אשת השנה של אשדוד נט: הודיה אוליאל – הרופאה הראשונה בארץ עם שיתוק מוחין
27.09.19 / 14:30
אשדוד נט גאים ונרגשים להעניק את תואר אשת השנה לשנת תשע"ט להודיה אוליאל (28), שעשתה את הבלתי ייאמן ועל אף שלוקה בCP (שיתוק מוחין), סיימה את לימודי הרפואה בטכניון והפכה לרופאה הראשונה בישראל עם שיתוק מוחין. בערב יום העצמאות האחרון היא אף נבחרה להשיא משואה והביאה גאווה גדולה למשפחתה ולעיר אשדוד כולה. בדרכה המרגשת ויוצאת הדופן, שמשה אוליאל מקור תקווה והשראה לרבים
הבחירה של אנשי השנה של אשדוד נט הם 2 אשדודים שורשיים (גבר ואישה) שניצחו את המוגבלויות והוכיחו שאין תירוצים להצלחה (רק תירוצים לכישלון)
סיפורה יוצא הדופן ומעורר ההשראה של הודיה אוליאל (28), בת העיר שעשתה את הבלתי ייאמן ועל אף שלוקה בCP (שיתוק מוחין), עם כל המשמעויות היוצאות בזה, סיימה את לימודי הרפואה בטכניון והפכה לרופאה הראשונה בישראל עם משיתוק מוחין.
בערב יום העצמאות האחרון היא נבחרה להשיא משואה בטקס המשואות בהר הרצל והביאה גאווה גדולה למשפחתה ולעיר אשדוד כולה.
במעשיה ובדרכה הייחודית ויוצאת הדופן, שמשה אוליאל מקור תקווה והשראה לרבים, או כפי שנימקה זאת הוועדה הציבורית שבחרה בה להשיא משואה: "היא הוכיחה את התגברות הרוח על כל מגבלה".
אוליאל התרגשה מאוד נוכח בחירתה לאשת השנה של אשדוד נט וביקשה למסור: "לא להאמין איך הכל התחיל מפוסט בפייסבוק שכתבתי בכדי לתת לאנשים כח ולהסביר לציבור כי אנחנו לא תמיד מכירים את הסיפור שעומד מאחורי אנשים ומה הקשיים שהם חווים כל אחד בדרכו. אני שמחה שעשיתי זאת, כי בזכות החשיפה אני זוכה לעזור ולתת תקווה להרבה מאוד אנשים בדרך".
"אני מודה לקדוש ברוך הוא שעזר לי לאורך כל הדרך והביא אותי למקום הזה על אף המגבלה" – הוסיפה, "זה לא מובן מאליו. האמונה בבורא עולם עוזרת לי הרבה מאוד פעמים לעבור תקופות לא פשוטות ונותנת לי כח להתמודד עם כל מה שכרוך במגבלה ובלי קשר עם הדברים שצריך להתמודד איתם בשגרה. תודה רבה על הבחירה בי, זה לא מובן מאליו בכלל ומרגש מאוד".
לצדה בתואר איש השנה של אשדוד נט, זכה הגולש עדי קלנג שפיתח לעצמו מנהג קבע מרגש ומעורר השראה במיוחד - להגשים חלומות לאנשים עם צרכים מיוחדים מכל הארץ בחופי העיר. לכתבה לחצו כאן
סיפורה של הודיה אוליאל
הודיה אוליאל מאשדוד נולדה עם שיתוק מוחין שמשפיע על תפקודה המוטורי. עוד בילדותה היא נאלצה להתמודד עם דחייה חברתית. לאורך כל הדרך היא השתלבה במסגרת רגילה ולאו כזו שמתאימה לצרכיה.
במהלך חייה עברה עשרות טיפולי פיזיותרפיה וחמישה ניתוחים אורתופדיים, וביום יום היא נעזרת בהליכתה בקב.
עם סיום הלימודים באולפנא היא החלה בשירות לאומי בבית החולים אסף הרופא ולאחר מכן החלה בלימודי הרפואה בטכניון שבחיפה. "תמיד ידעתי שאני רוצה להיות רופאה" היא סיפרה בראיון והוסיפה כי כבר במהלך הניתוחים שעברה קיוותה שביום מן הימים היא אכן תהיה רופאה.
בתקופת הלימודים בטכניון, בעודה בת 20 בלבד, היא העתיקה את מגוריה לחיפה כסטודנטית מן מהמניין, שם נאלצה להתנהל לגמרי לבדה עם כל מה שכרוך בזה. הדרך לא הייתה פשוטה כלל. הקושי הרב שחוותה היה גדול ורב ובא לידי ביטוי גם בדברים שלאחרים יכולים להיתפס כקטנים ביותר כמו לנעול נעליים, לעלות במדרגות והרשימה, היו בטוחים - עוד ארוכה.
עם סיום לימודי הרפואה חשפה אוליאל את סיפורה ושפכה אור על הקשיים והאתגרים הרבים שנאלצה להתמודד עימם בדרך, כבחורה צעירה וכסטודנטית הסובלת משיתוק מוחין. בעקבות חשיפת סיפורה האישי, נבחרה אוליאל להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ערב יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל.
בראיון לאשדוד נט היא ביקשה להעביר את המסר: "אצלי אמנם הקושי בולט לעין ואי אפשר להתעלם ממנו, אבל לכל אחד מאיתנו יש קשיים. אל לנו לתת להם למנוע מאיתנו להגשים את החלומות שלנו. צריך תמיד להמשיך לקוות ולא לוותר, לדעת שבסוף יהיה טוב ואין לזה דד ליין. לנסות לממש את החיים עם כמה שיותר שמחה - עד שנצליח! עלינו לדעת להסתכל סביבנו ולשים לב לאנשים שאולי מתמודדים עם קושי וזקוקים לעזרה, ובאותה נשימה - לראות בעזרה כזכות ולא כעול".