על דקל ששונקר נגזר עונש מאסר של 32 שנים בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר שהורשע בעבירות אינוס, מעשים מגונים והפצת מחלת האיידס, כלפי שש קורבנות ביניהם נערה בת 13, תוך שהוא מנצל את מצוקתן הכלכלית.

הנאשם התגורר באותה התקופה באשדוד ואחת הקורבנות שלו היתה מיכאלה (שם בדוי) תושבת העיר. ששונקר פגע בה במקום שאמור להיות הכי מוגן מבחינתה, ביתה – תוך שהוא מנצל את המצוקה הכלכלית הקשה שלה.

במסגרת גזר הדין, בית המשפט ציין כי "הנאשם כ"זיקית", ניצל את מצוקת קורבנותיו, הציג עצמו כבעל יכולות, אמצעים, קשרים, והכשרות שונות בהתאם לסיטואציה ובלבד שיהיה בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהן ובתוך כך לפגוע בהן."

עוד נכתב ע"י בית המשפט: "הפסאדה של פילנתרופ שכל כולו כוונות טובות לסייע לשם שמים גרמה לכך שהמתלוננות שלא הכירו את הנאשם, בטחו בו, התקרבו אליו ואפשרו לו את אותה "שעת כושר" לתקוף אותן מינית. בחלק מן המקרים, המניפולציות נמשכו גם לאחר שפגע מינית במי מקורבנותיו ובאמצעותן ניסה להניא אותן מלהגיש תלונה במשטרה או ליצור לעצמו מבעוד מועד "הגנה" מפני טענה של אינוס".

כך גם הצליח לפגוע במיכאלה מאשדוד. מיכאלה (31) נשואה ואם לשלושה, גרה בדוחק באחת השכונות הקשות ביותר של העיר. הקושי נראה לעין בכל מקום, החל משביל הכניסה לבניין, דרך חדר המדרגות ועד לדירה הצנועה בה גרה המשפחה.

"הכל התחיל אחרי שהעליתי פוסט בבקשה לתרומה ועזרה עם מוצרים ופרטי לבוש", מספרת מיכאלה ומוסיפה - "אני לא עובדת עקב מצבי המנטלי והבריאותי ובעלי, עובד קשה כמחסנאי, למרות שגם הוא אינו אדם בריא וסובל מהלב ומעוד בעיות רפואיות."

בין כל האנשים הטובים שהגיעו לתרום ולעזור, היה גם אחד שהתוכניות שלו היו שונות. דקל ששונקר יצר עימה קשר, וניצל את המצוקה הכלכלית והקוגנטיבית שלה. הוא ביקש להגיע אליה הביתה על מנת להעביר לה את התרומה, וכשהגיע, נכנס בכח לביתה, ואנס אותה לעיני בתה בת ה 4.

"לא יכולתי לצעוק, הבת שלי היתה עדה לכל המקרה. הוא אנס אותי וחילל את כבודי במקום שאמור להיות הכי בטוח, בבית שלי! קיללתי אותו אבל הוא אמר לי להמשיך לקלל כי הקללות עושות לו את זה."

מיכאלה לא סיפרה מיד את מה שקרה לה, גם לא לבעלה. היא ממש פחדה לספר ולא ידעה איך יגיבו ואם יאמינו לה. לאחר שהבינה שהיא לא היחידה ושששונקר במעשהו הנפשע, עלול היה להדביקה באיידס, הרגישה שאין לה ברירה והיא חייבת לספר לבעלה ולתת גם את עדותה במשטרה.

"אחרי שהתלוננתי במשטרה, כשנערך עימות בחדרים נפרדים הוא ניסה לצייר אותי כשקרנית, כזונה שמקבלת כסף עבור שירותיה", היא מספרת בכאב ומוסיפה שהצליחה להיות רק פעם אחת מכל הדיונים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. במזל גדול אף אחת מהנאנסות לא נדבקה ממחלת האיידס של ששונקר.

בעקבות הפרסומים על כך שאנס כמה נשים ועל הסיכון להידבקות, הזוג עבר בדיקת איידס ולשמחתם יצאו שליליים: "בעלי ממש תמך בי ועדיין תומך בי. הוא לא הבין למה לא התקשרתי אליו ישר אחרי המקרה, אבל אני הייתי בשוק, הייתי בהלם ופשוט פחדתי, אני בן אדם סגור, פחדתי להיחשף."

לא מספיק שהיא, כאישה, עברה חוויה כל כך משפילה ומטלטלת כשנאנסה, היא דאגה בזמן המעשה הנתעב גם כאמא לבת שלה שהיתה בבית ובעל כורחה היתה עדה להכל.

גזר הדין הכבד, שהוטל על האנס, אינו מנחם אותה: "הלוואי והיה מקבל מאסר עד סוף החיים שלו, מאסר עולם אמיתי", היא אומרת לאשדוד נט ומוסיפה כי, גזר הדין בהחלט מאפשר לה לנסות ולסגור את המעגל הנורא אליו נקלעה, בעקבות האונס. קשה לה להאמין שבאמת תקבל את הפיצוי שקבע בית המשפט שתקבל מהחלאה שאנס אותה. היא מנסה לשים הכל מאחוריה ולהמשיך בחיים, הקשים ממילא, בתקווה שהאור יגבר על החושך.