בית המשפט לענייני משפחה קבע: בת שנתיים תאומץ אך תישאר בקשר עם אמה הביולוגית
02.12.22 / 07:39
השופטת ענת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בפסק דין שהותר לפרסום בעניינה של קטינה בת שנתיים, שנולדה להורים בעלי מוגבלות קוגנטיבית שלא יכלו לגדלה - ונקבע שהיא ברת אימוץ - האמא הביולוגית ביקשה להישאר בקשר עם בתה, שבהמשך התברר שאף היא סובלת ממוגבלות קוגנטיבית. בפסק דין אמיץ של השופטת אלפסי, נקבע כי הקטינה אומנם תאומץ, אך תישאר בקשר עם אמה הביולוגית. "דווקא המוגבלות הגנטית הנדירה המשותפת לאם ולפעוטה, עשויה לחבר ביניהן ולתרום להעצמתן", נכתב בפסק הדין
פסק דין מעניין שהותר לפרסום, קובע שקטינה בת שנתיים תאומץ על ידי הורים מאמצים אך יחד עם זאת תישאר בקשר עם אמה הביולוגית.
מדובר בהליך בו עתר ב"כ היועמ"ש להכרזת פעוטה כבת אימוץ כלפי שני הוריה, בעלי מוגבלות קוגניטיבית מורכבת ביותר.
ההורים הודיעו בראשית ההליכים כי מודעים לכך שאינם מסוגלים לגדל את הפעוטה וכל רצונם בקיום קשר עימה.
הקטינה גדלה אצל משפחת אומנה מיטיבה (שהביעה רצון לאמצה), אשר נתנה הסכמתה העקרונית לקיום קשר עם ההורים הביולוגיים בראשית ההליכים.
תוך כדי ניהול ההליך התברר כי גם הפעוטה בעלת לקות קוגניטיבית מורכבת, בדומה לאימה הביולוגית. ההורים המאמצים הודיעו כי הם יאמצו ויגדלו את הקטינה על אף הלקות הקוגנטיבית - ואף הראו בבית המשפט תמונות מהקשר המשפחתי שנוצר עם שאר המשפחה.
למרבה הצער, לקראת סיום ההליך נפטר האב הביולוגי ואינו עוד עימנו.
ב"כ היועמ"ש סבור היה כי טובת הפעוטה שניתוק הקשר עם הוריה הביולוגים, בעוד ההורים טענו כי טובתה בקיום קשר עימם.
השופטת ענת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, שדנה בתיק הרגיש - קבעה החלטה אמיצה לטובת הקטינה ואמה הביולוגית. בפסק הדין נקבע כי יש לאפשר קיומו של קשר כאמור, שכן דווקא המוגבלות הגנטית הנדירה המשותפת לאם ולפעוטה, עשויה לחבר ביניהן ולתרום להעצמתן.
מתוך פסק הדין שהותר לפרסום:
"על פני הדברים, מדובר בקטינה אשר אינה מכירה את הוריה המולידים למעט מפגשים ספורים בשירות למען הילד,
אשר לא הותירו אחריהם חוויה חיובית ולכן ניתן לטעון כי קשר זה לא יקדם דבר.
ואולם, בחינה מעמיקה של הדברים מובילה למסקנה כי גם אם בטווח הקרוב מדובר בקשר רופף, אפשר כי בטווח הרחוק, מדובר יהיה בקשר שיקדם את הילדה.
אפשר כי כאשר הקטינה תגדל קמעה ותחוש בטוחה יותר, תוכל להנות מקשר עם אימה הביולוגית.
דווקא האבחון הגנטי המשותף לקטינה ולאימה מגדיש את חשיבותו של אותו קשר דם, אשר במקרה שלפנינו אינו מאיים על הקטינה בשום דרך, הואיל ואימה מודעת היטב למצבה. אפשר כי הקטינה תצא נשכרת ומועצמת מהעובדה שאימה הביולוגית עומדת עימה בקשר, חרף מוגבלותה.
שינויים של דפוסי חשיבה קשים הם, אך אנו מחוייבים בהן כחברה, אשר כלל חבריה נבראו בצלם, כאשר לכל אחת ואחד מהם מקום תחת השמש.
בימים אלה, בהם מדינת ישראל כחברה חרטה על דגלה את עקרון המגוון התעסוקתי, מתוך מתן הזדמנות שווה לכל בני האדם באשר הם, נראה כי יש להכיר בכישוריו ובתרומתו של כל אדם לחברה בה אנו חיים, גם אם מצבו שונה מהמקובל.
תרומתן הייחודית של אנשים בעלי מוגבלויות גופניות ושכליות גם יחד, בכך שהם מעוררים אצל הסובבים אותם רגשות של חמלה וסובלנות ובכך תורמים להפחתת האלימות בחברה. בתי ספר המשכילים לשלב בקרבם ילדים שונים, הופכים למבוקשים יותר הדיוק מסיבה זו".
במאמר מוסגר הוסיפה השופטת אלפסי: "יצויין כי אף משמר המשפט המגייס לשורותיו בעלי מוגבלויות, מוכיח כי יש ביכלתם של אנשים אלה לעורר הקשבה ורוגע בקרב הציבור הסוער, שבאופן שבו החולשה לכאורה הופכת למקור כח".