לשכת המסחר תל אביב וכמה חברות שלחו החודש מכתב למנכ"ל נמל אשדוד, משה ז'נה, ובו התראה לפני הגשת תביעה בגין טענות לרשלנות בתפעול הנמל.

החברות טוענות כי הנזק שנגרם להן הוא כ–2 מיליון שקל, סכום נמוך יחסית, אבל אם התיק יתגלגל לפתחו של בית המשפט — ייתכן שחברות וגופים נוספים יטענו כי הנמל אחראי לנזקים שנגרמו להם.

לא זו בלבד, גם אנשי מקצוע בתחום מזהירים כי העומס בנמלים עלול להוביל למחסור בסחורות חיוניות.

כך למשל יו"ר איגוד יבואני התבואות, אומר כי "יש כרגע מחסור גדול בתירס בישראל, שהוא רכיב עיקרי במספוא לבהמות. המחסור הזה מתחיל לפגוע באיכות המזון למשק החי ויהיו לו השלכות על תפוקות ואיכות. בשל המחסור בכושר הפריקה בנמלים והתפקוד החלקי של נמל אשדוד נוצרים פקקים ששוברים שיאים חדשים.

"אונייה עם כ–60 אלף טונות תירס מחכה מ–16 באוגוסט לפריקה ברציף דגון בנמל חיפה, והיא צפויה להיכנס רק בשבוע הבא. בנוסף, בנמל מספנות ישראל שוהה אונייה שהגיעה לישראל ב–22 ביולי, ועליה כ–30 אלף טונות מקורות חלבון חיוניים למשק החי, והיא צפויה לסיים את הפריקה רק לאחר יום הכיפורים".

היבואניות משלמות לחברות הספנות קנסות בסכומים שעשויים להגיע ל–100 אלף שקל לכל יום — והנזק שלהן מתחילת השנה הוא מאות מיליוני שקלים. "הדרג הפוליטי הזניח את נושא הנמלים, עשרות פניות שלנו לא נענו והמצב רק מחמיר מיום ליום. לא ניתן לפתור את הבעיה ללא התערבות השרה או מנכ"לית משרד התחבורה".

במכתב ההתראה נטען כי "העומס החריג בנמל אשדוד מוביל לכך שמטענים — הן ביבוא והן ביצוא — לא נפרקים מהאוניות בפרק זמן סביר. הדבר מביא לנזקים רבים והוצאות נוספות למשתמשים בשירותי הנמל — איבוד זמן קריטי לשיווק המוצרים בשווקים, הפרות חוזים בגלל אי עמידה בלוחות זמנים, השמדת סחורה וכן חיובים והיטלים רבים הן מחברות הספנות והן מהנמל".

במכתב מוזכרות 11 יבואניות שפועלות במגוון תחומים — בין השאר מזון, ציוד רפואי וציוד לבניין. כל אחת טוענת שנגרמו לה נזקים של עשרות אלפי שקלים ועד יותר ממיליון שקל.

מסוף שנה שעברה ובשנה הנוכחית מתלוננים יבואנים ויצואנים כי בנמלי ישראל נרשם עומס חריג שפוגע בעבודתם.

 בנמלים קיימים כמה סוגים של רציפים המותאמים לאוניות שפורקות בהם — לפי סוג הסחורה: מכולות, מכוניות, מטען כללי (כמו עץ וברזל, שנפרקים באמצעות כף גדולה), ואוניות המובילות גרעינים, כמו תבואה, שנפרקות ברציפים ייעודיים, שכן הפריקה מהן מורכבת יותר.

לפי היבואנים והיצואנים, הבעיה החמורה ביותר היא באוניות מטען כללי וגרעינים — ונובעת ממחסור בעובדים, בעיקר באשדוד.

פתיחת הנמלים הפרטיים צפויה להקל על העומס, שכן יותר עובדים יוכלו להתפנות לפריקת מטען כללי. אבל קיימת מגבלה של רציפים המיועדים לפריקת מטען כללי, שכן מותקנים בהם מנופים המיועדים לפריקת מכולות.

הנהלת נמל אשדוד הגיבה בתקיפות למכתב, ובמכתב שנשלח על ידי עו"ד חיה ארמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן — אף טענה כי חלק מהטענות שהעלו היבואנים ולשכת המסחור גובלים בדיבה. "החברה (נמל אשדוד; י"פ) דוחה מכל וכל את האשמות חסרות השחר המוטחות בה במסגרת מכתבכם שבנדון, שנדמה כי במסגרתו בחרו מרשותכן להציג באופן שיטתי, חצאי אמיתות, עובדות מסולפות — וכל זאת תחת הנחות מוצא שגויות אותן בחרו מרשותכם להניח ללא כל אחיזה במציאות".

עוד טוענת הנהלת נמל אשדוד כי כותבי המכתב המקורי מודעים לצעדים שנוקט הנמל כדי לגייס עובדים זמניים במהירות, וכי נחתם עם העובדים ביוני השנה הסכם קיבוצי שמטרתו להעלות את התפוקה ולקצר את התור בנמלים.

לפי נמל אשדוד, אחד הגורמים לפקק בנמל הוא פרישה של עובדים במסגרת הרפורמה בנמלים, ואי־גיוס עובדים חדשים בגלל פתיחת הנמלים הפרטיים. לפי נמל אשדוד, הם אף ביקשו אישור מההסתדרות לגייס 100 עובדים זמניים לנמלים, ועד כה גויסו רק 50 עובדים.

ואולם נתון זה לא מסביר את הירידה בתפוקת העובדים בנמל.

בעבר טענו בנמל אשדוד כי העומס נגרם גם בשל עומסים חריגים בנמלים בעולם בשל בעיות בשרשרת האספקה העולמית בגלל הקורונה, שינוי נהלים בעולם והטלת סגרים, ובגלל זינוק ביבוא לישראל. ואולם לפי נתוני הרשות, כמות המטענים שהגיעו לישראל בשני הרבעונים הראשונים של 2021 הייתה דומה לכמות המטענים ברבעונים המקבילים ב–2019 — לפני התפרצות הקורונה.