וזו אחת מן הברכות המובאות בפרשת השבוע אם הולכים בחוקותי הרשעים יפלו לפניכם בחרב, הצדיק רואה את מפלת הרשע ולא שהרשע נענש בסתר בלי שהצדיק יודע על עונשו של הרשע ובלי שהעולם יודע על נפילת הרשע אלא הרשע נופל לפני הצדיק.

ודבר זה מצאנו בדוד המלך בזמן שאול המלך כאשר פלישתים הצרו וציערו את בני ישראל וגוליית היה עומד בבוקר ובערב מחרף ומגדף את הקב"ה ובני ישראל פחדו לעמוד כנגד גוליית למלחמה, עמד דוד המלך בלי שום כלי מלחמה כנגד גוליית אשר היה לבוש מכף רגל ועד ראש בשריון ובבגדי מלחמה ודוד אסף כמה חלקי אבנים מן הנחל ולא היה לדוד המלך שום סיכוי בפני גוליית ודוד עמד ועשה תנאי עם השר הממונה בשמים על הברזל ואמר: אם השריון של גולית יכנע בפני האבן שאני זורק על גוליית למען קידוש ה', מהיום הזה בני ישראל יפסיקו לעשות ברית מילה עם אבן, כמו שהיו עושים עד אותה שעה, מלים באבן חדה ויתחילו למול על ידי סכין מברזל. מיד נכנע הברזל בפני האבן של דוד וגוליית נפל, לא לאחוריו כפי שטבע העולם אלא על פניו והגיע עד רגלי דוד המלך ואז כרת דוד את ראשו של גלית ובאה הישועה עד רגליו של דוד המלך.

וזה מה שנאמר ונפלו אויבכם "לפניכם" יגיע המפלה של הרשעים עד אליכם בלי השתדלות גדולה ומול עיניכם.

ועל פי יסוד זה אפשר לבאר ולומר, הגמרא מספרת על רבי חנינא בן דוסא התנא הקדוש אשר עליו נאמר כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא דיו בקב של חרובין. ומובא בגמרא שבאחד הימים מצא רבי חנינא בחצר ביתו תרנגולים, רצה רבי חנינא לקיים מצוות השבת אבידה ושמר על התרנגולים להחזירם לבעלים, עברו ימים התרנגולים התרבו ונהפכו לטירחה גדולה מאוד, מכר רבי חנינא את התרנגולים וקנה בכסף עזים וכך להדר את האבידה ולהשביח אותה ולהשיב לבעלים. אך שכניו של רבי חנינא בן דוסא דעתם לא הייתה נוחה והתלונן שהעיזים מפריעים ואוכלים משדות זרים ומזיקות, אמר רבי חנינא אם אמת דיברכם שהעזים מזיקים ואוכלים גזל יבואו דובים ויטרפו אותם ואם לא עשו שום דבר רע העיזים יביאו דובים על קרניהם וכך היה.

וקשה מה הבדיקה המשונה הזאת אשר עשה רבי חנינא בן דוסא שיבואו דובים בקרניהם הרי זה דבר לא הגיוני ושלא כדרך הטבע. ומדוע ביקש נס מוזר כזה?.

אלא כשיש בעיה יש פיתרון בדרך הטבע ושלא בדרך הטבע, רבי חנינא בן דוסא אומר דובים ביער זה דבר של טבע ושעיזים ירימו דובים בקרניהם זה מעל הטבע, אך פה מלמד את כולם אם אדם הולך בדרך ה', ביושר, בדבקות הישועה באה עד רגליו והעיזים מרימים הדובים בקרניהם.

יהי רצון ש"רצון יריאיו יעשה" והישועה במהרה תבוא לרגלנו.

'ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".