המפסידה הגדולה ביותר של בחירות 2018,  היא הלן גלבר  -רק 7% מהקולות לראשות העיר -הרחק אחרי לסרי (41%), כצנלסון (25%) לחמני - (24%). סטירה כואבת לא פחות - רק 1 מנדט למועצה ברשימה שהיא ראשונה וצילקר האהוד מספר 2 שנשאר עתה בחוץ . מפלגות אלמוניות עקפו אותה בזו אחר זו. 

כל הכלים להצלחה עמדו לרשותה חוץ מהדבר העיקרי - התוכן:

במשך עשור היא עבדה באופן אובססיבי, הייתה בכל מקום, צרפה אוהדים, עטפה את עצמה בפעילים רבים שהלכו איתה בנאמנות עיוורת כשהיא מכוונת למטרה אחת ויחידה – ראשות העיר בחירות 2018.
היא השקיעה מיליוני שקלים בקמפיין, עבדה 24/7, מיצבה את עצמה כאלטרנטיבה לראש העיר, צרפה אליה כוח משמעותי ותדמיתי כמו צבי צילקר שהיה 30 שנה, זכתה לחשיפה הגבוהה ביותר.
למעשה כל הכלים לתת פייט משמעותי עמדו לרשותה....חוץ מהדבר העיקרי - התוכן.
לכלים היא יצקה מסרים מרתיעים ורעים. שיטות של דפים פקטיבים, הפצת שמועות קשות וגם שקריות באופן בוטה - המטרה שלה הייתה להרתיע את הציבור מהמתמודדים האחרים , אך בפועל הם גם הרתיעו את הציבור ממנה.

ה"היישג" העיקרי של גלבר בפוליטיקה  - לפגוע באחרים ובעיקר להשניא את לסרי על הציבור:
אם גלבר תנסה לבחון, מה ההישגים הפוליטיים שלה ב 10 השנים האחרונות בו כיהנה כחברת מועצה, המסקנה תהיה שהיא הצליחה לפגוע באחרים ובעיקר להשניא את יחיאל לסרי על ציבור גדול מאוד.

גלבר הובילה במשך שנים ובהתמדה מסרים בוטים ומשחירים  – לסרי המושחת, לסרי הכושל, האיש שהפך את אשדוד למקום מושחת. גונבים לנו את העיר, לסרי וחבריו לא יודעים גבול לתאבונם.... ועוד ועוד

המסרים שלה חלחלו לציבור ובעיקר לפעילי גלבר וכך במשך מספר שנים, עשרות מהם, הפיצו מסרים אלו בכל תגובה על נושא פוליטי – לסרי המושחת, לסרי לך הביתה – אלפי תגובות מסוג זה וגרועות יותר הופצו וחלחלו במשך שנים בעיר, עד שבבחירות רוב הציבור שנחשף למסרים אמר - רק לא לסרי.

ככל שהתקרבו הבחירות כך המסרים שלה ושל פעיליה עלו לרמות הסתה ושנאה שלא זכורה כמותה בעיר אשדוד.

ובתוך כל מסע ההסתה הזה שכחנו דבר אחד... יחיאל לסרי מעולם לא נחשד, לא נחקר, אפילו לא היו שמועות עליו בנושא שחיתות. אפשר לבקר את לסרי על הרבה דברים, אך עובדתית רבב לא דבק בו... מסתבר שהעובדות לא היו רלוונטיות עבור גלבר. המסר חלחל אל ציבור גדול שפיתח איבה גדולה לראש העיר, אך כעס גם על השליח שהעביר את המסרים הרעים.

לא רק לסרי, כולם מושחתים:
על מועצת העיר בו שרתה 10 שנים היא אמרה -  מקום רע. מקום של עסקנים, של מקורבים, של קומבינות.
בחוגי בית, במפגשים בפאבים מול צעירים ובכל מפגש בו נמצאה היא הצהירה כי חשפה שחיתויות שלטוניות וכי בעקבות החשיפות שלה נבחרי ציבור בכירים באשדוד נעצרו ונשפטו...
רק היא לא עדכנה את השומעים שהעברות/החשדות המדוברות היו בשנים 2002-2006. בתקופתו של צבי צילקר כראש עיר ולא בתקופת לסרי - צפו בוידאו - כיצד היא מטעה את השומעים:

והנה ככל שהתקרב מועד הבחירות - זה כבר לא היה רק לסרי – אלא כולם מושחתים, כל מי שהוא לא הלן גלבר או חלילה עשוי למשוך קולות פוטנציאלים ממנה.

בנוסף תקפה גלבר את כל מי שהעז לבקר את פעילותה, כולל אנשי תקשורת, אנשי ציבור ועוד – "כולם שליחים של לסרי, של אינטרסנטים  ושל גורמי פשע".

לחסל את הלביאות:

גם הלביאות שהגיחו לאוויר העולם עם מסרים נקיים, הרגישו את נחת זרועה של גלבר ולו מהחשש שיהיה מי שיצביע עבורן במקום עבורה - גלבר במו פיה הפיצה שקר גס  על הלביאות שהן ממומנות על ידי גקי בן זקן ולא עזרו כל ההכחשות של יו"ר הלביאות שמעולם לא פגשה אותו ושאף אחד לא מממן אותה – גלבר המשיכה בשלה.
עוד הפיצו ממטה גלבר שהן שליחות של לסרי, ומה זה חשוב שהן הצהירו שוב ושוב שהן לא תומכות באף מועמד לראשות, המטה שלה לא הרפה.

ביום הבחירות זייפו פעילי גלבר את הדף הרשמי של הלביאות ומשם העלו הודעה מזויפת כי הלביאות החליטו לתמוך בגלבר לראשות העיר. (הן נאלצו שוב לנסות להכחיש ולהגיש תלונה במשטרה) הלביאות הפסידו אומנם קולות רבים, אך התגובה שלהם גרמו לכך שגלבר הפסידה לא פחות. 
הנזק המצטבר שגלבר גרמה ללביאות במסע ההכפשה וההפחדה נגדן,  הוא לפחות מאות קולות שמנעו מהן את המנדט השלישי.  

תמות נפשי עם פלישתים:

גלבר אכן גרמה לנזק תדמיתי רב לכל מי שפגעה בו, אבל מסרים אלו חזרו אליה כבומרנג, קבוצות שלמות נרתעו ממנה ויש אפילו שהחזירו מלחמה. ומסתבר שגלבר מומחית בלתקוף אך היה קשה לה מאוד להתמודד עם ביקורת בעצמה.

הציבור מתרחק ממסרים שליליים:

לכאורה נראה שקל להלהיב את הציבור עם מסרים שליליים על מאבק כנגד כוחות רשע דמיוניים. הציבור מגיב,  מוחא כפיים, משתף פעולה,  מעודד את המסית ללכת מכות, אבל ברגע האמת הציבור לא רוצה להיות מזוהה עם רוע. האנרגיה הטבעית של אדם נורמלי הוא להיות ליד הטוב, ליד וסביב מי שנותן לו אנרגיות חיוביות, מי שמציג לו תקווה ולא שחורות.

הלקח לאנשי ציבור:

מאז ומעולם באשדוד אלו שיצאו בקמפיינים שליליים, זכו לחשיפה גדולה ואהדה ציבורית, אך למפלה בקלפי.

גלבר שבפעם הראשונה בחייה בקשה את אמון הציבור כשהיא בראש (בפעמים קודמות הייתה שחקנית משנית ברשימה) - נענתה בשלילה. 
רשימות מקבילות עם 10% חשיפה ותקציב, אך עם מסרים חייוביים,  קיבלו פי 2 יותר תמיכה.

מסתבר שהציבור לא מאמין לשנאה אובססיבית, היא דוחה, היא לא אמינה, היא לא מציאותית – הרי לא ייתכן שנבחרי הציבור שונאים את הציבור וחורשים נגדו מזימות אפלות.

גלבר לאן?

מאז היוודעו תוצאות הבחירות, גלבר נעלמה וקולה לא נשמע, בדף הפייסבוק הפוסט האחרון הוא מיום הבחירות בהם היא מצהירה -
היום זה היום. אין אחר. היום מנצחים!!! מאז, אפילו לא מסר תודה לאלו שהלכו איתה...

גלבר נבחרה עם מנדט בודד והיא עתה אמורה לשבת סביב שולחן ולעבוד עם נבחרי ציבור אחרים שרובם ככולם כועסים ופגועים ממנה – לא רק הקואליציה של לסרי אלא גם כצנלסון, לחמני והלביאות. 

גלבר צריכה לקבל החלטה - האם תצא לתקופת צינון כדי לעשות חושבים, או להשאר במועצה ולנסות לאט לאט להמציא את עצמה מחדש.

לפניה עומדים מספר חקירות על תלונות שהוגשו כנגדה במשטרה, תביעה אזרחית ענקית על מיליונים רבים וחובות גדולים של המפלגה שהקימה.

אם היא תראה שלמדה את הלקח, ייתכן ויהיו מי שיסלחו לה ויתנו לה צ'אנס נוסף אם לא, היא תצטרך להמשיך במלחמתה האין סופית נגד כול העולם.