ראש העיר בפניה לממשלת ישראל מבקש לשנות את התפיסה שכשלה ולהעניק לרשויות המקומיות את הכלים לטפל באזרחים שלהם ולא להמתין למשרדי הממשלה השונים. בפועל הממשלה כשלה בטיפול האיטי והמסורבל והלא יעיל ויש לעשות חשיבה מחודשת כיצד לטפל באזרחים -

וכך כותב ד"ר לסרי -

"במלחמת ״חרבות ברזל״ מדינת ישראל כשלה בהגנה על אזרחיה. עובדה זו חייבת להדיר שינה מעיניהם של ראשי רשויות מקומיות, המהוים כתובת מרכזית בחיי שגרה עבור התושבים.

רשות מקומית אינה צריכה  ואינה יכולה להחליף את המדינה בשמירה על הביטחון הלאומי, אך היא חייבת ויכולה להיות שותפה מרכזית ופעילה בהגנה על חיי התושבים בחירום.

חלוקת התפקידים המסורתית בין השלטון המרכזי למקומי בשגרה וחירום,  עוברת בימי לחימה אלה טלטלה עזה ודורשת שנוי פרדיגמה יסודי.

לא עוד רק אספקת שירותים אזרחיים בימים כתיקונם ושמירה על החוסן בחירום. אלא חשיבה חדשה על התובנה שמדינת ישראל צריכה להרחיב את סמכויות הרשות המקומית במצבי חירום, תוך הקצאת משאבים ייעודיים מראש לפעילות הייחודית הנובעת ממצב החירום.

תפקודה של המנהיגות המקומית בחלק מיישובי הצפון במלחמת לבנון השנייה, פגע בתחושת החוסן הלאומי, וגרם למדינת ישראל לעודד ולהנחות רשויות מקומיות, בבניית עצמאות תפקודית בחירום.

אלא שעצמאות זו הצטמצמה לעולם החוסן האזרחי, תוך הזנחת מרכיב ההגנה הישירה על חיי התושבים, כמרכיב קריטי בתחושת הביטחון האישי והחוסן המקומי.

פיקוד העורף ליווה אותנו ראשי הרשויות, בבניה של מערך הגנה פסיבי הכולל בעיקר מערכת צופרים יעילה, מרחבים מוגנים, וכללי התגוננות מצילי חיים, לצד מבנה ארגוני המבוסס על עובדי הרשות המקומית, המותאם למצב החירום ושומר על רציפות תפקודית של הרשות.

מדיניות פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח״ל)  בהקשר זה, הוטבעה באמירה הנכונה, והשגורה בפינו ראשי הרשויות: ״מה שעובד בשגרה עובד בחירום, ומה שאינו עובד בשגרה אינו עובד בחירום״.

בהמשך התווספה שכבת ההגנה באמצעות כיפת ברזל, אך בשום שלב לא ניתנה הדעת למרכיב ההגנה האזרחית הפעילה. הקונספציה הזו קרסה לחלוטין בשעות הראשונות של מלחמת ״חרבות ברזל״, עם אבדן חיייהם של אזרחים רבים בישובי עוטף עזה.

התושיה ועוז הרוח  יוצאי הדופן, של אזרחים רבים בישובים שהטרור הרצחני של החמאס התדפק על דלתם, מנעו אסון גדול יותר  וגלישה של מעשי הרצח לעבר אשקלון, אשדוד, ואולי אף צפונה מהן. רק כוחות משטרה מקומיים שפעלו מיידית ויחידות צה״ל שהגיעו אחרי השעות הראשונות השלימו את בלימת ההתקפה המסיבית והמפתיעה של ארגון החמאס.

באשדוד אנו מקדימים תרופה למכה ויזמנו בתיאום עם תחנת המשטרה המקומית, הקמת מערך הגנה אזרחי שיתבסס על מתנדבים תושבי אשדוד יוצאי יחידות קרביות, אשר יתמקד ב-4 תחומים:

הראשון-כיתות כוננות, של מתנדבים יוצאי יחידות מובחרות שיגוייסו ע״י העיריה, אך יצוידו בנשק, יעברו הכשרה מהירה ויהיו זמינים להפעלה מיידית באירועים בטחוניים  ע״י המשטרה.

התחום השני,יחידות אבטחה-יוצאי יחידות קרביות שיסייעו לביטחון העירוני במשימות אבטחה שוטפות במוקדים הומי אדם, במצב חירום מתמשך כמו מלחמה, ויתרמו למניעת פיגועי טרור והגברת תחושת הביטחון האישי של התושבים.

התחום השלישי, יחידת רכבי שטח - מתנדבים, יוצאי יחידות קרביות שיש ברשותם רכבי שטח  או טרקטורונים אשר סייעו לביטחון העירוני במשימות סיור וביטחון בגבולות העיר.

התחום הרביעי, יחידת מפעילי רחפנים - מתנדבים שיש ברשותם רחפנים וצברו מעל 25 שעות נסיון בהפעלת רחפן אשר יופעלו ע״י הביטחון העירוני והמשטרה, למטרות משימות אבטחה שוטפות ואירועים בטחוניים.

היענות תושבי אשדוד היתה מיידית, ואנו בעיצומו של תהליך מיון ושיבוץ של כ-500 מתנדבים ב-4 היחידות המרכיבות את מערך ההגנה האזרחי שאנו מקימים. המערך יהיה מבצעי להערכתינו במהלך השבוע הבא, ויאפשר לנו כרשות מקומית להעניק לתושבי אשדוד מימד נוסף של הגנה אזרחית כבר במלחמת ״חרבות ברזל״.

המערכה עלולה להיות ארוכה וממושכת  והיא טומנת בחובה פוטנציאל לאירוע רב זירתי שיכלול זירת טרור פנימי מכיוון יהודה ושומרון.

מלחמת ״חרבות ברזל", מלמדת אותנו שהרשויות המקומיות במדינת ישראל חייבות להיות עצמאיות גם בביטחון האזרחי ולקבל גיבוי תקציבי מלא מהמדינה למהלך חשוב זה.