רבים עוד מתקשים לעכל את דבר הבשורה הכואבת עם פטירתו בטרם עת של יאשה אליאשולי,  שחקן הכדורסל במחלקת הנוער של מכבי אשדוד, אשר נפטר אמש (ו') בזמן שישן צהריים, ככל הנראה מדום לב. 

גבריאל מומקו, חובש איחוד הצלה, בדיוק נכנס הביתה אחרי תפילת שישי בבית הכנסת, עת התקבל הדיווח שהזעיק אותו אל בית משפחתו של יאשה. "אני יושב בערב שישי" - הוא מספר על אותה רגעים, "ממש לקראת ארוחת השבת, מיד אחרי שחזרתי מבית הכנסת ושומע את הבלובירד צועק "אשדוד רחוב ***** חשש לחיי אדם", מיד מדווח: "6029 בדרך"...אני מגיע למקום יחד עם צוות מוגבר של טיפול נמרץ ואמבולנס רגיל ומדווח לנו ששוטרות במקום מבצעות החייאה על נער כבן 16".

מומקו מוסיף ומספר: "אנחנו מגיעים לדירה ומתחילים בביצוע פעולות החייאה מתקדמות, עיסויים, הנשמות, טיפול תרופתי תוך ורידי, אך הלב מסרב להגיב...ממשיכים לנסות".

"לצערנו" - הוא מוסיף מדם ליבו, כמי שאיבד קרוב משפחה רק לאחרונה, "לאחר כשעה וחצי של החייאה מאומצת, נאלצים להכריז על מותו של הנער. אין מילים שיוכלו לנחם את ההורים, פשוט הלב נשבר ביחד איתם. מי יתן ולא נראה טרגדיות כאלה".

כאמור, המוות הפתאומי של יאשה בן ה-16, היכה את חבריו ומאמניו במחלקה בתדהמה. "יש הלם מוחלט במחלקה" - אמרו במכבי אשדוד, "אנחנו בצער גדול והמומים". אחד ממאמני מחלקת הנוער, אלעד בן צור, כתב בפייסבוק: "ילד עם לב זהב. תמיד חיפש לעשות טוב. להתקדם. לעזור לכל הילדים באגודה. לעשות הכל למען הקבוצה שלו, נקרע לי הלב".

ג'ני לב, אמא של אחד מחבריו לקבוצה של יאשה, מספרת בכאב: "הוא שיחק שנתיים עם הבן שלי בליגה הלאומית. הוא היה שחקן מוביל. תמיד זכה להערצה גדולה של החברים והשחקנים מהקבוצה".

"הוא נער מוכשר, חזק וחסון" - הוסיפה, "היה חייכן ומסביר פנים. אני תמיד ישבתי עם אמא שלו במשחק. תמיד סיפרה איזה ילד מוכשר הוא, וכמה הוא עוזר בבית. אני לא מצליחה ומאמינה שאני מדברת עליו בזמן עבר".

ג'ני מספרת על היחס שלו להוריו: "מסוג הילדים שתמיד כיבד את ההורים שלו, דיבר בנימוס. תמיד היה במרכז תשומת לב, צוחק מחייך, מדבר עם השחקנים. שחקן מרכזי, מקצוען תמיד התאמן, כל הזמן התאמן מעבר לאימונים. כשלא היה אימון היה מתאמן במגרש. ילד עם המון אנרגיה ושמחת חיים".

עומר אלוק, חברו הקרוב של יאשה סיפר לאשדוד נט: "יאשה היה ילד מצחיק, חכם נבון וחברותי. הוא שחקן כדורסל מעולה והיה צפוי לו עתיד מזהיר. יאשה תמיד עמד לצידי ולצד החברים בכל שעה, הייתה לו אוזן קשבת לכל חבר ברגעים הקשים שלו. תמיד היה רוצה שלום בין החברים ברגעי משבר. צברנו חוויות לכל החיים, לא אשכח אותו לעד, תמיד יהיה לו מקום אצלי בלב. אני לא מעכל את המקרה...מקווה שמקומו בגן עדן".