וחז"ל אומרים את הדברים הטובים שהיו לעם ישראל בט"ו באב ונבאר שני דברים מתוך מכלול הדברים.

א, שבנות ישראל היו יוצאות במחולות בכרמים.

ב, שהרוגי ביתר הובאו לקבורה.

וצריכים להבין מה הקשר בין שני הדברים, בין בנות ישראל שהיו יוצאות לחפש שידוך בכרמים לבין יום שניתן לקבור את הרוגי ביתר?.

וידוע מה שהרחיבו והסבירו לנו חז"ל על הרוגי ביתר שביתר הייתה עיר ואם בישראל אשר מליונים רבים של יהודים היו גרים בה ולאחר שהרגו והחריבו את העיר ביתר היו נהרות של דם במשך שנים רבות זורמים ואויבי ישראל היו משקים את הכרמים שלהם בדם של הרוגי ביתר וגופות ההרוגים אסרו לקוברם ומן הגופות היו בונים הגויים חומות לשמור על כרמיהם וביום ט"ו באב התירו לקבור את גופות כל הרוגי ביתר ובאותו יום תקנו חכמים את הברכה הטוב והמטיב.

והנה כשנתבונן מדוע גזרו את המוות הקשה והחורבן הנורא הזה על העיר ביתר, אמרו חז"ל שהיה מנהג בעיר ביתר, כשהיה נולד בן במשפחה באותו יום היו שותלים עץ ארז וכשהייתה נולדת בת היו שותלים עץ שיטה וכשהיו הילדים גודלים, ביום חתונתם היו קוצצים את העצים והיו מכינים להם חופה מהארז והשיטה, באחד הימים בת הקיסר עברה ליד ביתר ונשברה לה מרכבתה, עבדיה מיד קצצו מהעצים שהיו מיועדים לחתונת הילדים של אנשי ביתר ותיקנו את מרכבת בת הקיסר, כאשר ראו תושבי ביתר את אשר עשו אנשי הקיסר מיד הכו את אנשי הקיסר, הקיסר כעס מאוד על אשר עשו ושלח את חייליו והרגו את כל יושבי העיר ביתר.

והנה צריכים להבין, מדוע יושבי ביתר דווקא בחרו בעץ ארז ובעץ שיטה לעשות סמל לבן ולבת ולחתונת ילדיהם?. אפשר לבאר: עץ ארז מסמן את בית המקדש, שלמה המלך בנה את בית המקדש מארזי הלבנון, עץ שיטה מסמן את המשכן, עצי שיטים עומדים, אלו העצים שבנו בהם את המשכן ולכן כשנולד בן ובת מקטנותם הוריהם חינכו ובנו את ילדיהם בדרך ה'. בדרך בית המקדש והמשכן וכאשר קצצו את העצים האלו צערם היה קשה מנשוא.

ולכן ביום שהרוגי ביתר הובאו לקבורה הוא יום מיוחד שבנות ישראל יוצאות לחפש שידוכים ומדוע?, הוריהם אבותם של עם ישראל מסרו נפש ומתו על חינוך הבית, על הארז ועל השיטה, היו מוכנים להקריב כל אשר להם על חינוך ילדיהם, אולי הם מתו אבל הדרך, האמונה, התקוה שההמשך של החינוך ימשיך נשאר איתן וחזק ולכן ביום הקבורה של אותם קדושים ממשיך ההמשך בניית בתים נאמנים בעם ישראל. ויום זה יום, ט"ו באב, מסמל המשכיות בדרך ה', בדרך התורה, בדרך הקדושה ולעולם לא ליפול ליאוש אלא "וקוי ה יחליפו כח".

יזכנו הקב"ה להמשיך באמונה ובדבקות ובמסירות ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.