אייל בן שמחון על חג חופשת הפסח - תסעדו ותסעדו?
עופר אשטוקר
18.06.10 / 10:21
להאזנה לתוכן:
תגים:
אייל בן שמחון
מאת: אייל בן שמחון
בכל מקום ומפגש שואלים אותי: "איך היה החג?". נו, איך יכול להיות? יותר משמין משבוע בבית מלון – "הכל כלול":
יום שני, ארוחת לילי סדר אצל אימי עם מגוון סלטים כמספר הכוכבים, סוגי דגים כמספר ירחי לידה, מיני בשר כמספר האמהות, והמון מצות.
בעשרת הדיברות דורשים לכבד את אביך ואת אימך, אבל שכחו להזכיר את חמותך:
למחרת בצהריים, כיבדתי את חמותי בכך שטעמתי מהכל כולל הכל.
בחול המועד חובה לעשות פעם או פעמיים על האש בחיק הטבע? חובה! כמה בשרים? כמה שיש!
ואז...מגיע יום שישי המסורתי עם כל התבשילים – תזכורת: הבשר והדגים הם רק התירוץ לרוטב.
ובשבת בצהריים? נו מה? כמו שסבי ז"ל נהג לאמר לאבי: "שבת בלי חמין זה כמו חתונה בלי ריקודים".
וחמין זה חמין, על כל המשתמע מכך...
לפני שאנו מספיקים להגיד מה נשתנה, מגיע כבר ביום ראשון חג שני.
בחג זה התפילה אומנם קצרה אבל הארוחה לא: וכל המרבה להגיש מטעמים, הרי זה משובח.
תרצה או לא - לכל ליל חג יש את ארוחת צהרי חג וכשמה כן היא – חגיגית - ארוחת "הכל כלול".
יש יהודים רבים שפה מסתיימת העלילה עבורם, אבל אצלנו העלילה ממשיכה במלוא עוצמתה:
אצלנו – בו בערב יציאת החג, נכנס גם חג שלישי – המימונה!
ואווו עליך אם תסרב למופלטה השנייה...
סירבת? כאילו אמרת – "המופלטה שלך - לא הייתה משהו"... ואיך תגיד? הרי במרוקאיות עסקינן.
עכשיו, מה קורה כשעל פי המסורת והפרצופים הנעלבים שלמחרת...צריך לעבור בין בית לבית לבין עוד ועוד בשלנית מרוקאית אסלית עד לתוך הלילה? תכפילו את מספר הביקורים במספר המופלטות כפול 2.
בצהרי המימונה, במקום לצאת אל מדשאות העיר כדי לנגוס בעוד נתח פרה שלא עשתה לי רע (מה עוד שאחרי החג הפכנו להיות ממש דומים) בחרתי למרוד ולצאת לשחייה. אחרי חצי שעה של פעילות רצופה הצלחתי להשיל מעלי רק את החמאה של המופלטה הראשונה שאכלתי אצל הגברת בוזגלו.
אז איך היה החג אתם שואלים? מה אני אגיד לכם...איך התגעגעתי ללחם...