כיום נדרשים רוכשים כאלה להחזיק הון עצמי בסך 25% ממחיר הדירה הנרכשת, וכנגדו הם יכולים לקבל מהבנקים משכנתא של עד 75% ממחירה.

הדרגים המקצועיים במשרד האוצר בוחנים תוכנית שנועדה להעניק סיוע גם לרוכשי דירה ראשונה שאינם משתתפים בתוכנית מחיר למשתכן. בעבר התנגד משרד האוצר להצעה לחייב את הבנקים להעניק משכנתאות לבעלי הון עצמי של 10% בלבד.

לקידום היוזמה שותף שר הכלכלה, אלי כהן. בעבר, כשכיהן כיו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, קידם כהן הצעת חוק שביקשה להגדיל ליותר מ-75% את שיעור המימון במשכנתאות לרוכשי דירה ראשונה, בתנאי שמחיר הדירה אינו עולה על כ-1.3 מיליון שקל. במקביל הציע כהן להחמיר את ההגבלה על משקיעים. ההצעה לא התקבלה בסופו של דבר.

מקור ההגבלה הקיימת של שיעור המימון (גובה המשכנתא מתוך ערך הדירה) הוא בהוראה של בנק ישראל לבנקים המסחריים. הוראות הפיקוח על הבנקים קובעות כי אין להעניק משכנתא לרוכשי דירה ראשונה אם שיעור המימון עולה על 75%. על משפרי דיור ועל משקיעים חלות הגבלות מחמירות יותר.

בנק ישראל הגביל את שיעור המימון המרבי ל-75% לפני כשש שנים. הצעד ננקט כדי לרסן את ההשפעות של הריבית הנמוכה במשק על שוק הדיור, ולשכך את החששות להיווצרות בועת דיור, שהתפוצצותה עלולה לפגוע בבנקים. עם זאת, ב-2016 נקבעו תנאים מקלים לרוכשי דירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. הצורך בכך נוצר מכיוון שדירות מחיר למשתכן נמכרות במחיר מוזל, ואילו חישוב ההון העצמי נעשה ככלל לפי מחיר השוק הרגיל של הדירה.

לאחר יום כיפור אמורה להיפתח הגרלה חדשה של דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית החדשה להגדלת המשכנתאות נראית על פניה כסותרת את המטרה של מחיר למשתכן – להפחתת מחירי הדיור באמצעות הגדלת ההיצע. הגדלת כושר הרכישה של זוגות צעירים עשויה להגדיל את הביקוש לדירות, ובכך לקזז את השפעת המאמצים של משרד האוצר להגדלת ההיצע.