46 שנים למלחמת יום הכיפורים: הותר לפרסום פרוטוקול דיוני המטכ"ל הדרמטיים בימיה הראשונים של המלחמה
08.10.19 / 07:53
במלאות 46 שנים למלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, לאחר אישור הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון (בדימוס) פרופסור יצחק אנגלרד, חושף מסמכים חדשים ממוצגי דוח ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה
המסמך הראשון שמותר לפרסום הוא "לקט מודיעין מיידי- צבאי" העוסק ב"כוננות ופעילות בסוריה ובמצרים". הדו"ח הועבר ב- 5.10 בשעה 13:15, שעות בודדות לפני כניסת יום הכיפורים, למספר מצומצם מאוד של בכירים, בהם שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אג"ת וראש אמ"ן.
בדו"ח המודיעין מתואר כי בחזית הסורית "בלטה מגמה לסיים הכנות שונות לקראת ה-5 ו-6 לאוקטובר". בנוסף, "נמסר על תחושה בקרב קצינים וחיילים סורים, כי צפויה לחימה בקנה מידה גדול, מבלי שיוסבר מי עתיד ליזום אותה ומהו הרקע לה".
על פי הדו"ח, ברדיו דמשק הודיעו כי ב-10.10 עתיד הנשיא אסד לצאת לסיור באזוריה המזרחיים של סוריה. הערכת המודיעין הינה כי: "מדובר כאן בניסיון סורי ליצור תחושה של הרגעה... אפשר גם, אם כי בסבירות נמוכה, שהודעה זו נועדה לשמש כיסוי לנסיעה מתוכננת של אסד למוסקבה או לקהיר".
לקט המודיעין התייחס גם להכנות בסוריה לפינוי של משפחות המומחים הסובייטים: "בשלב זה אין בידינו כל ידיעות העשויות להצביע על תחילת פינויים בפועל... נראה כי בקרב המומחים עצמם שוררת אי בהירות לגבי עתידם ואפשר כי החלטה בעניין עומדת להתקבל בדרג הגבוה בשעות לפנה"צ המוקדמות".
גם בחזית המצרית הכוננות הצבאית נמשכת. על פי הערכת המודיעין: "נמשכים חששות המצרים מפני כוונה ישראלית לנצל את התרגיל ואת חג הרמאדן לפעולה אווירית התקפית". החששות והכוננות הגבוהה הביאו את הצבא המצרי לנקיטת מספר צעדים חריגים ובהם: "מפקדי חטיבות אוויריות אמורים להימצא אישית במרכזי המבצעים, הופסקו קורסים של חיל האוויר, חדרי קשר וקודים הוחלפו באופן לא שגרתי, הותר לחיילים לא לצום בחג הרמאדן". למרות זאת, הערכת המודיעין הינה: "בשלב זה אין סימנים להכנות קונקרטיות לפעולה יזומה ע"י חיל האוויר המצרי...".
באשר לחזית בתעלת סואץ נכתב כי "למרות שעצם תפיסת מערך החירום בחזית התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים מעידים ליוזמה התקפית, הרי לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".
בסיכום הדו"ח מכנה המודיעין את נושא ההכנות לפינוי משפחות המומחים הסובייטים כ - "התפתחות חריגה" ומעריך כי: "פינוי המשפחות מסוריה אינו נובע ממתיחות בין הסורים לסובייטים, אלא מחששות סובייטים שצפויה יוזמה צבאית מצרית-סורית נגד ישראל. אנו מעריכים סבירות של פעולה יזומה כזו כנמוכה".
המסמך השני שהותר לפרסום הוא פרוטוקול דיוני המטכ"ל הדרמטיים בימיה הראשונים של המלחמה.
הדיונים שתוכנם הותר כעת לפרסום הם מהשבוע הראשון ללחימה, 7-14 באוקטובר 1973. השתתפו בהם שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל רב- אלוף דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ובכירים נוספים. הדיונים חושפים את תמונת המצב הקשה בימי המלחמה הראשונים ואת חששותיהם של שר הביטחון ובכירי הצבא.
לקריאת תקציר הפרוטוקול לחצו כאן!
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.
בחמשת ימי הלחימה הראשונים, שבהם ניכרה השפעת ההפתעה וצה"ל ניהל קרבות בלימה מרים, ספג צה"ל כמחצית מכלל אבידותיו בלוחמים, במטוסים ובטנקים. בחמשת הימים הראשונים של המלחמה נהרגו בממוצע כ־190 איש ביום, לאחר מכן האבדות ירדו בממוצע לכ-91 ביום. רוב השבויים הישראליים נשבו בחמשת ימי המלחמה הראשונים (כ-220). לצה"ל היו גם עשרות נעדרים ש-15 מתוכם הם בגדר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
2,222 חיילי צה"ל נהרגו במלחמה, 7,251 נפצעו ו-294 נלקחו בשבי.