גלבר מבקשת לערער על 1.4 מיליון שקל שנפסקו שהיא צריכה להחזיר לקבלן אביטן
08.09.25 / 09:35
"נגרם לי עיוות דין חמור" טוענת גלבר בבקשת רשות ערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, על פסקי הדין נגדה, בהם חויבה להשיב סכום גבוה של 1.4 מיליון שקל לקבלן אביטן. כל הפרטים המלאים בכתבה כאן
הלן גלבר, חברת מועצת העיר אשדוד וראש סיעת "קומנדו" שהתמודדה בבחירות 2018, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשת רשות ערעור על פסקי דין בתביעות שהגיש נגדה הקבלן דניאל אביטן בנושא הסכמי הלוואה שנחתמו ביניהם ערב הבחירות לצורך מימון קמפיין הסיעה.
הרקע לסכסוך היה הלוואה שהקבלן העמיד לצורך מימון הבחירות של גלבר למועצת העיר ולראשות העיר אשדוד שלא קיבל בחזרה.
אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הסכומים שהקבלן אביטן העביר לגלבר לצורך קמפיין כ-830 אלף ₪ ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה שההסכם דיבר על הלוואה ולא תרומה או מענק.
המחלוקת בין העיקרית היא השאלה - האם היא הייתה אמורה להחזיר לו את הכספים בכל מקרה או רק אם תקבל מספיק כסף ממשרד הפנים?
לטענת גלבר - ההסכמים קבעו כי החזר הכספים ייעשה מתוך מימון הבחירות שיועבר ממשרד הפנים ואם לא יכנסו מספיק כספים, היא לא אמורה להחזיר.
לפי אביטן – היא הייתה אמורה להחזיר לו בכל מקרה.
בבוררות ובבית המשפט נקבע כי על גלבר להשיב לאביטן באופן אישי את אותם 830 אלף שקלים שהצטברו עם ריבית והצמדות ומגיעים לכדי כ-1.4 מיליון ₪.
עיקרי טענות הערעור של גלבר על החלטה זו:
בבקשת הערעור טוענת גלבר כי נגרם לה “עיוות דין חמור”, וכי פסק הבורר בערעור התעלם מקביעות עובדתיות ברורות שניתנו קודם לכן. בין היתר נטען:
כי גרסתו של אביטן רצופה סתירות וחסרת קוהרנטיות, אולם הבורר בערעור לא נתן לכך משקל.
כי עו”ד אורלי צבר, שליוותה את הצדדים, סייעה בעריכת ההסכם – עובדה שהופכת את הקביעה בדבר חבותה האישית של גלבר לבלתי סבירה.
כי הוספת סעיפים שנויים במחלוקת להסכם (“הואיל” נוסף) נעשתה ללא הסכמתה.
כי לא ניתן לקבוע שהצדדים פעלו לפי הסכם עוד בטרם נחתם.
כי הבורר בערעור שגה בהעברת נטל ההוכחה לנתבעת, במקום להשאירו על אביטן כתובע.
שאלות משפטיות עקרוניות שגלבר מעלה בערעור:
האם ניתן לראות בהסכם כמחייב גם לפני החתימה הפורמלית עליו?
מהו נטל ההוכחה במקרים של תביעות השבה כאשר הכספים ניתנו למטרה ייעודית (כגון מימון בחירות)?
גלבר מבקשת מבית המשפט המחוזי לתת לה רשות ערעור, לבטל את פסקי הדין שניתנו נגדה, ולעכב את ביצוע החיוב הכספי.
לטענתה, השארת המצב כפי שהוא משמעה עיוות דין חמור והטלת חבות אישית על ראש סיעה בניגוד למוסכם בין הצדדים.
