שורש ויסוד להנהגת דוד המלך
הרב יאשיהו פינטו
16.05.13 / 08:37
להאזנה לתוכן:
חג שבועות זה יום לידתו ופטירתו של דוד המלך אשר נשמתו נשמה כוללת של כלל עם ישראל ושורש נשמתו מאדם הראשון וכל חייו היו במתנה מאדם הראשון לבנות ולתקן וכל חייו היו עוז ותעצומות לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.
וכשנתעמק ונתבונן מה המיוחדות של דוד המלך, מה היה המניע עמוק אחרי כל דרכיו ומהלכיו הרבים והעצומים אשר נהג ועשה בחייו, נמצא מעשה שהוא שורש ויסוד להנהגת דוד המלך,
הנביא מספר כאשר פלישתים שבו את ארון ברית ה' והיה צער גדול שבית ה' נמצא ללא ארון הברית ולאחר מכן כשהחזירו את הארון והארון היה בדרך לירושלים הייתה שמחה גדולה מאוד ודוד המלך היה שר ורוקד ומפזז בכל עוז לפני ה', עד שמיכל אשתו, בתו הבכורה של שאול המלך בזה לו בליבה על כל צורת הריקוד שלו ואמרה לבעלה לדוד המלך שמלכות בית אביה, מלכות שאול, נהגו בכבוד יותר גדול ומעולם לא נגלתה רגלו של שאול אביה לפני העם ותמיד היה מכוסה בצניעות גדולה מאוד. כששמע זאת דוד המלך ענה לה בצורה קשה ביותר: מלכות שאול אביך היו עוזבים כבוד שמים והיו עוסקים בכבוד עצמם ואני עזבתי כבודי ועסוק בכבוד שמים.
בתוך מעשה זה טמון מהות חייו של דוד המלך, הניח כבוד עצמו וכל חייו היה כבוד שמים, אלו היו חייו של דוד המלך לא אכפת לו מה יאמרו עליו ואיך יחשבו עליו, את דוד המלך עניין דבר אחד כבוד שמים. וכך כל חייו היה עסוק בדם שפיר ושליה להרבות כבוד שמים, איזה מלך עושה דברים כאלו?, אף מלך רק דוד המלך אשר אין לו כבוד עצמו רק כבוד שמים, לכן זכה דוד המלך שמלכותו תיכון לנצח ודוד מלך ישראל חי וקיים.
וזהו יסוד גדול לעשות דברים נצחיים, כאשר הם לשם שמים וכאשר הכל בלי מחשבות פרטיות ורק כבוד שמים מול עיני האדם והאדם מתעלה על כל הרצונות והעניינים הקטנים והפרטיים שלו אלו דברים נצחיים אמיתיים.
וכך ישנה גמרא מפחידה, בזמן חורבן בית המקדש רבי יוחנן בן זכאי יצא רכוב על חמור מירושלים וראה נערה יהודיה מלקטת שעורים מתוך הגלל של הבהמות של ערבים, כאב מאוד לרבי יוחנן בן זכאי ושאל את אותה נערה: מי את? ואיך הגיעה למצב קשה כזה, ענתה ואמרה לו אני בתו של נקדימון בן גוריון הצדיק הגדול שנקדה חמה בעבורו ונשתנו סדרי מעשה בראשית עבורו ופרנס את כל עניי ישראל ודאג למים לכל עולי הרגל אמר לה רבי יוחנן: אני עשיתי לך חופה וקידושין וראיתי איזה נדוניה גדולה אביך נתן לך וכי זו תורה וזו שכרה?.
הגמרא מתרצת ואומרת נקדימון בן גוריון עשה חסד גדול אך כשעזר ונתן הייתה לו מחשבה עצמית, היה לו הנאה מכל החסד אשר עשה ולכן כאשר האדם חושב על כבוד עצמו מאבד את הכל.
שאול המלך איבד את המלכות כי חשב על כבוד עצמו נקדימון בן גוריון איבד את עושרו כי חשב על הנאת עצמו.
והנה על פי דברים קדושים אלו נבאר ונאמר הבעל שם טוב אשר גם חג שבועות יום פטירתו מביא סתירה בדברי רבי עקיבא אשר במקום אחד אומר: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" ובמקום שני אומר: על הוצאות שבת הקב"ה אומר: "לוו עלי ואני פורע", אם כן לעשות שבת חול ולא להצטרך לבריות או לוו עלי ואני פורע. אלא מדקדק הבעל שם טוב כשאדם עושה שבתו להנאתו לטובתו ולא לשם שמים אלא חושב רק על עצמו אז יותר טוב שיעשה את שבתו חול אך כאשר האדם עושה לשם שמים נאמר לוו עלי ואני פורע.
נשתדל בכל כוחינו לשם שמים למסור את נפשנו על מצות ה' וכך נזכה לקבל את התורה הקדושה ולהיות כלי קיבול מתאים נאה ויאה.
הנביא מספר כאשר פלישתים שבו את ארון ברית ה' והיה צער גדול שבית ה' נמצא ללא ארון הברית ולאחר מכן כשהחזירו את הארון והארון היה בדרך לירושלים הייתה שמחה גדולה מאוד ודוד המלך היה שר ורוקד ומפזז בכל עוז לפני ה', עד שמיכל אשתו, בתו הבכורה של שאול המלך בזה לו בליבה על כל צורת הריקוד שלו ואמרה לבעלה לדוד המלך שמלכות בית אביה, מלכות שאול, נהגו בכבוד יותר גדול ומעולם לא נגלתה רגלו של שאול אביה לפני העם ותמיד היה מכוסה בצניעות גדולה מאוד. כששמע זאת דוד המלך ענה לה בצורה קשה ביותר: מלכות שאול אביך היו עוזבים כבוד שמים והיו עוסקים בכבוד עצמם ואני עזבתי כבודי ועסוק בכבוד שמים.
בתוך מעשה זה טמון מהות חייו של דוד המלך, הניח כבוד עצמו וכל חייו היה כבוד שמים, אלו היו חייו של דוד המלך לא אכפת לו מה יאמרו עליו ואיך יחשבו עליו, את דוד המלך עניין דבר אחד כבוד שמים. וכך כל חייו היה עסוק בדם שפיר ושליה להרבות כבוד שמים, איזה מלך עושה דברים כאלו?, אף מלך רק דוד המלך אשר אין לו כבוד עצמו רק כבוד שמים, לכן זכה דוד המלך שמלכותו תיכון לנצח ודוד מלך ישראל חי וקיים.
וזהו יסוד גדול לעשות דברים נצחיים, כאשר הם לשם שמים וכאשר הכל בלי מחשבות פרטיות ורק כבוד שמים מול עיני האדם והאדם מתעלה על כל הרצונות והעניינים הקטנים והפרטיים שלו אלו דברים נצחיים אמיתיים.
וכך ישנה גמרא מפחידה, בזמן חורבן בית המקדש רבי יוחנן בן זכאי יצא רכוב על חמור מירושלים וראה נערה יהודיה מלקטת שעורים מתוך הגלל של הבהמות של ערבים, כאב מאוד לרבי יוחנן בן זכאי ושאל את אותה נערה: מי את? ואיך הגיעה למצב קשה כזה, ענתה ואמרה לו אני בתו של נקדימון בן גוריון הצדיק הגדול שנקדה חמה בעבורו ונשתנו סדרי מעשה בראשית עבורו ופרנס את כל עניי ישראל ודאג למים לכל עולי הרגל אמר לה רבי יוחנן: אני עשיתי לך חופה וקידושין וראיתי איזה נדוניה גדולה אביך נתן לך וכי זו תורה וזו שכרה?.
הגמרא מתרצת ואומרת נקדימון בן גוריון עשה חסד גדול אך כשעזר ונתן הייתה לו מחשבה עצמית, היה לו הנאה מכל החסד אשר עשה ולכן כאשר האדם חושב על כבוד עצמו מאבד את הכל.
שאול המלך איבד את המלכות כי חשב על כבוד עצמו נקדימון בן גוריון איבד את עושרו כי חשב על הנאת עצמו.
והנה על פי דברים קדושים אלו נבאר ונאמר הבעל שם טוב אשר גם חג שבועות יום פטירתו מביא סתירה בדברי רבי עקיבא אשר במקום אחד אומר: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" ובמקום שני אומר: על הוצאות שבת הקב"ה אומר: "לוו עלי ואני פורע", אם כן לעשות שבת חול ולא להצטרך לבריות או לוו עלי ואני פורע. אלא מדקדק הבעל שם טוב כשאדם עושה שבתו להנאתו לטובתו ולא לשם שמים אלא חושב רק על עצמו אז יותר טוב שיעשה את שבתו חול אך כאשר האדם עושה לשם שמים נאמר לוו עלי ואני פורע.
נשתדל בכל כוחינו לשם שמים למסור את נפשנו על מצות ה' וכך נזכה לקבל את התורה הקדושה ולהיות כלי קיבול מתאים נאה ויאה.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
