בתחילת התוכנית שאלתי את עצמי מה מניע את אותם ציידים לצאת בוקר בוקר ולסכן את חייהם על אף העובדה כי לא תמיד הם חוזרים עם שלל או חוזרים בכלל. מספיק שאחד מחברי הקבוצה מעד לאדמה וזו גרמה לרשרוש זעיר על מנת שהארוחה היומית תתרחק מהם והם יחזרו הביתה בידיים ריקות, במקרה הטוב.

אצלם, אתם יודעים, אם אין שלל כל השבט לא אוכל באותו יום. האם הם יפסיקו לצוד ביום למחרת כי לא הצליחו אתמול? בהמשך התוכנית, הסתבר לי, כי אמנם השגת מזון היא מניע עיקרי אך לא רק.

ציידים אמיצים אלה מאמנים את עצמם מידי יום להעלות את אחוז הפגיעות שלהם ע"י מציאת דרכי פעולה שונות, הכרת השטח על בוריו, חיזוק יחסי הקבוצה עצמה ואף קבלת כוח מהר הגעש הפעיל, הנמצא בסמוך אליהם. מבחינתם, כל יום הוא יום חדש. עבורם להביא אוכל לבני משפחותיהם, ציד עבור מכירה והעלאת אחוזי הפגיעה, זו המשמעות שהם מעניקים לחייהם.

ההקבלה שמצאתי בין התוכנית למצב שלנו היום הוא הרוח העוצמתית ותעצומות הנפש הגדולות אותם מפגינים כל מי שמקריב את עצמו ונלחם. אולי אותם חיילים פוחדים שמה הפעם הם לא יצליחו, ואף המחשבות על כך שלא יחזרו הביתה לעולם עוברות בראשם.

למרות זאת, הם לא מוותרים, לא מתייאשים ולא נכנעים. המטרה עומדת לנגד עיניהם והם יעשו כל מה שיוכלו על מנת להשיג אותה כשלעיתים, המחירים הם כבדים מאוד.

כשאנו מציבים מטרה לא תמיד אנחנו קולעים בול ובדרך לעתים אנחנו מפספסים ובוחרים בדרכים שלא מקדמות אותנו לעבר המטרה. דבר אחד חשוב להבין שמה שנכון לשבט בוודאי נכון גם לנו...התמדה! כדי להגיע למטרה אנו צריכים יום יום לקום ולנסות מחדש, לפעול בדרכים חדשות, לבדוק מה עובד ומה מקדם אותנו וכן גם מה עוצר אותנו.

בכל רגע מחדש, כדאי שנשים לנגד עינינו את המטרה העיקרית שלנו ונגייס את כל מה שנוכל לטובתה.

ואם לוקחים לרגע את מה שקורה במדינה היום , ליום יום האישי שלנו , יש מה ללמוד מאותם חיילים ומאותו שבט. לעשות כל רגע את הכי טוב שאנחנו יכולים, ללמוד מניסיון העבר וליישם ואולי החשוב ביותר זו התמדה.
כי בכל אחד מאיתנו מסתתר לו צייד.

סוף שבוע שקט

לתגובות
מיטל בר מנטורית למימוש עצמי                                
[email protected]
גם בפייסבוק
052-6603095