אפשר לומר שהחג הזה הוא אכן המסתורי ביותר מבין חגי הלוח העברי. בניגוד ליתר החגים, אין לל"ג בעומר אזכור במקורות המכוננים של ההלכה והאגדה: המקרא, המשנה, התלמודים וספרות המדרשים.  ל"ג בעומר הינו מנהג שהתפתח החל מהמאה ה-13. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. על המניעים לציון יום זה קיימות מסורות רבות, המייחסות אירועים שונים ליום זה:

- נפסק מותם במגפה של תלמידי רבי עקיבא, אחרון הנפטרים היה רבי שמעון בר יחאי.
- חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים ונישאו משואות לבשר את הניצחון.
- נפטר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), ולפני פטירתו נתגלו לו סודות נשגבים.

האזכור הראשון בכתובים של ל"ג בעומר כחג מופיע רק בימי הביניים, בשלהי המאה ה-12. ב"ספר המנהיג" של רבי אברהם בן רבי נתן הירחי, קושר המחבר את אופיו החגיגי של ל"ג בעומר עם אגדה המופיעה בתלמוד, ולפיה 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא מתו בימים שבין פסח לחג השבועות. רבי אברהם מביא בחיבורו טענה שלפיה נפסקה מיתתם ביום ה-33 לספירת העומר, ומכאן ייחודו של ל"ג בעומר.

ישנה סברה האומרת שרבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר ולפני פטירתו נתגלו לו סודות התורה. אולם רבים נוהגים לשמוח שם שמחה של מצווה, ובתוכם גדולים וצדיקים. אף שבדרך כלל יום פטירת צדיק הוא יום של צער, מסרו המקובלים בשם רבי שמעון בר יוחאי שרצה שישמחו ביום פטירתו. בזוהר נקרא יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי "הילולא", שהוא כשמחת נישואין. וכך נעשה ל"ג בעומר ליום שמחתה של תורת הנסתר.

המנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר – ביום י"ח באייר מקושר גם להסבר המבוסס על הקשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר: המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. המדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות. גם מנהג החץ והקשת קשור לזכר מרד בר כוכבא: קשתות וחצים שימשו בימי בר-כוכבא ככלי הנשק העיקריים בקרב.

מנהג נוסף היה הדלקת הנר בהילולת רבי שמעון בר יוחאי זצ"ל. בעקבות נרות רבים שהודלקו בו בזמן, נוצרו מדורות מדורות. מנהג זה השתרש עם השנים והפך לסימן ההיכר של ל"ג בעומר.

בי"ח באייר, תאריך ל"ג בעומר, אירעו מספר אירועים חשובים:
*במקרא נכתב כי יום קודם נכנסו נח ובני ביתו לתיבה, ובמשתמע, יום זה הוא תאריך התחלת המבול.
*ביום זה, בשנת 363 לספירה, החלו יהודי ירושלים לבנות את יסודות בית המקדש השלישי (ביודעם כי בחודש זה החלה בניית שני בתי המקדש הקודמים), באישורו של הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר. בערבו של היום סוכלה כוונתם בשל רעש אדמה חזק מאוד ונודע כי הקיסר נרצח ואישורו בוטל.
*בכמה מקומות מתקופת הגאונים מוזכר ל"ג בעומר כיום צום לציון מותו של יהושע בן נון.
*בל"ג בעומר בשנת התרפ"ט הוקמה תנועת הנוער "בני עקיבא".
*הפלמ"ח הוקם בל"ג בעומר בשנת תש"א - ה-15 במאי 1941.
*הגדנ"ע הוקם גם הוא בל"ג בעומר. ניתן לראות בסמלו חץ וקשת - שהם מסמלי המועד. בל"ג בעומר צוין בעבר יום הגדנ"ע.
*בתחילת המאה ה-21 קבע צה"ל את ל"ג בעומר כיום הצדעה לחיילי המילואים שלו.

מנהגי החג

נהגו לשמוח מעט בל"ג בעומר. ואף שבימי ספירת העומר נוהגים מקצת מנהגי אבלות, בל"ג בעומר מותר לשיר ולרקוד. לפי מנהג אשכנז מותר להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר ביום, ויש מקילים להתחתן ולהסתפר אף בליל ל"ג בעומר. אחרי ל"ג בעומר ישנם חילוקי מנהגים בקרב יוצאי אשכנז, יש נוהגים לסיים את כל מנהגי האבלות בל"ג בעומר, ויש נוהגים להמשיך מנהגי אבלות גם אחר כך, אלא שבל"ג בעומר עצמו בטלים מנהגי האבלות.

כמנהג הספרדים מנהגי האבלות, נמשכים עד יום ל"ד בעומר, ועד אז אסור להסתפר ולהתחתן, ורק לעניין שירה, ריקודים וניגון בכלי זמר הקלו בל"ג בעומר. ואחר כך בליל ל"ד בעומר חוזרים כל מנהגי האבלות לקדמותם עד ל"ד בעומר בבוקר, וכיון שהגיע בוקר ל"ד בעומר הותרו כל איסורי האבלות.

ואם החלטתם לנצל את ל"ג בעומר לעליה לקברי צדיקים, מדגיש הרב אליעזר מלמד "כאשר באים להתפלל בקברי צדיקים, יש להיזהר שלא לפנות אליהם בתפילה, שרק אל הקב"ה מצווה להתפלל, וכל המתפלל אל צדיק עובר באיסור".

הנחיות בטיחות של שירותי הכבאות להבערת מדורות בל"ג בעומר
1. מיקום המדורה יקבע בשטח נקי מקוצים ומעשבים, במרחק בטחון סביר ממבנים וממתקנים.
2. יש לגדר באבנים מסביב למדורה כדי למנוע מילדים להתקרב אל האש.
3. יש למנות בוגר אשר יהיה אחראי על הבערת המדורה וישגיח על הילדים.
4. יש להרחיק כל חומר דליק מהמדורה ואסור בתכלית האיסור להחזיק בקרבת האש מיכלי דלק ו/או מיכלי גז.
5. מומלץ לנעול נעליים שלמות, ללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה להגנה על הגוף מפני גיצים וגחלים, וכן מעקיצות זוחלים ושרצים ארסיים הנמשכים אל חום המדורה.
6. הדלקת המדורה תיעשה באמצעות לפיד מתאים ע"י בוגר, תוך שמירת כללי הבטיחות הנדרשים.
7. הוספת עצים וקרשים לליבוי המדורה תיעשה בזהירות מירבית.
8. הבערת מדורות בחורשות וביערות מותרת רק במקומות מסומנים המיועדים למטרה זו .
9. יש להחזיק בקרבת המדורה 2 דליי מים מלאים למקרה של התפשטות שרפה.
אל תעשה
10. אין להתיז דלק על האש הבוערת!!. פעולה זו מסוכנת מאוד ועלולה לגרום לפגיעה בנפש.
11. אסור בתכלית האיסור לזרוק למדורה הבוערת מיכלי תרסיס, חזיזים או קליעי נשק העלולים להתפוצץ ולפגוע ביושבים סביב למדורה.
12. אין להבעיר מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון, בקרבת עצים ושיחים, או מתקני דלק.
13. אין לישון בתוך שקי שינה סגורים סמוך למדורה, מחשש למלכודת אש.
14. אם האש אחזה בבגדיך, עצור ואל תרוץ!!. שכב על הקרקע והתגלגל מספר פעמים. ניתן להשתמש בשמיכה או במגבת גדולה כדי לעטוף את הנפגע.
15. כוויה בגוף אדם יש לקרר מיד במים (מי ברז) ולהעביר את הנפגע לטיפול רפואי.
16. בסיום הקומזיץ, יש לוודא כיבוי מוחלט של המדורה, ע"י שפיכת חול או מים. מדי שנה נאלצים שירותי הכבאות לכבות מאות שריפות למחרת ל"ג בעומר עקב אי כיבוי מדורה כראוי.

זיכרו! במקרה של שרפה פעלו מיד לכיבויה ובמקביל, טלפנו 102 לתחנת מכבי האש והצוותים המיומנים יגיעו במהירות האפשרית לכבות את השרפה. אסונות ונזקים רבים נגרמים מדי שנה בגלל חוסר זהירות בשימוש באש ובידנו למנוע זאת ולא להפוך את החג לאסון.