מכתב האישום עולה כי האישה טענה שהמתלונן מפיץ עליה שמועות ודיבר עליה עם מספר אנשים וכאקט נקמה היא החליטה להצית את רכבו.

בשעת לילה מאוחרת היא נסעה לתחנת דלק במטרה להצית את הרכב בעצמה ובדרכה שתפה את אחד מי שנשמע כמו בן זוגה בן ה34, על רצונה להצית את הרכב.

החבר השיב כי זה מסוכן בשבילה, היא אם לילדים קטנעים והיא עלולה להסתבך, והציע כי יבצע את המעשה במקומה. האישה השיבה בהתלהבות להצעה.

מהודעת הוואצאפ ששלח לה עולה הטקסט הבא: "היום את תביני איזה גבר יש לך בידיים... אני מביא איתי אחד מהחבר'ה שלי, בחור אש, את רק תראי לנו את המיקום וזהו".

האישה השיבה - "בהצלחה לב שלי, מחכה לכם"

באותו יום, בשעות הבוקר המוקדמות, נפגשו השלושה. הנאשמת מסרה את הכתובת של מי שהפיץ עליה שמועות וכן את בקבוקי הבנזין. 

השניים הגיעו לרכב, שפכו עליו בנזין והציתו אותו, כאשר האשדודי מתעד את המעשה באמצעות הנייד שלו.

מיד לאחר שהאש אחזה ברכב, השניים נמלטו מהמקום.

צוותי כיבוי והצלה הוזעקו לזירה וסייעו לבעל הרכב לכבות את האש. הרכב ניזוק מבפנים ומבחוץ.

מיד לאחר מכן נפגשו השניים עם האישה הציגו בפניה את תיעוד ההצתה.

הראיות שהובילו למעצר

המשטרה פתחה בחקירה, אספה עדויות ממצלמות אבטחה שתיעדו את האישה נפגשת עם השניים לפני ההצתה, את הגעתם לזירה, את מעשה ההצתה עצמו ואת בריחתם מהמקום.

מפריקת הטלפון של האישה, עלו השיחות וההתכתבויות בינה לבין תושב אשקלון, החל משלבי התכנון המוקדמים ועד לביצוע.

בעקבות כך גם האשקלוני נעצר ושבוע לאחר מכן גם והאשדודי. הם נחקרו והעניקו גרסאות שונות.

האשקלוני סיפר כי היה לו קשר זוגי עם האישה.
הוא זיהה את עצמו בסרטונים, אך הכחיש קשר לאירוע ההצתה והכחיש שהכיר את האשדודי לפני כן.

חברו האשדודי טען שלא ידע על תוכנית ההצתה ונודע לו על כך רק בפגישה עם הבחורה. הוא אישר שהיה יחד עם חברו בדרך למקום ההצתה, אך טען שבזמן ההצתה עצמה לא היה בסמוך, אלא הלך לקנות אוכל ולהתפנות.

הפרקליטות בקשה להכניס למעצר את השניים עד תום ההליכים המשפטיים וטענה כי הם סיכנו את בטחון הציבור, את עוברי אורח ורכוש סמוך למקום ההצתה -  "אלמלא כובתה האש בזמן, עלולים היו מעשי המשיבים לגרום לפגיעה בחיי אדם, ואך במזל נגרם נזק לרכוש בלבד".