בית הנשיא מודיע ביגון עמוק על פטירתה של נחמה ריבלין ז"ל, רעייתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, הבוקר, יום שלישי (4 ביוני), בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה. לפני כשלושה חודשים עברה נחמה השתלת ריאה, ניתוח לו נזקקה בשל מחלת פיברוזיס ריאתי ממנה סבלה בשנים האחרונות.

בהודעת בית הנשיא נמסר: "נשיא המדינה ובני המשפחה מבקשים להודות לצוות בית החולים בילינסון כולו, על הטיפול המסור, הרגיש והמקצועי לו זכתה במהלך החודשים האחרונים, לילות כימים, בלב רחב ובמאור פנים. בנוסף, מבקשת משפחת ריבלין להודות לאזרחי ישראל ולראשי העדות, אשר לא פסקו מלדרוש בשלומה של נחמה, לשלוח אל בית החולים ובית הנשיא מכתבים וציורי ילדים מרגשים, ולהתפלל לרפואתה יום יום, שעה שעה. דאגה זו העניקה לנשיא ולבני המשפחה כולם, כוחות ותמיכה שלא ניתן לתאר את עוצמתם במילים."

תודת המשפחה שלוחה גם למשפחת חלבלי אשר תרמה לנחמה את ריאתו של בנם יאיר ז״ל על אצילותם מעוררת ההשראה ועל המעשה המופלא שעשו.

במערכת הפוליטית והציבורית מבכים את מותה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ספד לאשת הנשיא ואמר: "יחד עם כל אזרחי ישראל, רעייתי שרה ואני מביעים צער עמוק על פטירתה של רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין ז״ל. כולנו התפללנו לרפואתה במהלך התקופה האחרונה בה נלחמה בגבורה ובתעצומות נפש על חייה. אנחנו שולחים תנחומים מעומק ליבנו לנשיא המדינה ולכל בני משפחתו. יהי זכרה ברוך".

קורות חייה של נחמה ריבלין ז"ל

נחמה נולדה ב-1945 במושב חרות בשרון. הוריה, דרורה (קיילה) ומנדי שולמן, עלו מאוקראינה והיו ממקימי החלוץ של המושב. נחמה למדה מגן הילדים ועד סיום בית הספר העממי באזור הולדתה. את לימודי התיכון סיימה בבית הספר האזורי עמק חפר ׳רופין׳ ובשל ניתוח סוקוליוסיס שעברה בגב קיבלה דחייה משרות בצבא.

בשנת 1964 החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודי מדעי הטבע – ביולוגיה. היא סיימה עם תואר BSC בבוטניקה וזאולוגיה והחזיקה בתעודת הוראה בחוגים אלה. ב-1967 החלה לעבוד באוניברסיטה העברית בירושלים במחקר במחלקה לזאולוגיה, ואחר כך עברה לעבוד במחלקה לאקולוגיה ובמחלקה לגנטיקה.

בנוסף למדה נחמה לאורך השנים את תולדות האומנות בתחומים: אומנות מודרנית, קלאסית ועתיקה. ב-1971 נישאה לראובן (רובי) ריבלין ונשארה לגור בירושלים. נחמה ילדה שלושה ילדים, ריבי (רבקה), ענת ורן, היתה סבתא למתן, זיו, שי, קרני, מאיה, דניאלה ויהב, ואחות לורדה.

בשנת 2007 פרשה לפנסיה ואז גם גילתה שהיא לוקה במחלת ריאות חשוכת מרפא שאילצה אותה להיעזר במכשיר חמצן נייד. כשעברה נחמה אל בית הנשיא בחרה להתמקד באומנות, בפעילות למען ילדים עם צרכים מיוחדים, באיכות הסביבה והטבע ובשמירה על כדור הארץ מתוך חמלה ואהבת הבריות.

בפוסט שכתבה על הספר דב פדינגטון כתבה נחמה: ״כמה פעמים אנחנו חולפים על פני חיה או ציפור פצועה ומפנים מבט, רק שלא נצטרך לקחת על עצמנו את עול הטיפול בה",  ולימים, אף דיבבה דמות בסרט על בסיס ספר זה.

נחמה הקימה גינה קהילתית בגינת בית הנשיא אליה הגיעו ילדים מהשכונות ברחבי הארץ כדי לזרוע ולשתול צמחים, תבלינים ופרחים באופן קבוע.

היא פקדה תדיר את כל מוסדות התרבות בארץ, בדגש על המוסדות הירושלמיים, מתוך אהבה אמיתית לאומנות על כל סוגיה. מקום מיוחד שמרה נחמה לסנימטק בירושלים ולבית הקולנוע סמדר שם נהגה לצפות בסרטים באופן קבוע.

חיבתה של נחמה לספרות עברית ולאומנות הביאה אותה לכתוב מפעם לפעם על סופרים וסופרות שאהבה במיוחד בפוסטים שפרסמה בעמוד הפייסבוק הרשמי של הנשיא. "שלום לכולם, כאן נחמה", היה הפתיח הקבוע של הפוסטים שכתבה, אותם חתמה במילים "שלכם, נחמה" אשר הפכו חביבים במיוחד על ציבור העוקבים של העמוד ועל שוחרי התרבות והאומנות בארץ.

בשנת 2018 יסדה נחמה את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית. במעמד הכרזת הועדה על הזוכה עמיחי חסון, אמרה נחמה: "אני מברכת את אוהבי ואוהבות השפה והמילים, את הכותבים והכותבות שעושים בהם קסמים וכשפים ומאחלת לעולמנו שתמיד יהיו בו אנשים שמשוררים אותו".

יהי זכרה ברוך.