על פי דוח מבקר המדינה על נמל אשדוד - יוקר המחיה מושפע מאוד מיעילות הנמלים , בהם עוברים כ-99% מסך מטעני הייצוא והיבוא. עיכובים של האוניות בנמלים יוצרים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית של ישראל, מפחיתים את הפריון במשק ופוגעים הן ביצוא והן ברכיב היבוא המשמש למוצרי השקעה. מעבר לכך, ככל שנמשכת הפגיעה ביצוא וביבוא היא עלולה לפגוע בתעסוקה בענפים המושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות ועלולה להשפיע גם על יוקר המחיה".

בשנים 2017-2022 ירדה התפוקה של נמל אשדוד לשעת עבודה בכל הנוגע למטעני צובר חופנים (מטען כללי שאינו ארוז אלא נטען באונייה בתפזורת, כגון גרעינים, פחם, מלט ועפרת מתכת) בכ-26%, הירידה בהיענות של צוותי עבודה הגיעה ל-70% באותן שנים בצובר חופנים, ב-24% במכולות וב-60% במטען הכללי.

נתונים אלו עוזרים להסביר את דירוג הנמל במקום ה-13 מתוך 14 נמלים בני השוואה בעולם - במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה, על פי הבנק העולמי שצוטט בדוח.

המבקר הביא את נתוני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, על פיהם הנזק ליצוא ב-2021 בנמלי ישראל היה 5.1 מיליארד שקל. עיקר הנזק היה בעקבות משבר התובלה הימית שנגרמה במגפת הקורונה. אומדן הנזק ליבוא במוצרי השקעה ובמוצרי צריכה היה באותה השנה 3.9 ו-4.8 מיליארד שקל בהתאמה. התוספת לאינפלציה נאמדה ב-0.1% בשנה זו.

אולם לא רק הקורונה השפיעה. בנוסף לנמל אשדוד בדק המבקר את נמל חיפה, שבתקופת הביקורת עוד היה בבעלות המדינה, ונמל מספנות ישראל וקבע כי "נמצא שההרעה במדדי השירות החלה כבר בשנת 2018, כשנתיים לפני פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020. ממצא זה מלמד על בעיה מבנית ביעילות השירות הניתן בנמלים בישראל שנבדקו".