המכתב האחרון לפני ההתאבדות של חיים צרויה ז"ל, המכתב של הבן והספד ראש העיר
המכתב האחרון שהפיץ חיים צרויה ז"ל במיל לעובדי העיריה מספר חודשים לפני שהתאבד בתלייה. הכותרת: "חשיבות גבוהה" התוכן: ההתכלויות מצד המערכת . "לא ארתע, אלחם עד הסוף ואוכיח צדקתי" הוא אומר ומוסיף:" ...גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע רע.."
אשדוד נט מפרסם כאן גם את מכתב הפרידה של הבן, רון צרויה מהאב ז"ל ואת ההספד המלא של ראש העיר
לאחרונה אני ''צובט את עצמי'' כדי לוודא שאינני הוזה חלום בלהות, הדברים ההזויים שאני חווה בשבוע האחרון בפרט, ובחודשיים האחרונים בפרט, הביאו אותי למסקנה שמישהו מפחד מההצלחה שלי. אני גאה במה שהשגתי בחודשיים עבודה ללא תנאים, הכוונה בזמן שעבד באגף החופים: ללא הגדרה פורמלית, התנכלות של חלק מהמצילים ללא תקציבים, עם איומים בוטים מצד עובדים וקבלנים, ללא גיבוי כלשהו מהמערכת והכל על סמך מילתי וכבודי.
כשקראתי את הכתבה בעמוד 24 ב''השבוע באשדוד''- מצ''ב, צחקתי בעצב ,כמאמר הפיתגם ''דיבורים כחול ואין מה לאכול''. כשקראתי את הכתבה באותו עיתון בעמ' 28 נמלאתי תחילה חדווה על כך שסוף סוף מישהו קרא ''שהמלך עירום'' והושיט יד לחברי המתייסר.
אולם לאחר מכן נמלאתי צער,על כל, שגם לגביי מנסים להלך רכיל ולדבר סרה, וכל זאת על שום יושרי ודבקותי בדרך מי שבאמת אוהב אותך יקדם אותך. ומי שרק אומר שהוא אוהב אותך, יספר לך סיפורים וימציא לך תירוצים, וכולנו מכירים היטב את כל הפרטים. אין צורך לפרט האמת לפעמים כואבת, אבל אם אתה מספיק אמיתי עם עצמך באמת, אבל ישנם גם יתרונות רבים הבאים יחד איתה. הדבר הראשון אותו עשיתי היום בבוקר, הוא לפנות למנכ''ל על מנת שיבקש מראש העיר שלנו, מחילה בשמי שלא הגנתי עליו מספיק בעוז, שלא צעקתי ונשארתי די דומם כמו רובנו, כאשר עליו טפלו האשמות שווא. הבנתי שהיסורים שסבלתי הינם העונש על חטא זה שבין אדם לחברו, אם תיראה שמנסים לפגוע בחברך על לא עוול בכפו ותחריש בסופו של דבר יפגעו גם בך באותה הדרך.
סליחה שגזלתי מזמנכם איני הולך לשום מקום, אני נשאר היכן ששלחו אותי לעזור, לא קיבלתי שום תוספת, לא קיבלתי שום תגמול, רק כאבי ראש נוספים.
אבל הכל היה שווה את השלום החם והמחבק ששלח לי חברי ז'וז'ו מחוף י''א, אתמול בערב אחרי עוד יום קרב, כשאני בכלל בחופש, גם עליו ניסו להלך רכיל בעיני, אולם לשימחתי לא הולכתי שולל. אני מבטיח לכם שאתן ''קרב הוגן'' ועיקש אפעל בכל הצינורות, אגיש תביעות אזרחיות על לשון הרע, אגיש תלונות למשטרה על איומים ברצח ואספר את כל האמת, ואם צריך גם אתנהג ב''רומא כרומאי'' זו חולשתי וזה גם חוזקי, כך חונכתי ואיני יכול לשנות דרכיי''
רון צרויה בנו של חיים, כתב מכתב פרידה מאביו ושלח לאתר האינטרנט:
"אבא אני לא אשכח אותך לעולם !! אני מודה לאלוהים שנתן לי אבא כמוך, אני נשבע שלעולם לא אשכח אותך, היית לי מופת וככה תישאר לנצח! מבקש ממך שתשמור עלי, על עדי, על אלון ועל אמא, אני בטוח שאתה תהיה המלאך ששומר עלינו מלמעלה.
"תודה לכל מי שבא וגם מי שרק שלח מילה טובה או התקשר, אני אוהב אתכם, הוכחתם לי שאני מחזיק בחברים אמיתיים שישארו איתי ברגעים הקשים, אתם נתתם לי את הכוח לשרוד את היום הנוראי הזה, אומרים שחברים אמיתיים נמדדים בשעת צרה והיום הבנתי כמה זה נכון. אני מודה לכם ומעריך אתכם על כל מה שעשיתם בשבילי".
ההספד של ראש העיר לחיים צרויה ז"ל
"אנחנו עומדים כאן כולנו המומים וכואבים, ולא מאמינים שעלינו להיפרד כך מחיים היקר חברינו לעבודה. האמת היא שגם אין בפינו מילים מתאימות לכם
יום קשה וכואב לעיר ולעירייה אבל בעיקר לכם – לילי הרעיה המסורה והדואגת, הילדים: רון, עדי ואלון, ההורים: גבי ואליס, האח שם-טוב והאחות נורית, קרובים וחברים וכל מי שקיבל הבוקר את בשורת האיוב הנוראה שחיים כבר איננו איתנו.
אתם מאבדים אבא ובעל למופת, בן מסור ואב אוהב, אבל כולנו מאבדים בעיקר אדם נדיר במיוחד, בעל נשמה טובה וטהורה, אציל נפש, ישר מאוד, איש של אמת, שאני אישית לא פגשתי הרבה כמוהו. איש עקרונות ומצפון נקי כל כך, שלא היה מוכן להסכים לעוול מסוג כלשהו, שלא היה מוכן להתפשר בשום אופן על האמת הפנימית שלו. מוכשר בצורה בלתי רגילה, אם לא לומר אפילו גאון.
יליד אשדוד שגדל וצמח בעיר שכל כך אהב, ב
מבלי להכיר את כל עובדי העירייה לדורותיהם, רק על סמך היכרות שלי עם חיים בשש השנים האחרונות אני יכול לקבוע בלי ספק, שחיים היקר היה מהטובים ומהמיוחדים שבהם.
מקצועי מאוד, חרוץ, עם דבקות במטרה, שליטה מלאה בחומר, ובעיקר עם מחויבות טוטאלית לארגון ולעבודה שלו, בלי הנחות ובלי משוא פנים.
עם כל הקשיים והמשברים, בכל מצב חיים היה עם החיוך המלא שלא סר מפניו.
עם חוש ההומור המיוחד, כמה היה קל להיכנס איתו להתפרצות של צחוק.
לא היה מצב שחיים יסרב לפנייה או בקשה לעזרה ותמיד עם חיוך, אכפתיות ומתן הרגשה טובה.
נפגשנו לאחרונה נדמה לי, בבת מצווה של עדי, איזה מאושר היה חיים באותו ערב.
הילדים היו כל עולמו, היה גאה כל כך בכישרונות שלהם ובהצלחה שלהם.
אהב את הטבע, את הטיולים ברחבי
הצער והכאב גדולים מאוד ואין לנו דרך להקל עליכם לילי והילדים, רק לומר לכם שחיים היה אדם נהדר, אדם טוב במובן הפשוט של המילה וכמובן שאני אישית לא הכרתי הרבה אנשים טובים כמוהו.
אין לנו מה לומר לכם גבי ואליס היקרים, האחים וכל בני המשפחה. רק לחזק אתכם, לתמוך, לעמוד לצידכם וללוות אתכם ברגעים הנוראיים האלה, ולהתפלל יחד שיינתן לכם הכוח להתמודד עם החוסר והאובדן של חיים, בגיל כל כך צעיר ומהחיים שלכם ומהחיים שלנו. אבידה גדולה לכולנו.
אנחנו נפרדים ממך חיים, בכאב פנימי גדול, לך לדרכך לשלום.
נוח על משכבך שלום ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים אמן. "
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
