בבית העלמין באשדוד הובא אחר הצהריים למנוחת עולמים הנער יאשה אליאשוילי בן ה-16. יאשה נפטר בשנתו בביתו ברובע י"ב, ולמרות ניסיונות צוותי ההצלה להציל את חייו, בסופו של דבר הם נאלצו לקבוע את מותו.

רבים מבני משפחתו וחבריו של יאשה הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה. קולות השבר והכאב נשמעו למרחק, קרעו את דממת בית העלמין. יאשה היה בן יחיד להוריו, ספורטאי מצטיין בקבוצת הכדורסל מכבי אשדוד וצפו לו גדולות. כל זה נגדע באחת בליל שישי עם סיום טרגי לחייו הקצרים. למרות גילו הצעיר, יאשה נגע ונכנס לליבם של רבים - שמאז נודעה הטרגדיה, מתקשים להאמין.

נופר מנהל מקיף ט' ספד ליאשה: "ילד מלא חיים, שמחה והומור. ילד כרזמטי וניחן בצניעות גדולה. ילד שהיה משמעותי למשפחה, לחברים למועדון הספורט. יאשה חי בכל כך הרבה מקומות, וזאת הייתה אחת התכונות שיאשה קיבל - היכולת להיות משמעותי לסובבים אותו, היכולת לחיות באופן מוחשי לכל מי שמכיר אותו. כולנו צריכים להתמודד עם העובדה שאין יותר יאשה. אין את הצחוק, אין את החיוך ואין את ההקשבה".

רונן הראל מנהל מחלקת הכדורסל במכבי אשדוד, לקח את היממה האחרונה בכדי להתאושש ובעיקר לעזור למשפחה. "זה הזוי ויחד עם זאת כואב מאד, בחור צעיר, אוהב מאד, אחד שהלכנו איתו והלך איתנו דרך ארוכה, פתאום ככה נעלם מהעולם, זה לא נתפס", מספר הראל.

"לאורך כל השבת וגם עוד הבוקר היינו עסוקים לעזור למשפחה, לתמוך, להיות שם כמה שאפשר, הם בהלם, מפורקים, האמא של יאשה בקושי מצליחה לדבר. אלא שפתאום הבנתי בכמה אנשים נגע יאשה במהלך הקריירה שלו. זו לא רק הקבוצה בה שיחק, או המאמן האחרון שליווה אותו, הוא עבר כברת דרך ארוכה, עבר הרבה קבוצות ונגע בכל כך הרבה אנשים, מאמנים במחלקה, ילד חייכן, מוכשר מאד, עם גובה וגודל שהיה בהחלט יכול להגיע למקומות גבוהים. הוא עבד על עצמו הרבה מאד, התאמן, תמיד עם חיוך, תמיד אהוב, מוקף חברים, המחלקה שלנו תצטרך זמן בכדי להתאושש מהמקרה הזה".