לא רבים באשדוד שמעו עד היום על רבאז מגרלשווילי, תושב רובע ד' ויד ימינם של האחים עופר ודוד באזוב – ישראלים לשעבר אשר החזיקו באימפריית ההימורים AMAYA שבסיסה בקנדה ובארצות הברית –

מכתב תביעה שהוגש בימים אלה על סך כ-10 מיליון שקלים, עולה כי מגרלשווילי, עופר באזוב ושותף נוסף בשם אלברט אלישקוב, ניהלו מישראל "מסע הכפשה ואיומים אינטנסיבי ובלתי פוסק", אשר הוצא לפועל באמצעות "מתקפת סייבר סימולטנית על עשרות רבות של כתובות של עורכי דין ובנקאים".

כתב התביעה מספק הצצה למלחמה עסקית שנפרסה כל הדרך מקנדה, דרך שוויץ ועד אוקראינה – אך שחדר הפיקוד שלה נוהל, כך עולה מכתב התביעה, מכאן, באשדוד, תוך שימוש בחברות סייבר התקפי כמו NSO.

התביעה, הוגשה על ידי השותפים העסקיים לשעבר של מגרלשווילי והאחים באזוב, בכירים בחברת גיימינג בינלאומית בשם סופטסוויס באמצעות עורכי הדין יעקב אנוך ונטלי זיס ממשרד פירון.

התובעים, שלושה מבכירי סופטסוויס, טוענים כי מי שהיו שותפיהם העסקיים – צמד האחים הישראלים לשעבר דוד ועופר (ג'וש) באזוב, ויד ימינם וזרועם הארוכה בישראל, מגרלשווילי מאשדוד – ניהלו נגדם מסע הכפשה ואיומים חובק עולם שנועד להרוס את המוניטין האישי והעסקי שלהם.

לפי הטענה, אותו מסע הכפשה, שהוצא לפועל באמצעות מתקפת סייבר סימולטנית, נוהלה בניצוחו של תושב העיר, רבאז מגרלשווילי.

מכתב התביעה עולה כי הפרשה החלה בשלהי 2018 כשראשי סופטסוויס, חברה המגלגלת מחזור של כ-350 מיליון דולר בחודש ומעסיקה כ-900 עובדים, החליטו להרחיב את פעילותם לקפריסין, תוך יצירת שותפות עסקית עם משקיעים.

לצורך כך הם חברו לעופר באזוב, אחיו הבכור של דוד באזוב – מי שנודע כ'מלך הפוקר העולמי' לאחר שהקים בשלהי שנות ה-2000 ענקית הימורים בשם אמאיה ובשנת 2014, רכש באמצעותה ענקית הימורים בשם פוקר-סטארס תמורת כ-5 מיליארד דולר.

האחים באזוב, יחד עם קרוב משפחתם אלברט אלישקוב וחבר ילדותם האשדודי מגרלשווילי, הצליחו לשכנע את מנהלי סופטוויס כי לאור ניסיונם בעולם הפוקר המקוון – הם השותפים המתאימים להם ביותר. יחד עם משקיע נוסף, איש עסקים רוסי ממוצא יהודי שהאחים שכנעו להיכנס לעסקה ולהעניק להם הלוואה למימון ההשקעה, הוקמה החברה הקפריסאית בשם BEFREE.

זמן קצר לאחר השלמת העסקה, החלו הדברים להשתבש. האחים לא שילמו את החזרי ההלוואות הראשונים, ואיש העסקים הרוסי פנה לבית משפט באיי הבתולה בדרישה לפירעון ההלוואה שהעניק.

לאחר שנדחו על ידי בית המשפט, החליטו הגיאורגים לעבור לתוכנית חלופית שנועדה להבהיר למלווה הרוסי ול'שותפיו' מ-סופטסוויס כי 'מוטב' להם לוותר על טענותיהם המשפטיות ובעיקר - לוותר על כספי ההלוואה. אך האיום לא מומש באופן מיידי.

בתחילה, קיבלו אנשי סופטסוויס הודעות מאיימות בטלגרם ובווטסאפ ממספרי טלפון בלתי מזוהים המכילים מידע פיננסי פנימי, גיליונות אלקטרוניים של BEFREE שנחשפו רק לבעלי תפקיד ובעלי מניות של BEFREE וחברות הבת שלה; הודעות טלגרם פרוצות; טענות שהשולח התקשר עם שירותי ביון וחברות סייבר ישראליות, בהן NSO, כדי לפרוץ למכשירי הנמענים; איומים שהנמענים ידווחו לרשויות שונות ויהפכו למושא של קמפיין תקשורתי אם לא יעשו "מה שצריך לעשות". משאנשי סופטסוויס לא עשו מה שלכאורה היו "צריכים לעשות" ניתן האות – והמתקפה החלה.

וכך, לפי כתב התביעה,  נפתחה "מתקפת סייבר סימולטנית על עשרות רבות של כתובות דוא"ל" שכללו את עורכי הדין והבנקאים של המלווה הרוסי ומנהלי סופטסוויס.

בכתב התביעה מתוארת "הפצה עקבית ומאסיבית של מאות סרטונים באתר יוטיוב ובאתרים רבים אחרים". בנוסף נפרצו מכשירי הטלפון הניידים של בכירי ספטסוויס ונשלחו להם ולעשרות אנשי קשר שלהם מאות פניות אשר כללו איומים מפורשים והכפשות.

בנוסף, לפי כתב התביעה, "הנתבעים יזמו פנייה לגופים פיננסיים ועסקיים ששיתפו פעולה עם התובעים. עוד באותו היום, קיבלו מאות אנשי הקשר שלהם שורה ארוכה של הודעות משמיצות – מאות מסרונים, מיילים, סרטונים וחומרים עסקיים פנימיים הופצו בקצב מסחרר ביוטיוב, בפייסבוק ובעשרות אתרי אינטרנט נוספים, בהם כאלה הכוללים מידע פרטי, משחיר וכוזב על מנהלי סופטסוויס.
לפי התביעה, מטרת "מסע ההכפשה שמתנהל עד היום וגבה מחיר כבד מכל אחד מהתובעים",  בוצע "מתוך מטרה לגרום לתובעים נזק, לאיים עליהם ולסחוט אותם ואת המלווה הרוסי לוותר על התביעה באיי הבתולה".

על פי התביעה, המתקפה כללה יצירת אתרים ועמודי רשתות חברתיות שנחזים להיות של סופטסוויס והצגה של שיחות "מבושלות" – עם דיאלוגים שלא היו ולא נבראו; פריצה למכשירים הניידים של מנהלי סופטסוויס והעתקת כל רשימת אנשי הקשר וכל התכתובות שלהם, גניבת 8,000 קבצים אישיים של מנהל הכספים לרבות תמונות וסרטונים, פרסום פרטי הקשר שלהם על גבי מאות סרטוני יוטיוב שהופצו לכל עבר ואפילו פרסום כל תיבת הדואר האלקטרוני של מנהל הכספים ברשת, לרבות מידע אישי שלו ומידע מסחרי של החברה.

במסגרת הקמפיין, פורסמו ביוטיוב יותר מאלף סרטונים קצרים, הכוללים מידע מטעה ומכפיש על מנהלי סופטסוויס. גם בכירי החברה עצמם, לצד בני משפחתם, קיבלו עשרות שיחות טלפון מאיימות, כמו השיחה למנכ"ל סופטסוויס, איוון מונטיק, שבה נאמר: "איוון, אנו יודעים היכן אתה. אנו מכינים לך הפתעה בברלין" (מקום מגוריו).

עתה יתבקש בית משפט בישראל להכריע האם לצוות על הפסקתו של מסע ההכפשה הגלובלי ולהוציא צו מניעה קבוע לפיו ייאסר על כל הגיאורגים להמשיך בקמפיין ההשחרה?

האם מנהלי סופטסוויס ניזוקו וזכאים לפיצוי ובעיקר - האם הדרך שבה בחר באזוב וחברי והגיאורגים לנהל מערכה עסקית הייתה לגיטימית?

האם נכון לאפשר לגורמים עסקיים לחצות כל גבול או שמא נכון להציב תמרור אזהרה בולט בפני גורמים נוספים השוקלים לנהל קמפיינים דומים?