רוחות של תקווה
להאזנה לתוכן:
תגים:
יחיאל לסרי
זהו סיפור על אישה שגדלה במשפחת מצוקה והקימה משפחת מצוקה משל עצמה. סיפור על אישה מוכה שהשלימה עם מר גורלה. על ילדות מקסימות (מהן אחת מחוננת) שמובלות באופן ודאי אל תהום שממנו אין חזרה. אך לשם שינוי זהו סיפור שיש בו זיק של תקווה שמזלן של האם ובנותיה ישתנה, בזכות מי שנחשף לסיפור, הרים את הכפפה והחליט לתת סיכוי אמיתי, סיכוי לחיים טובים למשפחה
למעלה מארבעה חודשים היו רחל (שם בדוי) אם חד הורית בת 30 ושלושת ילדיה באוהל בחוף מי עמי. ארבעה חודשים בהם למעט מספר אנשים טובים שהביאו להם בגדים ומזון, לאף אחד לא באמת היה אכפת מהם. הם התקלחו במלתחות של החוף, אכלו מהיד לפה וישנו באוהל קטן או תחת כיפת השמיים, על הדשא. בין חולדות לחרקים שחדרו לאוהל בלילה, אלפי אזרחים חלפו על פניהם בארבעת החודשים האלו, בדרכם אל חוף הים או לאחת מהמסעדות או אולמות האירועים שבסביבה. נדירים, התעניינו, שאלו, הושיטו יד...
 |
ארבעה חודשים שרחל חיה עם ילדיה באוהל, כמפלט מהמציאות הקשה אליה התגלגלו חיי המשפחה, מציאות אותה לא יכלה יותר לסבול. היא לקחה אותם לחוף, הקימה אוהל קטן בו היו מספר פריטי לבוש ואמגזית. שם, היא חשבה, תוכל להעניק לילדיה הקטנים את כל החום, האהבה ותשומת לב, בלי שתלאות היום יום, החובות הכספיים והמעקלים שבאו בעקבותיהם, יפריעו. ארבעה חודשים שבמחלקת הרווחה שבעיריית אשדוד יודעים כי המשפחה חיה באוהל, אך אוזלת היד שלהם למצוא פתרונות מידיים ויצירתיים, הותירה את המשפחה בחוף הים, כשרק פיסת בד דקיקה מפרידה ביניהם לבין החורף שהגיע במלוא עוצמתו.
סיפור הרקע
רחל נולדה באשדוד למשפחה קשת יום, כבר בהיותה בת 15 היא הכירה את בעלה וזמן קצר לאחר מכן נולד בנם הבכור. למרות המצוקה הקשה בה חיו, וגילויי אלימות הולכים וגוברים מצד בעלה, נולדו לזוג עוד שתי בנות, כך שכבר בגיל 22 מצאה עצמה רחל כאמא במשרה מלאה לשלושה ילדים, שהבכור בן 7.
בעלה של רחל הכה אותה כדרך קבע, ולא פעם מצאה עצמה בתחנת המשטרה, כאשר איומיו החוזרים על חייה, גרמו לה לבטל את התלונה פעם אחר פעם, מתוך חשש לשלומה ולשלום ילדיה.
רחל אף טופלה במעון לנשים מוכות באשדוד, ולאחר תהליך ארוך וכואב, הצליחה לבסוף להתגרש מהבעל האלים ולנסות לפתוח דף חדש בחייה.
 |
לאחר תקופה קצרה הכירה גבר חדש, איתו קיימה מערכת יחסים זוגית והם אף הביאו לעולם ילדה משותפת. לאחר זמן קצר גם הקשר איתו נותק, והילדה נותרה ברשות רחל, אך משום שלא עבדה, ולא קיבלה דמי מזונות מהבעל לשעבר, התקשתה לקיים חיים תקינים. את מעט הכסף שקיבלה מהביטוח הלאומי הוציאה על מחיית המשפחה, ואת התשלומים לעמיגור, לחברת החשמל ושאר חשבונות הבית, זנחה מחוסר ברירה.
בשנה האחרונה החלו החובות לתפוח עד לרמה כי אספקת המים, החשמל והגז לביתה נותקו. בנוסף, רחל צברה חובות למכולת, למד"א ועוד. מעקלים ושוטרים החלו לבקר תדירות בדירתה הקטנה. בעוד בנה הבכור עבר להתגורר עם אביו, לקחה רחל את שלושת בנותיה, אספה מספר מצומצם של בגדים וחפצים אישיים ונעלמה מהדירה המנותקת מהחשמל, הגז והמים.
המעבר לאוהל
לקראת החופש הגדול רחל החליטה לארוז את מעט החפצים שיש להם בבית, בגדים, את האמגזית שאיתה בישלה בבית והקימה אוהל קטן על הדשא בחוף מי עמי. שם, היא הניחה, תוכל לגונן על בנותיה ללא הצורך להתמודד עם המראות הקשים של מעקלים שמגיעים לביתן, וכנראה מפני גורם אחר שאינו ברור עדיין אך נבדק בימים אלו.
אקט זה, מסתבר, לא היה פעולת מחאה או קריאה לעזרה. עובדתית היא ענתה לעוברים ושבים ששאלו על פשר מעשיה באוהל, את התשובה הקבועה: "אני בנופש על החוף עם הילדים" את אותה התשובה היא נתנה לכתב "המגזין" שהגיע למקום בחודשי הקיץ.
יום רדף יום, שבוע רדף שבוע ואפילו חודש רדף חודש, ורחל עדיין התגוררה עם בנותיה בחוף הים.
מועד תחילת הלימודים הגיע ובגן של הילדה בת ה 3.5 (שבהמשך מסתבר שהיא מחוננת) דרשו שרחל תשלם את החוב למעון כדי שתוכל להכניס את בתה למסגרת. רחל לא הצליחה לגייס את הסכום והילדה נשארה מחוץ למסגרת. בעקבות ההידרדרות הכלכלית, גם שתי הבנות הנוספות – בת ה 7 ובת ה 11 הפסיקו להגיע לבית הספר.
.jpg) |
חוסר בבגדים ראויים שהתבלו בחיים על חוף הים, חוסר ההיגיינה, חוסר ביכולת לשלם על הנסיעות של הבנות לבית הספר, יצרו את העובדה שהן פשוט לא התייצבו ללימודים החל מתחילת השנה ועד היום.
המפנה
החורף הגיע. רוב העם בישראל שש לקראתו וברך על בוא הגשמים. אך תחילתו של החורף בישר על סיוט לרחל ולילדיה.
יום ראשון בערב, אזרחים התקשרו אל העיתונאי עופר אשטוקר לספר על האישה ובנותיה המתגוררות בחוף הים בגשם ובקור המקפיא. הוא ניגש למקום מיד ומגלה את המראה הקשה של האם ובתה. מסתבר לו שמספר שעות קודם לכן הגיעה מונית מטעם הרווחה ולקחה את הבנות הגדולות בנות ה 7 וה 11 לפנימייה בעיר אחרת המיועדת לילדים במצוקה.
העיתונאי מעלה דיווח באתר האינטרנט – "אשדוד נט". אייל בן שמחון, עורך "המגזין", קורא את הידיעה, מזדעזע (כפי שהוא מתאר השבוע בטורו האישי) ונוסע מיד למקום עם סגנו אוהד צויק.
לאחר שיחה קצרה עם רחל ועם אישה המתגוררת במקום אשר הרבתה לבכות על מצבה של רחל והבנות, רחל עולה עימם לרכב אל משרדי "המגזין".
מכאן הגלגל מתחיל להתגלגל במטרה הברורה – להחזיר את רחל וילדיה לחיים שפויים.
מחזירים את רחל לחיים נורמאלים
נסיעה ראשונה הייתה לקפה ג'ו שבמתחם הסטאר סנטר. שרון, הבעלים, מיד מכין משקאות חמים, כריכים ועוגיות לילדה המקסימה ולאמא שקפאו מקור.
טלפון לחיים, הבעלים של חנות "פוזה", והוא נענה לתרום בגדים איכותיים וחדשים לבנות. כך גם מביע נכונות מיד איציק, הבעלים של סופר אופנה, כדי שרחל תוכל להתלבש היטב ולחזור להיראות טוב. אייל מתקשר לידידתו אתי, שעוזבת הכל כדי להיצמד אליו ואל רחל, למסע של שופינג ושל החזרת רחל הביתה עוד באותו היום.
מסע השופינג שמתחיל בבגדים, ממשיך ל"עדן טבע מרקט", והעגלה מתמלאת בכל טוב. ממסעדת ללה' מגיעים התבשילים ואל הדירה של רחל מעלים סלים עמוסים בכל הצרכים שהיו חסרים.
החשמל בבית כבר עובד וכך הגז והמים. הציוד הבלוי מהאוהל נאסף, ועכשיו צריך לדאוג להחזרת הילדה למסגרת.
בדרי, המנהל של מוניות העיר, מתייצב מיד ויוצא עם הבטחה לאייל ש"מוניות העיר" יתנו 360 נסיעות חינם למשפחה, כדי שיוכלו לנוע באופן חופשי ברחבי העיר.
הילדה המחוננת
אייל ואתי מקיימים מפגש עם מנהלת מעון ויצו, מירב אברהמי, אישה מרשימה היודעת לספר כי בתה של רחל עברה אבחון והתגלתה כילדה מחוננת.
 |
"אם היא הייתה גודלת בבית סביר, הילדה הזאת הייתה הופכת לאינשטיין" מספרת המנהלת ומוסיפה. "מדובר בילדה מדהימה עם יכולות נדירות ואופי נהדר. חיפשתי אותה בחודשים האחרונים, אך האמא נעלמה ולא ידענו כיצד לאתרה. צריך לסדר את החוב לויצו וזה לא תלוי בי, אהיה מאושרת אם הילדה תחזור אלנו. המשפחה זקוקה לעזרה והמצוקה שלהם גדולה. רחל היא אמא נאמנה מאוד לילדתה, לפעמים האם הייתה מגיעה לגן כשפניה נפוחות ממכות שקיבלה".
במעמד פגישה זו מוחלט שהילדה תחזור לגן ונושא התשלומים יסודר.
אייל מתקשר לראש העיר, אשר גדל במשפחת מצוקה והצליח להגיע להישגים אקדמאיים ומדיניים מרשימים. ד"ר יחיאל לסרי החליט ללוות אישית את ההתקדמות של הילדה, לבדוק לאילו קורסי וחוגי העשרה ניתן לשלוח אותה במטרה להביאה להישגים ולמיצוי הפוטנציאל הטמון בה.
ליבנת, המלאך השומר
ברור לאייל שכל העזרה למשפחה החד הורית שווה כקליפת השום אם לא עורכים טיפול יסודי במשפחה הכולל עבודה מסודרת לרחל, חסרת הביטחון העצמי, ולהרימה על רגליה כדי שתוכל לפרנס ולנהל את משפחתה באופן עצמאי.
|
ליבנת אלבו - המלאך השומר |
.jpg)
אחת הנשים החזקות והמצליחות שהוא מכיר הנה לבנת אלבו, הבעלים של רשת חניות "קסטרו" באשדוד ויצרנית הבושם הבינלאומי, "לינגה שרירה".
3 דקות משיחת הטלפון היא עוזבת ישיבות באמצע ומגיעה למשרד. ליבנת מתרגשת מהסיפור של רחל ורואה בעתידה של רחל פרויקט חיים. "אם רחל תהיה מוכנה לעזור לעצמה, אני אעזור לה להיות אישה נורמטיבית ומצליחה". עוד באותו היום אירחה ליבנת את הילדה והאם בביתה, למדה את הסיפור קורע הלב שמאחורי הסיפור, שוחחה עם הילדה שלראשונה ישנה על מיטה חמה. בת ה3.5 שנים תיארה את החיים באוהל בין חרקים גדולים, בתוך הקור והפחדים.
ליבנת הביעה את רצונה, אם יתאפשר לה, אף לאמץ את הבנות למשפחתה. למחרת היא הצטרפה לפגישה בפורום רחב עם בכירי הרווחה באשדוד ויצגה את האם מול הרשות. ליבנת דאגה שרחל תראה מטופחת, ואף שלחה אותה לטיפול שיניים כדי להפטר מכאבים עזים שליוו אותה, ומחוסר תקציב לא יכלה עד היום לערוך טיפול, לסדר את הדוד המקולקל בדירה ועוד.
בערב תדע רחל לספר לאתי, כשעיניה נוצצות, שהיום שעבר היה המאושר ביותר בחייה!
מה עם שתי הבנות הנוספות?
שתי הבנות בנות ה7 וה 11 נמצאות במעון סגור באשקלון, עם עוד 15 ילדי מצוקה שהוצאו מחיק משפחתן. הן עברו משבר עמוק וצלקת בנפש שספק אם תגליד. בנות אלו זקוקות לנס כדי שחייהן יהיו כחייהן של ילדות רגילות. הן זקוקות למהפך בחייהן, לתשומת לב, למסגרת חברתית ובית ספרית איכותית, לביטחון ולחום.
ביום חמישי, מתוכננים האם וחבריה החדשים, לבקר את שתי הבנות שחוסות במעון. הם ילמדו את התנאים בהן הן נמצאות וינסו לבדוק את האפשרות לשלבן במסגרת יותר נורמטיבית ואיכותית אם זה בבית האם או ע"י אימוץ של משפחה נורמטיבית או אחר. העיקר שיגדלו לתוך חיים יותר טובים.
היכן הרווחה בתמונה?
משרדי הרווחה בעירייה ליוו את רחל בשנים האחרונות ואף סייעו לה מפעם לפעם לסגור פינות אלו ואחרות, אך הלחץ האדיר הקיים על העובדים הסוציאליים לא מאפשר טיפול פרטני במשפחות.
את האצבע המאשימה יש להניף אל מול הממשלה שמקצצת בכוח האדם ברווחה הקורסת והזועקת לעוד עובדים רבים ומיומנים בתחום הדורש טיפול פרטני ויסודי.
|
עורך "המגזין אשדוד"- אייל בן שמחון: סיפורי אגדות יכולים להתגשם גם בישראל מודל 2010. |
רחל זקוקה לטיפול אישי שירים אותה על הרגליים לא רק ברמה הכלכלית כי אם גם המנטאלית, באופן שתוכל לקחת אחריות, לצאת לעבודה מסודרת, להתגבר על משברים שבוודאי יקרו בדרכה בעתיד, להתחיל נושא ולסיימו עד הסוף, להיות אימא אחראית ולהתנתק מהגבר המכה שפגע בה ובנפשותיהם של ילדיה.
מה יהיה בעתיד?
בסיפור חי זה אין עדיין הפי אנד, יש רק זיק של תקווה חדשה, מתן הזדמנות בלתי חוזרת לרחל וילדיה לשנות את גורלה המר שרדף אותה מילדותה והמשיך לבנותיה. בסיפור זה יש סיכוי לדור שלם לצאת מתוך מעמקי האדמה אל חיים אחרים. הרווחה יכולה לתת אקמול, אייל יכול להעיר ולהניע את הסביבה, אתי יכולה ללוות ולעזור, ליבנת יכולה לפתוח לה הזדמנות אמיתית להתחיל מאפס, ולהעניק לה כוחות.
אבל מכאן גורלה של רחל וגורל בנותיה הוא פונקצית יכולתה לתפוס את ההזדמנות הבלתי חוזרת בשתי ידיים, להמשיך ולהניע את הגלגלים שהתחילו כבר לנוע.
עם אפס חובות, דירה, סביבה תומכת, מאמנת אישית ופרספקטיבה חדשה לחיים, היא תצטרך בעצמה ורק בעצמה להתגבר על המשברים שיצוצו בדרך, לשנות את החשיבה של נזקקת לטובת חשיבה של אישה האחראית על עצמה ועל נפשותיהם ועתידם של 4 ילדים. אם לא תדע לעשות כן, היא תאבד גם את זכותה כאם. אם כן תצליח, נגלה שסיפורי אגדות יכולים להתגשם גם בישראל מודל 2010.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
