במשך שבועות ארוכים נדב יהודה ואיזבלה גנדלין מאשדוד התכוננו לרגע המיוחל שיבואו תחת החופה ויממשו את ברית אהבתם. הכל כבר היה מוכן, האולם, שמלת הכלה וחליפת החתן, הכתובה, טבעות הנישואין ואפילו ההזמנות לחתונה, אבל הטבח הרצחני במסיבה ברעים גדע את הכל באחת.

אתמול, במקום ללבוש את חליפת החתן ביום המאושר בחייו, נדב התאבל במשך שעות ארוכות על אהובתו שאיננה עוד. "זה לא נתפס בכלל, אני לא מעכל מה קורה, זה לא מסתדר הדבר הזה" – הוא אומר.

בני הזוג יצאו יחד אל המסיבה בבוקרו של אותו יום שבת שחור. "היה איזה די.ג'יי אחד, אמן מחו"ל, שאיזבלה מאוד רצתה לשמוע. באופן כללי היא ממש אהבה מוזיקה ורצתה ללכת בכל מחיר. חשבתי למה לא, מה כבר יכול להיות?" – הוא מספר.

"הגענו לשם ב-6 בבוקר" – הוא מוסיף. "הזמנו כוסית בבר, עוד לא סיימנו אותה, קצת שלום לחברים, והתחילו אזעקות. השוטרים כיבו את המוזיקה והודיעו ברמקול להתפנות, שנגמרה המסיבה, ואנחנו התחלנו לצאת לכיוון החניה".

נדב ואיזבלה עלו יחד על הרכב והתחילו בנסיעה חזרה הביתה. בשלב מסוים, בשל האזעקות, הם ירדו מהרכב ונכנסו לתפוס מחסה במיגונית שהייתה שם בצידי הכביש. יחד איתם עוד כמה עשרות של חוגגים.

לפתע, הם שמעו ירי שמתקרב לעברם. "שוטר שהיה שם ניסה להרגיע אותנו, אמר שהגיעו חיילים" – נדב משחזר. "אני יצאתי לראות מה קורה ואיזבלה נשארה בפנים. אני מרים את הראש ורואה 15 מטר ממני 2 חיילים. מבט נוסף ואני קולט שאלו מחבלים".

"התחלתי לרוץ. בחור אחד רץ לידי כתף לכתף, חצינו את הכביש, עוד לא הגענו לקו המקווקו והוא נפגע מירי ונפל" – הוא ממשיך לספר. "ירדתי מהר לשיחים בצד השני מעבר לכביש. אני רואה את השוטר רץ לכיוון שלי עם דם על הפנים".

בעודו מתחבא בשיחים, במיגונית שמעבר לכביש איזבלה עדיין תופסת מחסה יחד עם מבלים אחרים מהמסיבה, אלא שאז נשמע קול פיצוץ מעומעם. "שמעתי רימון מתפוצץ בתוך מקום סגור, אחרי כמה רגעים עוד אחד" – נדב מספר.

יחד איתו בשיחים התחבא זוג נוסף. נדב הציץ לבדוק מה קורה והם יחד איתו, והמחבלים יימח שמם עלו עליהם והתחילו לירות לכיוונם. נדב החל במנוסה מהמקום, אך בשלב מסוים מבין שאין לו לאן לברוח ונכנס תחת אחד השיחים.

בעודו מנסה להסדיר את הנשימה כדי שלא יעלו עליו, הוא שומע את המחבלים טובחים בבני הזוג. "אני שומע אותם מתחננים על החיים שלהם" – הוא מספר, "היה צרור של ירי, הגבר הושתק, כבר לא שמעתי אותו. הבחורה המשיכה לצרוח ואז שוב צרור של ירי ושוב שקט".

כך במשך שעות ארוכות נדב התחבא תחת השיח תוך כדי מאמץ שלא להשמיע קול. בשעה 15:00 הוא שמע לפתע את כוחות צה"ל באזור. "הם צעקו 'זה צה"ל, זה צה"ל, יש פה מישהו?'" – הוא סיפר. "יצאתי עם ידיים למעלה וצעקתי להם שאני כאן והזדהיתי".

אחרי שניצל נדב לא הפסיק לחפש את איזבלה כשהוא מברר מול חברים ועובר מבית חולים אחד לאחר, ואז הוא מקבל סימן - מיכאל, אחד המבלים מהמסיבה סיפר לו שהוא מצא אותה במיגונית ללא הכרה שעות אחרי תחילת האירוע ולקח אותה לכיוון סעד אל כוחות ההצלה שקבעו את מותה.

כמה ימים לאחר מכן, כבר התקבלה ההודעה הרשמית בדבר מותה. "הרבה אומרים לי שזה נס שניצלתי, אבל אני לא רואה את זה כנס" – הוא אומר בכאב. "אני חוזר לפה לריק. לקחו לי את הלב ואת החיים ואני חזרתי לריק".

יהי זכרה של איזבלה ברוך