קורע לב: הובא למנוחות רועי לוטאטי, הצעיר שנפל אל מותו בשובר הנמל בעת שיצא לדוג במקום
מערכת האתר
24.07.22 / 18:51
להאזנה לתוכן:
תגים:
דייג שנהרג
,
רועי לוטאטי
בלתי נתפס להביא לקבורה צעיר כל כך שכל החיים היו עוד לפניו - בבית העלמין באשדוד הובא אחר הצוהריים למנוחת עולמים רועי לוטאטי, בן 32, שנפל ביום שישי בין אבני השובר בעת שיצא לדוג במקום. רבים הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה
רועי לוטאטי (32) שנפל ביום שישי אל מותו, בעת שטיפס על אבני שובר נמל אשדוד על מנת לדוג, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד כשרבים מלווים אותו בדרכו האחרונה.
רועי ז"ל, חולץ על ידי אנשי יחידת החילוץ של כיבוי והצלה, כשהוא ללא רוח חיים, זאת לאחר שהתקבל דיווח על דייג שיצא לדוג באזור השובר ואבד עימו הקשר. הוא נפגע מראשו כתוצאה מהנפילה ופראמדיקים של מד"א קבעו את מותו במקום.
חובש רפואת חירום במד"א אלון גרינברג סיפר: "הגבר נלכד בתוך שובר הגלים וחולץ ע"י כוחות הכיבוי כשהוא מחוסר הכרה וסובל מחבלת ראש. ביצענו בדיקות רפואיות אבל הוא היה ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו."
מפקד כוח החילוץ של כיבוי והצלה, מספר על רגעי החילוץ המורכב:
רבים התקשו להאמין על האסון הכבד, צעיר כל כך שלא ישוב עוד. אחותו של רועי, בפוסט קורע לב במיוחד, כתבה לאח שאיבדה ועל הטלפון מאימה באוסטרליה, שבישר על הנורא מכל:
"לפני מספר ימים חלמתי עליך, על אפרת. ביקשתםן ממני להיות פונדקאית שלכםן, כי בחלום לא הצלחתם (אפרת לא הצליחה) להיכנס להריון (מה שלא נכון במציאות). הסכמתי, היתה לי כבר בטן בחלום, קמתי בפניקה, הצלחתי לנשום כשגיליתי שזה לא באמת קרה.
אתמול בלילה, חלמתי שוב חלום מזור, הייתי עם חברים שלא מוכרים לי מהמציאות. אבל בחלום היכרתי. הםן ניסו לשכנע את הגבר הבלונדיני לקפוץ מהצוק למים, הוא לא רצה, הוא פחד, הםן חשבו שזה מצחיק ודחפו אותו. בעת הנפילה הוא קיבל מכה חזקה בברך, היא כנראה נשברה, הוא לא הצליח לשחות למעלה חזרה, הוא התחיל להלחץ ולטבוע. ירדתי בפאניקה בחלום, הרגשתי שהכל תלוי בי, ביקשתי עזרה, אף אחד לא הסכים להיכנס, זה היה מקום מסוכן.
לאחר כמה רגעים שאני רואה אותו טובע בחלום, התעוררתי בבהלה וחרדה, לא הבנתי מה קורה עם החלומות שלי בימים האחרונים, חשבתי שזה סתמי.
—
בסביבות השעה 12:00 טלפון בוואטסאפ מאמא שלי שבאוסטרליה, לא הספקתי לענות. מקבלת הודעה ״זה דחוף מאוד תעני!!״, חושבת לעצמי ״נו באמת, מה כלכך דחוף בקשר ליום ההולדת של איידן שמתקיים מחר?״ (הרי על זה התכתבנו לפני שניה). מתקשרת חזרה, שומעת בכי, שקט, בכי גם של אחותי, לא מבינה, מנסה להבין מה קורה.
לאחר מכן היו מילים שלא הצלחתי לעכל משהו כמו ״רועי נהרג״. שתקתי, ולאחר כמה שניות אמרתי ״לא לא, אני לא מבינה ממש מה את אומרת לי עכשיו״. המילים לא הצליחו להיכנס בי, לא הבנתי, שוב שתיקה. מעכלת את הבכי, המילים לאט לאט מחלחלות, וההיסטריה התחילה להגיע.
—
נהגתי לאשדוד בחצי עיוורון מדמעות, לא מצליחה להירגע, כועסת, מתוסכלת. הרגשתי שאני מחוץ לעצמי, שהרכב זז, הדמעות יורדות עליי, אבל מעבר לזה הכל קפא במקום, מעין ניתוק שלא חוויתי עד היום.
—
אני לא מבינה, אני לא מבינה מה קורה, אני לא מבינה איך נשארה רק שקית משטרתית ממך, ואולי גופה חבולה שיהיה מאוד קשה לזהות בשבוע הבא.
אני לא מבינה, ולא מעיזה אפילו לקרוא את הכתבות, להסתכל בסרטונים, רק הדמיון שלך מחליק מגובה 6 מטר על הראש מפלח לי את הלב באכזריות. אני פשוט לא מבינה. עד היום בשעה 12:00 לערך, היה לי אח, קראו לו רועי לוטאטי, ועכשיו הוא כבר אינו.
—
לא רק חיית על הקצה, נהרגת עליו. לפחות ליד הים, המקום הזה שכלכך אהבת".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
