשת ועדת הביקורת של הדירקטוריון ממאי 2010, הוצגה עמדת רשות החברות להעסקה זו על ידי גב' נאוה קרמר כדלקמן: "בהסתמך על המידע שהתקבל מהחברה בעניין זה, לפיו, בין היתר, קרובי משפחתו של המועמד אינם מועסקים כנהגים של כלי רכב בחברה ואינם מחזיקים או מפעילים רכב של החברה, (לרבות רכב ליסינג), מצורפת עמדת רשות החברות בנוגע למינוי קרוב משפחה לתפקיד עוזר קצין בטיחות בתעבורה. על אף הבעייתיות הקיימת, בשל תפקידי יחידת הבטיחות בתעבורה, ניתן לאפשר העסקה של המועמד בתפקיד המצוין בכפוף לתנאים הבאים:
א. התחייבות המועמד להימנעות מניגוד עניינים, בנוסח שיקבע בידי היועצת המשפטית של החברה, בכל נושא הקשור במישרין, או בעקיפין, לקרובי משפחתו (אשר הטיפול בהם יעשה בידי קצין בטיחות הממונה על המועמד).
ב. הבהרה למועמד, כי יועסק כעוזר קצין בטיחות ולא יוכל למלא תפקיד של קצין בטיחות כל עוד תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005 (תקנות קרובי משפחה) או דין דומה, חל על החברה, ויש למועמד קרובי משפחה מועסקים בחברה. נדרש שהמועמד יאשר, בנוסח שיקבע בידי היועצת המשפטית של החברה, כי ההבהרה האמורה ידועה לו והוא מסכים לתנאים האמורים בה, המהווים תנאי להעסקתו בחברה.
ג. קיום כל התנאים הנדרשים להעסקתו של המועמד בהתאם לתקנות קרובי המשפחה".
משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנאים שציינה גב' קרמר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות. זאת - על פי הגדרות התפקיד ואופי העבודה בנמל שבו נמצאים עובדים רבים, וממילא לא יוכלו התנאים האמורים להתקיים בפועל. ככל שמדובר בתפקיד בעל סמכויות משמעתיות, לא ניתן להעסיק את המועמד בתפקיד זה בשל קרבת המשפחה שלו לעובדים בחברה.
רשות החברות השיבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה ממרץ 2014, כי עמדת רשות החברות הסתמכה על המידע שנמסר לרשות על ידי הסמנכ"ל למינהל, שלא הביא בפני הרשות את עמדתה של היועצת המשפטית של החברה הקובעת שתפקיד עוזר קצין בטיחות הוא תפקיד משמעתי. עוד הוסיפה רשות החברות, כי היא רואה בחומרה את התנהגותו של הסמנכ"ל למינהל בנושא זה, וכי הסמנכ"ל למנהל שהוא הפקיד הבכיר האחראי לקליטת עובדים וניהול כוח אדם בחברה, מסר לכאורה מידע לא מדויק או לא אמין, ובכך סיכל את האפשרות של הרשות להפעיל את סמכויותיה.
מכרז לתפקיד בקר כניסת משאיות בשער הנמל (להלן -"מקדם"): בנובמבר 2009 פרסמה החברה מכרז לתפקיד מקדם, וקלטה שתי עובדות לתפקיד זה. עם חברי הוועדה נמנו הסמנכ"ל למינהל, סמנכ"ל לתפעול מר אלדד וקסמן, כנציגה אישה עובדת ד' וגב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל.
על פי נתוני החברה, ל-12 (32%) מ-38 המועמדים שטופלו על ידי מדור גיוס, היו קרובי משפחה בחברה; לשישה (25%) מ-24 המועמדים שהופנו למבדק התאמה היו קרובי משפחה בחברה; לארבעה (31%) מ-13 המועמדים שזומנו לוועדת הקליטה היו קרובי משפחה בחברה; ולשלושה (50%) מששת המועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד היו קרובי משפחה בחברה.
מבדיקת ציוני המועמדים במכון המיון החיצוני עולה, כי המועמדת שדורגה שנייה שיש לה קרובי משפחה, קיבלה ציון 5 במכון המיון ("סיכוי בינוני להצליח - יש לשקול אם לקבלה"), בעוד שברשימת המועמדים הסופיים היו שבעה מועמדים שזכו להערכה גבוהה יותר ממכון המיון, ושניים מהם קיבלו ציון 7 (סיכוי גבוה להצליח).
בתום דיוני הוועדה נבחרו שני המועמדים המובילים לתפקיד. במקום הראשון נבחרה מועמדת א' שקיבלה ציון של 7.79 (אין לה קרובי משפחה בחברה), ובמקום השני נבחרה מועמדת ה' בציון של 7.02 (למועמדת זו יש הורה ואח שעובדים בנמל בחטיבת התפעול).
מהתיקונים שנעשו במסמכי דירוג המועמדים בעת ישיבת הוועדה עולה, כי נציגת הוועד העלתה את הציונים למועמדת ה' והפחיתה את הציונים למועמד אחר, דבר שבסופו של חשבון הביא לקליטתה בנמל.
בחוות הדעת שכתבה בינואר 2010 היועצת המשפטית לשעבר למנכ"ל החברה דאז בנוגע לקליטת המקדם, היא התריעה על כך שלא מעט מכרזים שבהם זכו מועמדים שיש להם קרובי משפחה מגיעים לאישורה. עוד התייחסה לסעיף 4 לתקנות האוסר העסקת קרובי משפחה היוצרים יחסי כפיפות, ניגוד עניינים וקשרי עבודה ולכך ששניים מקרובי משפחתה של המועמדת שנקלטה, , עובדים בחטיבת התפעול. היא ציינה כי הסמנכ"ל לתפעול - מר אלדד וקסמן (שאף היה חבר בוועדה) הודיע כי אינו חושש לניגוד עניינים בהעסקתה של עובדת ה' כמקדמת.
ועדת הביקורת של הדירקטוריון אישרה את מינויה של עובדת ה', ובלבד שהנהלת החברה תקפיד על היעדר כפיפות או קשרי עבודה בין המועמדת ובין קרובי משפחתה, וכן על היעדר ניגוד עניינים עקב העסקתה.
הסמנכ"ל לתפעול הסביר למשרד מבקר המדינה: "לא נאמר לי בשום שלב שחל איסור מוחלט לקליטת קרובי משפחה, ומבחינתי מועמד שמגיע לוועדה עבר את כל התהליכים הנדרשים, אושר על ידי הגורמים המקצועיים והינו כשיר. כל אחד מחברי הוועדה מתרשם ומדרג עצמאית ויחידת הגיוס מרכזת את התוצאות, מנתחת ומכריזה על הזוכה".
מכרז לתפקיד מתפעל מסוף: בספטמבר 2010 פרסמה החברה מכרז לתפקיד מתפעל מסוף, וקלטה שני עובדים לתפקיד זה. עם חברי הוועדה נמנו הסמנכ"ל למינהל, רמ"ח מכולות, עובד ו', וגב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל.
על פי נתוני החברה, ל-21 (41%) מ-51 המועמדים שטופלו על ידי מדור גיוס היו קרובי משפחה בחברה; לחמישה (16%) מ-32 המועמדים שהופנו למבדק התאמה היו קרובי משפחה בחברה; ולאחד (9%) מ-11 המועמדים שזומנו לוועדת הקליטה היו קרובי משפחה בחברה. בתום דיוני הוועדה נבחרו שני המועמדים המובילים לתפקיד. במקום הראשון דורגה עובדת בציון של 6.97 נקודות, ובמקום השני דורג עובד יא', בציון של 6.7 נקודות. במקום השלישי דורג מועמד י', בציון של 6.21 נקודות. יצוין כי למועמד שדורג במקום השני יש אח שעובד בחברה, וכי למועמדת שדורגה ראשונה יש בן דוד המועסק בנמל, קרבה שבתקופת הביקורת לא הוגדרה בכללי רשות החברות כקרבה משפחתית.
מעיון בפרוטוקולים של הוועדה עולה, כי חברת הוועדה - נציגת הועד, נתנה לשני המועמדים המובילים את הציון 10 בכל אמות המידה, ולשאר המועמדים האחרים, פרט לאחד, את הציון 1. לגבי עובד ו' נמצא, כי הוא רשם בראש הדף בטופס הדירוג שלו את שמו של מועמד נוסף שהיה אחד המועמדים במכרז זה ונתן לו את הציונים המרביים. גם למועמדת ו' נתן עובד ו' את הציונים המרביים, ואילו בציונים של המועמד שדורג שלישי נעשה שינוי. גם בטפסיו של הסמנכ"ל למינהל בוצעו תיקונים בציונים של המועמד השלישי, כך שהוא לא נבחר לתפקיד.
אנשי הנהלת הנמל הסבירו למבקר המדינה, כי התיקונים בדירוג המועמדים נעשים במהלך הדיון וההתרשמות האובייקטיבית מהמועמדים, ונובעים גם מסדר הופעת המועמדים לפני הוועדה.
משרד מבקר המדינה מעיר כי הכנסת שינויים תוך כדי מהלך דיוני הועדה הם אכן לגיטימיים, ואולם נמצא כי השינויים שנעשו בוועדות שנבדקו קידמו באופן עקבי את המועמדים שיש להם קרובי משפחה.
למכתבו של הסמנכ"ל למינהל לוועדת הביקורת מנובמבר 2010 בנוגע לאישור קליטתו של המועמד שיש לו קרוב משפחה, צורף על פי בקשת ועדת הביקורת, הדירוג שדירגה ועדת הקליטה את המועמדים, וכן סימולציה של דירוג המועמדים תוך חישוב ציון של נציג הוועד כציון השווה לממוצע של חברי ההנהלה.
הועלה כי אילו היה ממוצע הציונים של נציג הוועד שווה לזה של ממוצע הציונים של ההנהלה, היה המועמד שאחיו מועסק בחברה מדורג במקום השלישי, ומי שדורג שלישי היה מדורג במקום השני, ומכאן שהיה נקלט בחברה אילולא נעשו שינויים בציוניו. למרות זאת אישרה ועדת הביקורת את הקליטה של המועמד שיש לו קרוב משפחה, והנהלת החברה דיווחה על כך לדירקטוריון.
מכרז למדריך במרכז מבקרים: במרץ 2011 פרסמה החברה מכרז לתפקיד מדריך במרכז המבקרים. עם חברי הוועדה נמנו: הסמנכ"ל למינהל, סמנכ"ל דוברות ותקשורת תאגידית מר יגאל בן-זיקרי וגב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל.
נמצא כי ל-49 (29%) מ-171 המועמדים שטופלו על ידי מדור גיוס היו קרובי משפחה בחברה; ל-36 (25%) מ-143 המועמדים שנשלחו למבדק התאמה היו קרובי משפחה בחברה; לעשרה (22%) מ-45 המועמדים שזומנו לוועדת הקליטה היו קרובי משפחה בחברה. לחמישה (26%) מ-19 המועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד היו קרובי משפחה בחברה. 44 מכלל המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד הגיעו לשלב הדיון בוועדת הקליטה, וזו דירגה אותם ובחרה בשני מועמדים על פי ציון משוקלל סופי. המועמדים שנבחרו היו מועמדת שקיבלה ציון של 8.13 נקודות, ומועמד שקיבל ציון של 7.39 נקודות. יצוין כי למועמד יש הורה ודוד שעובדים בחברה, ואילו למועמדת אין קרובים בחברה.
מעיון במסמכי הוועדה עולה כי נציגת הועד נתנה לשני המועמדים שנבחרו את הציון 10 בכל ארבע אמות המידה לדירוג, ואילו לשאר המועמדים נתנה את הציון 1, פרט למועמדת השלישית שלה נתנה ציון 5. הציונים שנתנה נציגת הוועד קבעו למעשה שהמועמד שיש לו קרובי משפחה בחברה ידורג לפני המועמדת השלישית, שאין לה קרובי משפחה בחברה.
בחוות דעתה של היועצת המשפטית לשעבר למנכ"ל החברה היא העירה, כי ראוי שמקרה זה ייחשב חריג לאיסור העסקת קרובי משפחה, בהתאם לתקנה 3 לתקנות העסקת קרובים. בסיכום דבריה הוסיפה, כי רוח התקנות ולשונן מכתיבות שהעסקת קרובי משפחה תהיה חריג לכלל האוסר העסקה כזאת.
מינויים אחרים
נוסף על קידומם של מועמדים שיש להם קרובי משפחה, העלתה הביקורת מקרים אחרים שבהם נקטה גב' מיכל לוגסי, מזכירת ועד עובדי מינהל, באותה שיטה, כשנתנה ציון נמוך באופן קיצוני לחלק מהמועמדים, ובכלל זה גם באמות מידה אובייקטיביות כגון ידע מקצועי וניסיון, ואילו למועמד המקורב נתנה ציון 10. בחלק מהמקרים היו למועמדים במכרזים אלה קשרי משפחה שאינם בגדר קשרי המשפחה האסורים לפי התקנות. בחינת תהליכי קליטתם של עובדים אלה (חלקם בכירים), מצביעה על כך שהליכי הגיוס וקליטת המועמדים לא נערכו בהתאם לנוהלי החברה.
להלן שתי דוגמאות:
מכרז למהנדס תעשייה וניהול: ביולי 2010 פרסמה חברת הנמל מכרז לתפקיד מהנדס תעשייה וניהול בעבור יחידת מינהל וארגון. מכל המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד הגיעו 18 מועמדים סופיים לוועדת הקליטה.
בתום דיוניה קבעה הוועדה כי לשניים מ-18 המועמדים יינתן ציון משוקלל כשיר[5]. המועמדת שדורגה ראשונה קיבלה ציון של 7.85 נקודות, והמועמדת שדורגה שנייה קיבלה ציון של 6.56 נקודות, כלומר הפרש של 1.3 נקודה מהמועמדת הזוכה, עובדת ח'.
בנוגע למועמדת ט' רשמה נציגת הוועד: "נוקשה מרוחקת, לא מקבלת ביקורת". יצוין כי למועמדת זו היה ניסיון מקצועי כמהנדסת בחברה מובילה בתחומה ואף בארגונים נוספים, אך למרות זאת נתנה לה נציגת הוועד באמת מידה של ניסיון מקצועי ציון 1. מעיון במסמכי הוועדה עולה, כי נציגת הועד תיארה את רובם של המועמדים כנוקשים, חסרי סבלנות, עקשנים ובעלי יחסי אנוש בעייתיים.
מעיון במסמכי החברה עולה, כי גב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל נתנה למועמדת שנבחרה את הציון 10 בכל ארבע אמות המידה לדירוג, ובכללם אמות מידה אובייקטיביות, כגון ידע מקצועי וניסיון, ואילו לכל 17 המועמדים האחרים נתנה את הציון 1.
מכרז לעוזר למהנדס בטיחות: בינואר 2011 פרסמה החברה מכרז לתפקיד עוזר למהנדס בטיחות נמלי. עם חברי הוועדה נמנו הסמנכ"ל למינהל, סמנכ"ל תפעול מר אלדד וקסמן, וגב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל.
מכלל המועמדים הגיעו שלושה לוועדת הקליטה לשלב הסופי, והיא דירגה אותם על פי ציון משוקלל ובחרה באחד מהם. המועמד הנבחר קיבל את הציון 6.77, והמועמד שדורג במקום השני קיבל את הציון 5.52, כלומר הפרש של 1.2 נקודה.
מעיון במסמכי החברה עולה, כי נציגת הוועד, העניקה למועמד שנבחר את הציון 10 בכל ארבע אמות המידה, לשני המועמדים הנוספים את הציון 1 בכולם, ובכלל זה אמות מידה אובייקטיביות כגון ידע מקצועי וניסיון.
מעיון במסמכי החברה עולה, כי דודו של המועמד שנבחר שימש במועד פרסום המכרז קבלן חיצוני במערך התפעול בנמל. לדברי מהנדס הבטיחות בחברה (שהמועמד שנבחר אמור להיות כפוף לו), עבודתו של מהנדס הבטיחות עם אותו קבלן היא מאד קרובה, וכוללת גם סמכויות בנושא האכיפה.
בתשובתה של היועצת המשפטית של החברה למהנדס הבטיחות נכתב בין היתר, כי מובן שקיים ניגוד עניינים מסוים, ולכן אסור שאותו מועמד, אם ייקלט לעבודה, יעבוד או יעסוק במישרין או בעקיפין בכל עניין שהוא הקשור לאותו קבלן שיש לו קשרי משפחה אתו.
עוד עולה ממסמכי החברה, כי עוד לפני שהוברר סופית על ידי מהנדס הבטיחות והיועצת המשפטית שניתן לקלוט את המועמד כעוזרו, הורה הסמנכ"ל למינהל בדואר אלקטרוני ששלח למדור גיוס בחברה (הכפוף לו), ובהעתקים לסמנכ"ל תפעול ולגורמים נוספים בחברה לקלוט את העובד לעבודה. זאת - למרות העובדה שדודו משמש כקבלן חיצוני במערך התפעול בנמל. הוא קבע כי לדעתו העניין אינו מצריך התייעצות עם היועצת המשפטית, וכי הוא טוען ברמת ודאות של 100% שניתן לקלוט אותו. הסמנכ"ל למינהל הוסיף, כי אם תסרב חברת הנמל לקלוט את המועמד בשל חשש לניגוד עניינים תהיה זאת "פגיעה בחופש העיסוק ובשכל הישר", ובסופו של דבר כפה על מדור גיוס לקלוט את העובד מיד.
חברת הנמל השיבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה מאפריל 2014, כי התנהלות החברה במקרה המובא בפרק זה מהווה דוגמה לטיפול נכון ויעיל של הגורמים הרלוונטיים בחברה בנושא של חשש לניגוד עניינים.
לדעת משרד מבקר המדינה, הסמנכ"ל למינהל, האמור לשמש שומר הסף של החברה, עמד על קבלתו של עוזר המהנדס לעבודה בלי לערב את היועצת המשפטית ולאפשר לה לבחון את הנושא כראוי, ובלי להסדיר את ניגוד העניינים. התנהגותו הייתה בלתי תקינה, לא שירתה את האינטרסים של החברה, והייתה עלולה להציב את העובד שנקלט בתפקיד זה במצב של ניגוד עניינים.
מינוי בעלי תפקידים בכירים בחברה
העסקת עוזרת מנכ"ל: עובדת י' החלה לעבוד בנמל אשדוד בספטמבר 2009 במשרת אמון כעוזרת מנכ"ל חברת הנמל. במסמכי קליטתה צוין, כי היא תשובץ לתפקיד עוזרת לסמנכ"ל משאבים, אך לבסוף שובצה לתפקיד עוזרת מנכ"ל במשרת אמון.
1. במסגרת תהליך קליטתה של עובדת י' בחברה, היא נשלחה למבחני מיון במכון מיון חיצוני. מעיון בתוצאותיהם של המבחנים עלה כי עובדת י' קיבלה הערכה נמוכה במבחני המיון, דבר המתבטא בחוסר התאמה לתפקיד. בסיכום של המכון נאמר "אינו מומלץ להמשך התהליך".
נמצא כי עובדת י' לא עברה בהצלחה את מבחני מכון המיון. למרות זאת, החליט ללא כל נימוקים הסמנכ"ל למינהל לקלוט אותה בתפקיד עוזרת מנכ"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר ולא ניתנו נימוקים לבחירתה לתפקיד למרות תוצאות מבחני המיון, עולה חשש כי הליך המינוי אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקינים, וכמו כן עולה חשש כי ההחלטה על המינוי התקבלה על פי שיקולים שאינם ענייניים. לפני קליטתה בחברת הנמל הייתה עובדת י' מזכירתו של יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, שיש לו קשרים מרובים עם ועדי העובדים בנמל.
העסקת עוזרת לסמנכ"ל משאבים: עובדת יא' החלה את עבודתה בנמל אשדוד באפריל 2011 במשרת אמון בתפקיד של עוזרת לסמנכ"ל משאבים בנמל - תפקיד שלא אויש בעבר.
מעיון בפרופיל התפקיד שקבעה החברה כחלק מתנאי הסף לקבלתו נמצא, כי למשרה זו נדרש תואר אקדמי במשפטים, או כלכלה, או מנהל עסקים, או לימודי עבודה או מינהל ציבורי. תנאי סף נוסף שנקבע הוא ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה כלפי ועדי עובדים או הנהלות בתחום של יחסי עבודה.
הביקורת העלתה כי לעובדת יא' יש תואר ראשון בלימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, והוא אינו כלול במסגרת תנאי הסף שנקבעו לתפקיד. כמו כן עולה מעיון בקורות חייה כי לא היה לה ניסיון תעסוקתי קודם בעבודה כלפי ועדי עובדים או הנהלות ברמה הארגונית.
ממצאים אלה מצביעים על כך שהבחירה בעובדת נעשתה תוך חריגה מדרישות התפקיד שהוגדרו על ידי הנמל, וללא בחינת ההתאמות של כישוריה המקצועיים והאישיים. הליך שיבוץ העובדת לתפקיד לא היה ראוי כפי שמתחייב מכללי מינהל תקין בחברה ממשלתית.
תפקוד לקוי של הסמנכ"ל למינהל
הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש נושא באחריות כוללת לניהול משאבי האנוש בחברה. ואלו הם תפקידיו וסמכויותיו העיקריים: ניהול העובדים; קביעת מדיניות בנושא משאבי אנוש של החברה וסדרי העדיפויות בתחום זה בתיאום עם דירקטוריון החברה ולפי ההנחיות הכלליות של רשות החברות; גיבוש תקן כוח האדם של החברה; איוש משרות פנויות, גיוס עובדים וקביעת תנאי העסקתם בהתאם לנהלים; אחריות לסדרי המשמעת בחברה. כל זאת תוך קיום הוראות החוק, ההנחיות של רשות החברות ונוהלי החברה. נוסף על תפקידיו אלה, הסמנכ"ל משמש יו"ר ועדת המכרזים בנושא כוח אדם. הוועדות אמורות לפעול על פי ההוראות של דיני המכרזים וההנחיות של רשות החברות.
הממצאים החמורים המוצגים בדוח זה מצביעים על כך שבתקופה שנבדקה המשיכה החברה לקדם ולקלוט לעבודה קרובי משפחה ומקורבים באמצעות מתן יתרון בולט למועמדים אלה, תוך התעלמות מהוראות התקנות. דפוס פעולה זה פוגע במתן שוויון הזדמנויות, ומונע תחרות פתוחה והוגנת.
הביקורת העלתה, כי הסמנכ"ל למינהל מר עובדיה כהן, היה מעורב בקליטת עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים או מקורבים אחרים בחברת הנמל, ובכמה מקרים אף עמד על קליטתם גם כיו"ר ועדות הקליטה השונות. במקרים נוספים הפעיל את מלוא סמכותו ומרותו על עובדים הכפופים לו, או על עובדים ביחידות אחרות בחברה, כדי למנוע מהם מלעכב את בחירתם של מועמדים אלה, ואף ניסה למנוע את בחינת תקינות העסקתם על ידי גורמים אחרים בחברה.
עוד העלתה הביקורת מקרים בהם הסמנכ"ל למינהל מסר לשומרי סף אחרים, כגון היועצת המשפטית או רשות החברות, מידע שלכאורה לא היה מדויק או שלא היו לו תימוכין בעובדות מוצקות או בחוות דעת שהועלו על הכתב. זאת - כדי לקבל את אישורם לקליטתם של קרובים ומקורבים שתמך בקליטתם.
חברת הנמל השיבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה מאפריל 2014, כי סמנכ"ל משאבים פעל במסגרת סמכויותיו; לא הפעיל מרות באופן בלתי תקין; ולא מסר מידע בלתי מדויק - לא לבעלי תפקידים אחרים בחברה ולא לרשות החברות, אלא נסמך על מסמכים כתובים שחור על גבי לבן.
סיכום
ממצאי פרק זה מלמדים, כי ליקויים רבים שצוינו בדוח הקודם לא תוקנו כנדרש, וליקויים רבים שהועלו בדוח הקודם נמצאו שוב בביקורת המעקב. התופעה הנרחבת של העסקת קרובי משפחה ומקורבים עדיין רווחת בחברת הנמל בתקופה שנבדקה. בהעסקה האמורה התקיימה מעורבות פעילה של גורמים בכירים בחברה, שתפקידם למנוע ולמגר תופעות אלו. מתעורר חשש שההנהלה של חברת הנמל אפשרה לעובדים בכירים ולחברים בוועד העובדים, לנצל את תפקידם ואת סמכויותיהם מתוקף תפקידם, כדי להביא להעסקתם ולקידומם של קרובים ומקורבים לתפקידים שונים בחברה. כל זה נעשה בלי שהתקיים פיקוח ממשי מצד דירקטוריון החברה בתקופה שנבדקה.
הממצאים שהועלו בביקורת המעקב בנושא העסקת בכירים בחברת הנמל, מעלים שאלות קשות בנוגע לתקינותם של הליכי המינויים בחברה ולפיקוח ולמעקב אחריהם על ידי האחראים בחברה ומחוצה לה, ובמיוחד הסמנכ"ל למשאבי אנוש.
קיום יחסי עבודה תקינים עם ועד העובדים הוא חלק בלתי נפרד מניהול ארגון. עם זאת, על הנהלת הנמל לוודא שהדבר לא ינוצל למינויים בלתי תקינים ולפגיעה בטוהר המידות. יש להקפיד על כך ששיקולים זרים לא יהיו מעורבים בבחירת המועמדים, ולוודא כי החברים בוועדה יימנעו מהטיית תוצאות של מכרזים כדי לקדם מועמדים שיש להם קשרים אישיים אתם, והם מעוניינים בקידומם.
הנהלת חברת נמל אשדוד הרחיבה את הפתח הצר שהתירו תקנות העסקת קרובים, במקרים חריגים במיוחד, והפכה אותו למסלול גיוס נרחב של קרובי משפחה ומקורבים שהועדפו בקליטה לעבודה בחברת הנמל בצורה בלתי תקינה, ובכך חרגה מהוראות התקנות.
העסקתם של קרובים ומקורבים שמתקבלים לעבודה בשל כך עלולה לפגוע בשוויון ההזדמנויות ובייצוג ההולם של כל קבוצות האוכלוסייה, ובעקבות זה עלול להיפגע אמון הציבור בגופים אלו. כפי שהעיר משרד מבקר המדינה עוד בדוח הקודם, אין להשלים עם תופעה שבה הנהלות של גופים ציבוריים מאפשרות העסקת קרובים ומקורבים, וכתוצאה מכך נוצרות משפחות מורחבות העושות ברכוש הציבורי כבתוך שלהן, ופוגעות בניהול התקין של גופים אלה.
על הדירקטוריון וההנהלה של חברת הנמל לפעול למיגור התופעות שהועלו ולהתמודד עם גורמיהן. כמו כן, על היועץ המשפטי לממשלה, רשות החברות הממשלתיות ודירקטוריון החברה לבחון את התנהגותם של האחראים כמו הסמנכ"ל למינהל בנמל אשדוד, מר עובדיה כהן, ולבחון את הצורך ליזום שינוי בתקנות באופן שיאפשר להגביר את אכיפתן, ולשרש את התופעה.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
