כיצד תיתכן הדבקה חוזרת בנגיף?

ברוב הזיהומים שמתרחשים בגוף, "לומדת" מערכת החיסון את המזהם ונערכת לאפשרות של זיהום חוזר בו. על כך אחראיים תאים הנקראים לימפוציטים, שנוצרים בחלקים שונים של מערכת הלימפה.

לימפוציטים מתחלקים לשני תתי סוגים - תאי B שאחראים על הפרשת נוגדנים ותאי T ההורסים תא נגוע. כאשר תא B נתקל בפולש זר, הוא מפריש נוגדן שמתקשר עם הפולש הזר ומנטרל אותו. כאשר תא T נתקל בפולש הזר, הוא תוקף אותו והורס אותו ישירות. השניים פועלים בשיתוף פעולה, שהודות לו מערכת החיסונית מסוגלת לזהות כל פולש זר ולפעול נגדו.

מדובר למעשה בחיסון הטבעי של הגוף, ובדרך זו פועלות גם זריקות החיסון. לחלק מהמחלות קיים חיסון פעיל, המכיל חלקים של גופים זרים שגורמים לגוף ליצור בעצמו נוגדנים. יכולת הזיכרון של הנוגדנים תסייע למערכת החיסון, בפעם הבאה שתתרחש פלישה של הגוף הזר הזה, לפעול במהירות נגדו. החיסון הסביל, לעומת זאת, מכיל בעצמו נוגדנים, המוזרקים לגוף ופועלים כנגד הפולשים הזרים.

עם זאת, נוגדנים אינם שורדים לנצח. בחלק מהמחלות הזיהומיות, כמו ככל הנראה גם בזיהום הקורונה, ישנו סיכוי מסויים להידבק שוב לאחר הזיהום, ולכך כמה סיבות אפשריות. המרכזית בהם היא שלא נוצרו מספיק נוגדנים בהדבקה הראשונה, מה שהשאיר את הגוף חשוף להדבקות חוזרות. מצב זה יכול לקרות במחלות של דיכוי חיסוני, או כאשר הנגיף אינו מעורר תגובה סוערת בגוף היוצרת מספיק נוגדנים.

אפשרות שנייה היא שלאחר הדבקה ראשונית לא נוצרים כמות מספקת של נוגדנים שיכירו את הפולש הזר בהדבקות הבאות. אפשרות נוספת היא שנדרשות כמה חשיפות לנגיף כדי ליצור כמות מספיקה של נוגדנים. האפשרות הרביעית, שהיא אולי הקלושה מכולם, היא שהאישה כלל לא היתה חולת קורונה, ומדובר בטעות מעבדתית או החלפת מבחנות.

עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לקורונה, וייקח זמן עד שעולם הרפואה יצליח להבין לגמרי את טבעו של הווירוס החדש. בתוך כך, מתבצעים מאמצים למצוא לו תרופה או חיסון, ונאסף כל מידע על החולים כדי להשלים את הפאזל שיעצור את המגפה הגלובלית.