30 אנשים יתחילו את עבודתם מיידית, אחרי קורס ייעודי, ואחר כך מתכנן הנמל לקלוט סוורים נוספים בהתאם לצורך. לפי הערכות, הנמל יקלוט בסופו של דבר בין 60 ל-100 מועמדים מתוך 2400 שהחלו את תהלך המיונים. 

גיוס הסוורים לנמל נתקל בעבר בהתנגדות עזה מצד הוועד, שאף השבית את העבודה לאחר שקרובי משפחה של עובדי הנמל נדחו עוד בשלב הראיונות. אך בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע התיר את הקליטה והנחה לקיים מכרז בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי.

לפיכך, בקרב עשרות הסוורים שיתקבלו לעבודה בנמל אין קרובי משפחה של עובדי נמל אחרים.

יצחק בלומנטל, מנכ"ל נמל אשדוד מסר:
"סיום תהליך קליטת הסוורים הוא בשורה חשובה וטובה לכלכלה הישראלית ולסחר הימי."

כמות המתמודדים  על התפקיד הנחשק של סוור היא תעודת עניות למשק הישראלי אשר מתקשה להמציא לצעירים עבודות בשכר שפוי.

כיום רוב המשרות לצעירים, כולל בעלי תואר ראשון ושני, עומדות על שכר של 5000-6500 ₪ כולל בעבודות שנחשבות ליוקרתיות ונוצצות (משרדי פרסום וכו').

עם שכר כזה הצעירים לא יכולים לפתח לעצמם חיים עצמאים.

אחד ממקומות העבודה הבודדים בישראל שמציע אפיק שכר (עתידי) של  משכורות גבוהות יותר הוא נמל אשדוד, שם אומנם המשכורת ההתחלתית והבסיסיות קרובות לשכר המינימום, אולם השעות הנוספות והתנאים מסביב יכולים לאפשר לבחור צעיר להגיע בעוד מספר שנים לשכר הנושק ל10000 ₪ ברוטו שהוא כ 8000 נטו.

מה שנראה כמשכורת שפויה ביחס ליוקר המחייה והדיור בישראל, הופך לחלום של צעירים רבים שמוכנים לעשות הכול כדי לחיות בכבוד בישראל.

מדינת ישראל צריכה לשאוף שיותר ויותר מפעלים יהיו כמו נמל אשדוד . אך במקום לעשות כן, היא עושה ההפך ומפעילה לחצים אדירים להפריט את הנמלכמו שעשתה עם כל מקומות העבודה שהעניקו שכר הולם לעובדים.

הפרטות אלו יהפכו את חלום המשכורת השפויה לפנטזיה ששמורה לעילוים בתחומם. העשירים יהיו עשירים יותר באמצעות גזלת כבשת הרש. 

עשרות תושבי אשדוד והסביבה נבחרו לעבודה הפיזית שהיא נחלתם של הסוורים, אלפים קיוו לזכות במשרה שכל מהותה - יציבות כלכלית ותו לא.

מה זה אומר עלנו?