ההחלטה של בית המשפט העליון עוררה תקווה בלבבותיהם של עמרם כנפו, יצחק דרי ובני משפחותיהם -  שכן מדובר בהחלטה נדירה -  במקרים בהם נפסקים מאסרים ממושכים, בית המשפט העליון נוהג לאפשר התחלת מאסר עד סיום הדיונים, אולם במקרה הנוכחי פסק בית המשפט כי השניים לא ישבו בכלא עד תום הדיונים וההכרעה בעיניינם.

מקורב לכנפו טוען-  "בית המשפט אינו נוהג לדחות את ביצוע עונשי המאסר, והדבר מתבצע רק כאשר ישנה היתכנות גבוהה לקבלת הערעור. במקרה דנן קיבל בית המשפט את הבקשה והוא הודיע על קבלת הערעור, מה שאכן מהווה סיבה טובה לאופטימיות".

מכאן נוצרה לכנפו ודרי תקווה שהעליון רואה כי הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי לא הייתה במקומה, אולי קיצונית מידי, אולי סיכוי לביטול מאסר...

צריך לקחת בחשבון גם שאולי אחרי הדיונים יחליט בית המשפט העליון להשאיר את ההחלטה על כנה.... קשה לקבוע, אבל עצם ההחלטה על עיכוב הביצוע מעוררת לנאשמים דרי וכנפו תקווה מחדשת שאולי ההחלטה תתהפך בעליון.

זה אומנם עשוי לקחת בין שנה וחצי לשנתיים עד להכרעת בית המשפט העליון – ועד אז ילחמו השניים כדי להוכיח שבית המשפט המחוזי טעה באופן עקרוני בפסיקה הקשה שלו נגדם. לצוות ההגנה של דרי הצטרף עורך דין קובי בן שעיה.

הטענות של כנפו ודרי:

דרי וכנפו טוענים כי - הוחלפו מס' שופטים בהתחלה עד שהגיעו לשופט זה, שצמח ועבד בתביעה ושמתוך מאות פסקי דין שלו לא מצאנו זיכוי מלא אחד (הייתכן?!) , השופט שימש למעשה במשפט זה כתובע לכול דבר ועניין ולא כשופט וכך התנהל מס׳ פעמים במשפט .

משקבע השופט בטעות משפטית ובחוסר הבנת המערכת ברשות המקומית ובנדלן - כי חבר מועצה לא יכול לעסוק בנדלן בעיר מגוריו בכול מצב, פסק השופט כפי שפסק, וחומרת העונש הגיעה בעיקר מהיותו בדי.אן.איי בתביעה המשטרתית וחוסר רחמים משווע.

לטענתם –"השופט טעה טעות משפטית, הבנתית וערכית ולכן הגישו את הערעור לבית משפט העליון בתקווה ששם יפסקו עפ״י החוק והצדק. אנו מאמינים שצריך מערכת משפט ראויה על מנת שלא איש את רעהו חיים בלעו".

הפסיקה במחוזי:

כפי שכבר פרסמנו, השופט, דניאל בן טולילה מבית המשפט המחוזי, פסק כי על הנאשמים היה אסור לעסוק בנדל"ן בתחום השיפוט של העיר אשדוד, זאת מאחר והדבר מציב אותם "בניגוד עניינים חריף".

עוד נכתב בהכרעת הדין: "הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שהשתתפו בישיבות שעסקו בענייני נדל"ן שלהם יש נגיעה אם בשותפות ואם בשל כך שקיבלו תמורה. הם החליטו באיזה ישיבות להשתתף. מתי לצאת מהישיבה ומתי לחזור".

בטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי ודרשה להטיל על השניים עונש מאסר כבד במיוחד של תשע שנות מאסר. בנוסף, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להטיל הנאשמים קלון, וכן לפסול אותם לכהונה כחברי ועדה לתכנון ובנייה. עוד ביקשו בפרקליטות להטיל על השניים קנסות כבדים, כל אחד על פי חלקו, בסכום של 4 מיליון שקל וחילוט רכושם שמסתכם ב-2 מיליון שקל.

עמרם כנפו ויצחק דרי שקודם לפסק הדין האמינו בחופתם, קיוו לאחר פסק הדין, לגזר דין מרוכך של שנה עד שלוש שנות מאסר, אך לאור פסק הדין הקשה של השופט, הם לא היו אופטימיים במיוחד.

בית המשפט המחוזי גזר 5 שנות מאסר, קנס של מאה אלף שקלים וחילוט של 75,009 שקלים על עמרם כנפו. על יצחק דרי גזר בית המשפט 6 שנות מאסר, מאתיים אלף שקלים קנס וחילוט מחצית דירה, או קנס תמורתה בסך של כמיליון וארבע מאות אלף שקלים.

כזכור, העבירות עליהם הועמדו לדין כנפו ודרי, אירעו לפני 18 שנה, החקירות החלו לפני 10 שנים ונמשכו 5 שנים. עיוות הדין של שנים רבות. כנפו ודרי כבר שילמו מחיר כבד ביותר הן מבחינה ציבורית והן מבחינה כלכלית אישית ומשפחתית ולו בגלל המריחה הבלתי סבירה ובלתי נתפסת של הדין שהוכרע דור אחרי תקופת העבירות.

בכל תקופת החקירות והמשפט, הם היו מנוטרלים מבחינה כלכלית וציבורית. מעמדם וכבודם נרמס, הם הסתגרו בביתם ואבדו את הונם.

ההמתנה לגזר הדין, למאסר וללא נודע, לעיתים אף קשה מהכלא עצמו – הלחץ עשה את שלו והם שילמו על כך גם בבריאותם.

עתה הם ימשיכו להמתין עוד כשנתיים, אך עם תקווה מחודשת שאולי עונשם יופחת או יתבטל.