1 הרוג, 2 קשה, 1 בינוני ו-9 קל- זאת הסטטיסטיקה היבשה של אירועי הדקירה בחודש החולף, כך זה נרשם במוקד המבצעים של מד"א באשדוד, ימים ספורים לפני סוף החודש. לצערנו ייתכן שייתוספו לרשימה עוד נדקרים. מתחילת שנת 2009 טיפלו במד"א במעל ל-75 פצועי דקירה במצבים שונים רק באשדוד. יתכנו עוד אירועים שלא דווחו למד"א ושהסתיימו בשריטות או טופלו באופן פיראטי.

ביום חמישי האחרון, בדיוק כמו בשבוע שלפניו, שוב נדקר אדם. באשדוד זה כבר הפך לשגרה שסוף שבוע מגיע ורף האלימות עולה. בסביבות השעה 23:30 נדקר אדם בחוף הקשתות. כונן 'איחוד הצלה דרום' שמגיע לזירת האירוע מטפל בנדקר עד להגעת צוות מד"א, שמפנה את הפצוע להמשך טיפול בבית החולים. בשעת הדקירה הומה החוף בבני נוער והם כלל אינם מתרגשים נוכח מראה הדם, האמבולנס והמשטרה שבמקום. בשבילם, באופן מצמרר, זה כבר לא חדש. מחקירת המשטרה עולה שאירוע הדקירה החל במועדון בחוף, ומנהל המועדון זומן לשימוע בתחנת המשטרה.

לזירת הדקירה מגיע מפקד המרחב, נצ"מ אלון לבבי, שנכנס לתפקידו יום לפני אירוע הדקירה. הוא מלווה במפקד תחנת אשדוד, סנ"צ גבי דדון, שנותן לו סקירה על האירוע. נצ"מ לבבי מציין שינהג באפס סובלנות כלפי אירועי אלימות.

חבורת נערים, שישבה ובהתה בשלולית הדם שבמקום, נראתה אדישה למתרחש. למרות החשש לשלומנו, פנינו לאותה החבורה והתעניינו כיצד הנוער רואה את הדקירה. עצוב לשמוע כיצד מעשה שיכל להרוג אדם אחר, נתפס בעיניהם כמעשה של הישרדות. ממש כמו בחוקי הג'ונגל "החזק שורד", גם כאן מציינים בחבורה שמי שדוקר ראשון, עושה זאת כדי להוציא את השני מהמשחק, נקודה. אחד הנערים מסביר: "יוצאים מהבית חמושים. זה יכול להיות כל דבר חד וקומפקטי, שברגע האמת, יציל את חייך. אם אתה לא יוצא חמוש לבילוי, זה יכול לעלות לך בחייך". לשאלתי אם ברגע זה גם הוא חמוש, הוא פשוט חייך והלך.קיוויתי בליבי שזה לא החיוך האחרון של אותו הנער, שבאמת נראה "בן טובים".

עשור של הסלמה באלימות

מחקר שבוצע בביה"ח הלל יפה מראה: בעשור האחרון חלה עלייה של למעלה מ- 140% בכמות הנפגעים מפציעות סכין שנגרמו בקטטות.

המחקר, שפורסם בשנה החולפת במגזין IMAJ, חקר את כמותן ואופיין של פגיעות סכין כפי שטופלו בשמונה מרכזי טראומה שונים במדינת ישראל בין השנים 1997 ל- 2004 וכלל 3306 מקרים נבדקים סך הכול בשנים אלו.  איסוף הנתונים נעשה בעזרת המכון לרישום טראומה ארצי ע"ש גרטנר. מטרתו של המחקר, כאמור, הייתה להעריך את חומרת הפציעות של נפגעי הטראומה כתוצאה מפציעות דקירה בסכין בקטטות. הנחת היסוד של המחקר הייתה כי קיימת עלייה משמעותית בפגיעות סכין ובחומרתן. לאורך השנים נראה היה כי משנה לשנה פגיעות סכין בטניות ובכלל, הפכו יותר ויותר קשות, וחייבו התערבות כירורגית להצלת חיים.

הנתונים שנאספו במחקר, הוכיחו כי תחושות הבטן של אנשי יחידת הטראומה, אכן היו מדויקות. כמות הפגיעות מ"סכינאות" הפכה בעשור האחרון למגפה של ממש וכך גם חומרתן של הפציעות שהם תוצאה שלה. במחקר נראה כי בשנת 1997 נספרו בישראל סך כל של כ-250 פצועים מדקירות סכין שאושפזו לטיפול והשגחה. מתוכם 108 סבלו מפגיעות בטן שדרשו התערבות כירורגית. לעומת זאת, בשנת 2004 ספרו כמעט 600 מקרי פציעה מסכין, מתוכם 268 פגיעות בטן שדרשו התערבות כירורגית. הווה אומר - לא רק עלייה של 140% בנפגעי דקירות סכין, אלא גם עלייה של כ-150% בפגיעות בטניות בהן נדרשה התערבות כירורגית.

מחבר הדוח, ד"ר בוריס קסל, מנהל יחידת הטראומה במרכז הרפואי הלל יפה, מציין בסיכום לדוח: "מהבחינה החברתית ההשלכות של המחקר מרחיקות לכת אף יותר: המחקר בעצם הוכיח כי קיימת מגמה הולכת וגוברת של מחלת "סכינאות", שקיבלה עם השנים מימדים מפלצתיים הדורשים התערבות ברמה הלאומית. יתרה על כך, מהמחקר למדנו שאם בעבר הקטטות שנגמרו בדקירות סכין היו קטטות שמטרתן להפחיד את היריב, הרי שהיום הכוונה היא להרוג אותו, וזו כבר מסקנה מפחידה למדי שאומרת משהו חמור מאוד על החברה שבה אנו חיים".

3 מיליון ₪ בשנה להחזיר את הביטחון

בעיריית אשדוד יצאו בתוכנית כוללת למלחמה באלימות, בעיקר במקומות הבילוי ובעיקר בסופי השבוע, אז האלימות עולה מדרגה. ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, הבטיח כי יפעל להקמת חברה לבטחון עירוני, שתשפר את תחושת הבטחון האישי של תושבי אשדוד.

בחודשים האחרונים החלו בעירייה, בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, ליישם את התוכנית למלחמה באלימות ברחבי אשדוד. במסגרת התוכנית הוגברה הנוכחות של כוחות השיטור המקומי; מותקנות עד ל- 100 מצלמות מעקב, שייכסו את אזורי הבילוי, פארקים ציבוריים, חופים ומקומות נוספים המועדים לפורענות; מבוצעת פעילות מניעה מוגברת באמצעות בתיה"ס, פרויקט משאלה חוויתית, ניידת על"ם, חוג לכל ילד ו"הפוך על הפוך".

אחד מהשינויים הוא פרויקט מתחמי הבילוי, שבכניסות אליהם מוצבים מחסומים והנכנסים למתחם, הן ברגל והן ברכב אמורים לעבור בידוק בטחוני. המטרה של המחסומים הוא ליצור הרתעה בקרב גורמים עבריינים. הפרויקט זוכה לתמיכה ועידוד של בעלי העסקים במתחמים אלו, שלא פעם סבלו מכך שהוצאו נגדם צווי סגירה מנהליים לתקופות שונות, בשל תקריות אלימות שקרו בשטחם.השלב הבא של התוכנית הוא סגירת הכניסות לעיר החל מחצות ועד לשעה שש בבוקר. הכניסה לעיר תלווה בבידוק בטחוני לכל הבאים בשערי העיר. 

עוד פרויקט שנמצא בחיתוליו הוא "סיירת הורים", שהחלה לפעול לאחרונה באשדוד. מדובר בהורים, תושבי אשדוד שיקיימו סיורים באזורי הבילוי בעיר, ידברו עם בני הנוער וינסו להפחית את אירועי האלימות.

ראש העיר, הנהלת העיר ומשטרת אשדוד, אינן שוקדות על השמרים. התוכניות שהחלו לפעול לפני מספר חודשים עדיין בחיתוליהם. יקח זמן למגר ולהפחית משמעותית את האלימות במתחמי הבילוי וברחבי העיר. באזורים אחרים בארץ בהם פועלים במתכונת דומה, הצליחו להוריד משמעותית את רמת הפשיעה, תקוותנו שגם אצלנו זה יקרה.