המחאה הציבורית בישיבת מועצת העיר השאירה את חברי המועצה החרדים בהלם, אך לא רק אותם! לראשונה הם, חברי המועצה החרדים, נחשפו לעוצמת ההתנגדות הציבורית למה שנראה בעיניהם ככפייה דתית. הקריאות "לסרי תתפטר, לסרי הביתה", זעקת האנשים ביציע וכמות האנשים שמילאו את הקומה החמישית בעירייה, גרמו להם להפנים את הנזק שהם גרמו לראש העיר (ולעצמם) מעצם הלחץ שהפעילו שוב ושוב על ראש העיר להפעיל סנקציות כנגד העסקים הפתוחים בשבת, אותם עסקים בפאתי העיר שבשנים האחרונות נחשבו כסטטוס קוו, אך הם אסורים על פי החוק היבש.

לאורך כל הדיון ישבו חברי המועצה החרדים כמי שקפאם השד ולא הוציאו מפיהם הגה! ובכל פעם שראש העיר דיבר על מניעת מלחמת אחים, על אחדות השורות, על חיים ביחד... הם מחאו כפיים ובכך הביעו את רצונם העז להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר קודם לפריצת המחאה העממית/ציבורית.

השאלה היא האם אותם חברי מועצה חרדים יוכלו להעביר את המסר ו/או להשפיע על הבוסים בבני ברק וירושלים? שהם אלו שמקבלים את ההחלטות גם כאן באשדוד. 

בישיבת המועצה עלה לדיון הנושא של הסינמה סיטי והתנגדות העירייה לתוכנית שהציגה ביג. ראש העיר הצהיר שהוא בעד פתיחת בתי הקולנוע והבהיר שאין איסור על פתיחת בתי קולנוע בשבת כפי שפועלים כיום בתי הקולנוע באשדוד בשבת בקניון סי מול. 

ראש העיר אמור בימים הקרובים להציג את התוכנית החדשה שלו לנושא השבת, והקריוז הוא שהמחאה שפרצה היא זו שתעניק לו רוח גבית מול הרבנים שיאלצו להיות הרבה יותר פשרנים בנושא השבת.

אם ראש העיר יצליח להציג תוכנית שתהיה מקובלת על חלק משמעותי מהציבור החילוני (40 – 60 אחוז ממנו) וגם על הנהגת הציבור החרדי, אזי באופן טבעי יאמצו אותה גם כלל הציבור המסורתי/ציוני. והסיכוי שלסרי יבטיח את המשך כהונתו כראש עיר מתחזק משמעותית.

אך משימה זו היא משימה לא פשוטה כל ובכלל, והיא הופכת להיות מורכבת ומסובכת יותר ככל שהזמן חולף ואמון הציבור נפגע יותר ויותר.

במידה והתוכנית שיציג לסרי לא תהיה מקובלת על רבני המגזר החרדי, והם יעמדו על הרגליים האחוריות בלי רצון או יכולת להתפשר - ראש העיר יהיה חייב להודיע על חיתוך חבל הטבור בינו לבינם, וייצא למסע בחירות שאין בו התחשבות בצרכי המגזר החרדי בעיר, תוך תקווה שיקבל גיבוי למהלך מהציבור החילוני מסורתי.

אם התוכנית שיציג לסרי תהיה מקובלת על המגזר החרדי אך תיצור התנגדות רבתית בציבור החילוני - ראש העיר יצטרך לצאת למסע בחירות המבוסס על תוכנית פשרנית, עם גיבוי מלא של המגזר החרדי אך תוך תקווה שיקבל לפחות 35% מהקולות של הציבור החילוני/מסורתי.