כאשר נלקחת נשמה מן העולם לפני זמנה
הרב יאשיהו פינטו
11.06.12 / 14:48
להאזנה לתוכן:
לכל אהובנו וחביבנו ה' עליהם יחיו ויזכנו בוראנו לגאולה שלמה בקרוב ממש
הנה אנו בדרכנו לישיבה הקדושה בלוס אנג'לס וזה כשנה אשר לא היינו שם וליבנו מלא בשבח והודיה להקב"ה על כל החסד והטובה הגדולה אשר גמלנו ומכל צרה ומצוקה הצילנו ומודים על העבר ומתפללים על העתיד שנזכה לראות בתשועת עולמים ונזכה לקדש שם שמים ולעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו חיים עד העולם
הנה הגמרא במסכת חגיגה אומרת: רבי יוסף כשהיה מגיע לפסוק זה במשלי י"ג היה בוכה "ויש נספה בלא משפט", (יש שהוא מת ואין בו עוונות ועדיין לא הגיע זמנו למות). והגמרא ממשיכה ומספרת באמורא גדול בשם רב ביבי בר אביי, היה נמצא הרבה ליד מלאך המות ובאחד הימים שמע את מלאך המות אומר לשליחו: לך ותביא לי את נשמתה של מרים מגדלת שיער, הלך השליח והביא לו את נשמתה של מרים מגדלת ילדים, כשחזר השליח ראה מלאך המות שהשליח עשה טעות והביא מרים אחרת ולא זאת שהגיע זמנה למות מהעולם, העיר לו מלאך המות. אמר השליח: טוב אני אחזיר לה את נשמתה ואלך לקחת את הנשמה שהגיע זמנה למות מן העולם, אמר לו מלאך המות: לא, כיון שלקחת את נשמתה תשאיר אותה פה ואל תחזיר אותה. כששמע את זה רב ביבי בר אביי עמד ואמר למלאך המות: והאם יש לכם רשות לעשות מעשים כאלו, ענה לו מלאך המות את תשובתו וכו'
למסקנת הדברים מלאך המות עונה ואומר לרבי ביבי בר אביי: כאשר נלקחת נשמה מן העולם לפני זמנה מחפשים תלמיד חכם עניו או שמעביר על מידותיו ונותנים לו את השנים והחיים אשר נחסרו מאדם אחר
והנה על פי הגמרא הזאת חשבנו שאפשר לפרש ולאמר יסוד גדול בפרשת השבוע, הנה אנו קוראים ולומדים את פרשת המרגלים אשר נשלחו על ידי משה רבנו לרגל את ארץ ישראל ושניים ממנם היו צדיקים וחסידים וקיימו ועשו את שליחותם בנאמנות ובצדקות, שאר המרגלים קלקלו את שליחותם ונהגו לא בדרך המצופה ממנם ונענשו ומתו טרם זמנם, כשחזרו והביאו את דיבת הארץ רעה.
אך צריך לדעת שאותם מרגלים מתו מן העולם טרם זמנם ונשארו ימים ושנים שלהם פנויים ואותם השנים הפנויים נתנם הקב"ה ליהושע וכלב בן יפונה. וזה מה שנאמר בפסוק: "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים". מה הפירוש חיו מן האנשים?, קבלו חיים מן האנשים, מן המרגלים הוסיפו חיים על חייהם
ועל פי דברים אלו נבין את דברי התרגום יונתן וכך לשונו : "וכד חמי משה ענותנותה דיהושע קרא שמיה יהושע", (כשראה משה את הענוה של יהושע הוסיף לו את האות "י" על שמו ונהפך שמו מהושע ליהושע). ונקשה מה הפירוש כשראה את הענוה שלו?. אלא לפני כן הבאנו את הגמרא שמי שמעביר על מידותיו נותנים לו חיים של נפטר לפני זמנו וזה מה שראה משה שיהושע מעביר על מידותיו והוא ראוי ולו נאה ויאה לקבל את חייהם הנותרים של המרגלים.
אך פחד משה רבנו הרי החיים הנותרים של המרגלים הם חיים של אנשים אשר היו נגועים בלשון הרע ורכילות ואולי מהשנים האלו יהושע יושפע מבעלי השנים לרעה ויכנס בליבו מידות רעות ויהיה בו לשון הרע ורכילות כבעלי השנים, המרגלים. ועל זה התפלל משה " י-ה יושיעך מעצת המרגלים", שלא תקבל כח רע מחייהם וה' יושיע אותך ותנצל שלא ידבק בך ממדותם מידת לשון הרע
ועל פי דברים אלו אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, דהנה ישנם שני דרכים לקבל אריכות ימים אחד שמוסיפים לו חיים מאותם אנשים שמתו לפני זמנם, או שמוסיפים לאדם מעץ החיים, חיים חדשים וטהורים. וזה מה שנאמר בפסוק: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" וזה שהאורך ימים וחיים ושלום יהיו נקיים וטהורים בלי חיים של נתינה ממשהו אחר הכוללים נסיונות והתמודדויות.
ועל פי יסוד זה תובן הגמרא במסכת יומא: אמר רבה: בפומפדיתא כשהיו אנשים נפרדים איש מרעהו היו אומרים ומברכים איש את אחיו "מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים" וזה שהחיים שינתנו לך יהיו ממקום טוב וחדש ולא ממקום של מת בעל עוונות
והנה מדברנו אפשר ללמוד יסוד גדול: לפעמים מיתתו של אדם טרם זמנו יכולה להיות לנשמתו מעלה גדולה ביותר, אם צדיק מקבל את נשמתו ומקדש אותה ומרומם אותה, באותם שנים שהיו של האדם ההוא ודאי יש לבעל השנים חלק בזה ואותו צדיק מרומם ומעלה את חייו מעלה מעלה
ועל פי דברים אלו יובן הגמרא במסכת סנהדרין ק"ו: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא כך מביאה הגמרא דעה ומביא ראיה מהפסוק במדבר י"ג: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו". ודורשת הגמרא יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא. וכך מובא בתהילים צ"ה: אשר נשבעתי באפי אם יבאו אל מנוחתי", דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר באים הם לעולם הבא שנאמר: "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח". אך על פי דברינו יובן: הם דור המדבר אולי מתו אך על ידי שיהושע וכלב קיבלו את המשך חייהם ותיקנו ורוממו את נפשם ודאי הרימו אותם למעלה גבוה ביותר וזוכים לעולם הבא.
וזה דרכו של בוראינו הטוב והמטיב, הטוב לרעים ולטובים, שגם הרשע הגדול יבוא בסופו לתיקון השלם ולא ידח ממנו נידח
ומדברים אלו נלמד מוסר השכל גדול:
א': לא לעזור לבורא עולם בחשבונות שלו, הוא ברא את עולמו ונלך עימו בתמימות, המרגלים חשבו שהם עוזרים להקב"ה ולא הגיע הזמן להכנס לארץ ישראל. ובכל דור ודור וכל זמן המחריבים הגדולים הם שחשבו שהם עוזרים להקב"ה להנהיג את עולמו
ודבר ב': גם אם יוצא רע, בתוך הרע הזה טמון טוב, חיי המרגלים נכנסו לחיי יהושע וכלב והם תקנו אותם והעלו את מדרגתם למקום גבוה מאוד
הנה ימים אלה ימים קשים ומרים לנו, אחד מבני עליה אשר היה לנו לאחי עזר ולאחי סמך בכל עת וזמן, טו"ב שנים, עלה השמימה ביום חמישי כשעה לפני השיעור הקדוש ורואים אנו סימנים גדולים מהשמים שרבי שלום בוקר היה קרבן על כלל עם ישראל ועל קהילת קודש שובה ישראל ויודעים בנפשנו שנפשו קדושה ותמימותו ויושרו תיהיה מליצת יושר בשמים ועוד בקרוב ממש נשמע את ישועת ה' ישועת עולמים
בילע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
למסקנת הדברים מלאך המות עונה ואומר לרבי ביבי בר אביי: כאשר נלקחת נשמה מן העולם לפני זמנה מחפשים תלמיד חכם עניו או שמעביר על מידותיו ונותנים לו את השנים והחיים אשר נחסרו מאדם אחר
והנה על פי הגמרא הזאת חשבנו שאפשר לפרש ולאמר יסוד גדול בפרשת השבוע, הנה אנו קוראים ולומדים את פרשת המרגלים אשר נשלחו על ידי משה רבנו לרגל את ארץ ישראל ושניים ממנם היו צדיקים וחסידים וקיימו ועשו את שליחותם בנאמנות ובצדקות, שאר המרגלים קלקלו את שליחותם ונהגו לא בדרך המצופה ממנם ונענשו ומתו טרם זמנם, כשחזרו והביאו את דיבת הארץ רעה.
אך צריך לדעת שאותם מרגלים מתו מן העולם טרם זמנם ונשארו ימים ושנים שלהם פנויים ואותם השנים הפנויים נתנם הקב"ה ליהושע וכלב בן יפונה. וזה מה שנאמר בפסוק: "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים". מה הפירוש חיו מן האנשים?, קבלו חיים מן האנשים, מן המרגלים הוסיפו חיים על חייהם
ועל פי דברים אלו נבין את דברי התרגום יונתן וכך לשונו : "וכד חמי משה ענותנותה דיהושע קרא שמיה יהושע", (כשראה משה את הענוה של יהושע הוסיף לו את האות "י" על שמו ונהפך שמו מהושע ליהושע). ונקשה מה הפירוש כשראה את הענוה שלו?. אלא לפני כן הבאנו את הגמרא שמי שמעביר על מידותיו נותנים לו חיים של נפטר לפני זמנו וזה מה שראה משה שיהושע מעביר על מידותיו והוא ראוי ולו נאה ויאה לקבל את חייהם הנותרים של המרגלים.
אך פחד משה רבנו הרי החיים הנותרים של המרגלים הם חיים של אנשים אשר היו נגועים בלשון הרע ורכילות ואולי מהשנים האלו יהושע יושפע מבעלי השנים לרעה ויכנס בליבו מידות רעות ויהיה בו לשון הרע ורכילות כבעלי השנים, המרגלים. ועל זה התפלל משה " י-ה יושיעך מעצת המרגלים", שלא תקבל כח רע מחייהם וה' יושיע אותך ותנצל שלא ידבק בך ממדותם מידת לשון הרע
ועל פי דברים אלו אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, דהנה ישנם שני דרכים לקבל אריכות ימים אחד שמוסיפים לו חיים מאותם אנשים שמתו לפני זמנם, או שמוסיפים לאדם מעץ החיים, חיים חדשים וטהורים. וזה מה שנאמר בפסוק: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" וזה שהאורך ימים וחיים ושלום יהיו נקיים וטהורים בלי חיים של נתינה ממשהו אחר הכוללים נסיונות והתמודדויות.
ועל פי יסוד זה תובן הגמרא במסכת יומא: אמר רבה: בפומפדיתא כשהיו אנשים נפרדים איש מרעהו היו אומרים ומברכים איש את אחיו "מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים" וזה שהחיים שינתנו לך יהיו ממקום טוב וחדש ולא ממקום של מת בעל עוונות
והנה מדברנו אפשר ללמוד יסוד גדול: לפעמים מיתתו של אדם טרם זמנו יכולה להיות לנשמתו מעלה גדולה ביותר, אם צדיק מקבל את נשמתו ומקדש אותה ומרומם אותה, באותם שנים שהיו של האדם ההוא ודאי יש לבעל השנים חלק בזה ואותו צדיק מרומם ומעלה את חייו מעלה מעלה
ועל פי דברים אלו יובן הגמרא במסכת סנהדרין ק"ו: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא כך מביאה הגמרא דעה ומביא ראיה מהפסוק במדבר י"ג: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו". ודורשת הגמרא יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא. וכך מובא בתהילים צ"ה: אשר נשבעתי באפי אם יבאו אל מנוחתי", דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר באים הם לעולם הבא שנאמר: "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח". אך על פי דברינו יובן: הם דור המדבר אולי מתו אך על ידי שיהושע וכלב קיבלו את המשך חייהם ותיקנו ורוממו את נפשם ודאי הרימו אותם למעלה גבוה ביותר וזוכים לעולם הבא.
וזה דרכו של בוראינו הטוב והמטיב, הטוב לרעים ולטובים, שגם הרשע הגדול יבוא בסופו לתיקון השלם ולא ידח ממנו נידח
ומדברים אלו נלמד מוסר השכל גדול:
א': לא לעזור לבורא עולם בחשבונות שלו, הוא ברא את עולמו ונלך עימו בתמימות, המרגלים חשבו שהם עוזרים להקב"ה ולא הגיע הזמן להכנס לארץ ישראל. ובכל דור ודור וכל זמן המחריבים הגדולים הם שחשבו שהם עוזרים להקב"ה להנהיג את עולמו
ודבר ב': גם אם יוצא רע, בתוך הרע הזה טמון טוב, חיי המרגלים נכנסו לחיי יהושע וכלב והם תקנו אותם והעלו את מדרגתם למקום גבוה מאוד
הנה ימים אלה ימים קשים ומרים לנו, אחד מבני עליה אשר היה לנו לאחי עזר ולאחי סמך בכל עת וזמן, טו"ב שנים, עלה השמימה ביום חמישי כשעה לפני השיעור הקדוש ורואים אנו סימנים גדולים מהשמים שרבי שלום בוקר היה קרבן על כלל עם ישראל ועל קהילת קודש שובה ישראל ויודעים בנפשנו שנפשו קדושה ותמימותו ויושרו תיהיה מליצת יושר בשמים ועוד בקרוב ממש נשמע את ישועת ה' ישועת עולמים
בילע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
