השנה מתחלקת לזמנים ובכל זמן טמון בו כוחות מיוחדים אשר לא טמונים בזמן אחר ובכל פרק בשנה אפשר להשיג השגות אשר אינם בפרק ובזמן אחר, חודש אלול- חודש של חשבון נפש, תשרי חודש של תשובה, ימי חנוכה- ימים של התפעלות מן הניסים אשר נעשו לאבותינו והשפעה לנפש מן האור אשר האיר הקב"ה לאבותינו ומשפיע עד הזמן הזה, פסח- אמונה בהקב"ה על הניסים ועל הגאולה שעברה והגאולה העתידית, תמוז - אב- זמן של עבודת ה' במרירות ובימי זעם ועברה.

 אך ימים האלו, הכח המיוחד שבהם הוא לשאוב ולינוק כח מאמונה בחכמינו ורבותינו בדיבוק חברים, באהבת חינם, זה זמן של כח לשאוב מרבי מאיר בעל הנס, רשב"י וכן כל חכמינו. ולכן מקפידים בתקופה זאת להשתטח על קברי צדיקים ולשאוב ולינוק כח מהם.

הנה בדרכינו היום לישיבה הקדושה בניו יורק דיבר איתנו ראש ישיבה חשוב ושאל ואמר: זה זמן של ואהבת לרעך כמוך, איך מגיעים לדרגה גבוהה ומיוחדת הזאת ?!.

וענינו ואמרנו שלדעתנו, הרבה אנשים אינם מבינים מה הפירוש ואהבת לרעך כמוך, דהנה רואים בחוש, כששני אנשים נפגשים וכמה דברים נראים להם נוחים כלפי חוץ בעסק או בכל דבר אחר בחיים, מתפתח בינהם הרגשה של קשר ויוצאים למסע יחד, לפעמים המסע יכול לארוך ימים ולפעמים חודשים ולפעמים שנים, אך ברבות הימים עולים וצפים חילוקי דעות וחוסר התאמה בין שותפים, בין חברים וכו'. מהיכן נובע כל הדברים הלא נוחים שפתאום עולים, הרי דברים אלו לא ראינו לפני כן ולא הופיעו לפני כן ?!.