במקביל לסיום עבודות המטרו בישראל, אי שם בשנת 2040, זאת תהיה גם תקופה בה צפוי עומס בנמלי ישראל, בהתאמה לגדילת האוכלוסייה, יהיה חוסר דרמטי בקרקעות למגורים ומדינת ישראל צריכה כבר לתכנן להעביר פרויקטים, תעשיה, שדה תעופה ועוד – לתוך הים.

מיקום האי עדיין נמצא בדיונים ונראה שהבחירה המועדפת על בכירי המשרד היה מול נמל אשדוד או בחופי חדרה.

דמיון או פעולה מחויבת במציאות?

פרופ' אופירה אילון מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה אומרת כי: "הנושא נבדק כמה פעמים ועל ידי גורמים שונים, בעיקר כי מדינת ישראל ענייה בשטחים וקצב גידול האוכלוסייה בה הגדול ביותר מבין מדינות ה־OECD. לכן, בעיית הקרקע היא מהותית והנושא של איים מלאכותיים נסקר יותר מפעם אחת, ובעיקר דובר על הקמת אי לטובת העברת תשתיות של תעופה, חשמל, התפלה ונמלים לשם".

מדענים רבים בעולם מסמנים את האוקיינוס כפתרון לכל הבעיות של אוכלוסיית כדור הארץ כיום: צפיפות, רעב, זיהום ואנרגיה. 80% מאוכלוסיית כדור הארץ גרה סמוך לים, והרוב המוחלט של הערים הגדולות בעולם הן ערי חוף.

בעשורים האחרונים השתמשו כמה ערי ענק, ובראשן טוקיו והונג קונג, בים בדרך יצירתית נוספת והעבירו את שדות התעופה שלהן לאיים מלאכותיים כדי לפתור את בעיות הרעש, הצפיפות והלוגיסטיקה שלהן.

כך גם נמל התעופה קאנסיי הוקם ב־1994 במרחק 38 ק"מ מחופי אוסקה, ומאז הקימה יפן עוד כמה שדות תעופה על גבי איים מלאכותיים. מלבד שדות תעופה הקימה יפן איים מלאכותיים המשמשים פארקים, מוזיאונים גני שעשועים ואזורי מגורים.

דיסנילנד בלב טוקיו הוקמה על אי מלאכותי, וב־2004 הועלתה הצעה להקמת אי מלאכותי גדול ממדים בלב מפרץ טוקיו, שעליו תוקם מגה־פרמידה עצומה, בגובה שני ק"מ, שתוכל להכיל לא פחות ממיליון איש.

בישראל "תוכנית המתאר לפיתוח ימי" הוכנה בטכניון - חזון מסודר לשימוש הישראלי בנכס הימי שלה ובכוונתה להעביר לא מעט מהפעילות התעשייתית הכבדה ללב הים.

אולם צריך לזכור שבניגוד למקומות אחרים כמו דובאי או הונג קונג, הים שלנו מאוד עמוק וסוער וכולל 30 מטר עומק

ברק כץ, מחברת האדריכלות והתכנון אתוס, מוביל את החקר האופרטיבי של התוכנית הימית מבית הטכניון בעשור האחרון, מציע להקים בישראל איים מלאכותיים שישרתו מבנים תעשייתים, בעיקר תעשיית הגז. מדובר במתקנים מזהמים או לא בטוחים כגון מתקני אחסון לגז וחוות דלק, מתקני זיקוק וכימיקלים ותחנות כוח פחמיות ומבוססות גז. כץ גם בדק את האפשרויות להקים בימי הארץ שדות תעופה, מתקני התפלה וחוות סולאריות.

פתרון אפשרי אחר טמון אולי בטכנולוגיות חדשות להקמת משטחים מלאכותיים על גבי אסדות והתקנים צפים המקובעים לקרקעית.