"המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית".
הרב יאשיהו פינטו
11.01.12 / 20:36
להאזנה לתוכן:
בכל יום אשר עובר מרגישים כי גבר עלינו חסדו ואין עצה כנגד ה'. אנשים חושבים מחשבות מרובות איך לפעול ולפעמים, מה שחושבים, נראה שזה הדבר שאין שום ספק אשר יקרה ואין שום ספק אשר יהיה, אך דווקא בדברים אשר נראים בטוחים מוצאים ורואים בסוף ש"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
פרעה גזר כל הבן אשר יולד לעם ישראל אל היאור ישלחון אותו וכל זה משום שראו החוזים בכוכבים שעתיד להוולד בן לבני העיבריים אשר יגאל את עם ישראל מארץ מצרים ואותו בן יביא חורבן גדול על ארץ מצרים. והנה אותו בן בסוף גדל בביתו של פרעה ופרעה וכל שוטריו ועבדיו חיפשו אותו בכל ארץ מצרים והוא גודל בביתו של פרעה ופרעה אוהבו כבן ומטיב עימו ומי מציל את אותו ילד?, בתו האהובה של פרעה בתיה, היא הולכת לרחוץ ביאור ושם רואה תיבה אשר בה תינוק קטן, מצילה אותו, דואגת לו ואף היא קוראת לו בשמו משה. כנגד כל הסיכויים והמחשבות, משה גדל בביתו של פרעה ונבנה לגאול את ישראל ולהוציאם מאפלה לאור גדול.
וכך גם מוצאים בראשית שיעבוד בני ישראל בארץ מצרים, אמרו חז"ל: שלושה אנשים היו באותה עצה לשעבד ולהמית את ילדי עם ישראל, בלעם, איוב ויתרו, בלעם יעץ את העצה נענש שבסופו מת בחרב, איוב שתק ולא הביע את דעתו, יתרו כשראה את אכזריותם ברח למדיין ולא הסכים להיות חלק מהרוע והרשעות אשר תכננו כנגד עם שלם.
והנה, כל מי שיודע את אופייהם, אשר היה, של שלושה יועצים אלו, בלעם, איוב ויתרו לא יבין, אך בהחלטה הזו נהגו הפוך מטבעם. בלעם היה בעל גאוה גדול והאמין בכוחו אשר יכול לקלל אדם, משפחה ,אומה ולהמית עליהם אסון, כדברי חז"ל: בכל יום הקב"ה כועס רגע אחד ובלעם ידע לכוון את הרגע הזה ואז היה מקלל אנשים ומכוח הידיעה הזאת ליבו היה לב גס וגאה ומרגיש בנפשו שהוא כל יכול. והנה פתאום עם כל גסותו ורוע לבבו וגאותו אומר הפוך מדרכו, נהרוג אותם, נענה אותם וכו'. היכן יהירותו ובטחונו שעל ידי הקללה, אשר יודע את הרגע הקשה ימית אסון, היכן בטחונו וכוחו אשר צריך פתאום לחפש רעיונות שונים ומשונים כנגד עם ישראל ?!.
וכן איוב, אשר היה איש טוב ועוזר לכל מי שחלש ונדכה, שותק, רואה פה מעשה אכזרי ביותר, דבר אשר לא יעשה, היה מתאים לאופיו להתנגד בטוב טעם ולהסביר שזה מעשה אכזרי אשר לא יעשה לזרוק לנהר תינוקות בני יומם, איוב במקום זה שותק, היה צריך לעמוד ולהתנגד לכל הרוע הגדול של פרעה וחברו הרע בלעם בן בעור !.
וכך נקשה גם על יתרו, אשר היה אדם אשר נלחם על האמת ועל אמונתו, מטבע היה צריך לעמוד ולהלחם נגד עצה אכזרית זאת ולהתנגד בכל כוחו, איך ומדוע בורח ולא עומד להלחם על עקרונותיו, על אמונתו ובורח לארץ אחרת ?!.
אלא פה לומדים יסוד גדול: כאשר הקב"ה רוצה שיהיה דבר, לא יעזור שום אופי ושום דרך חיים ושום עקרונות ושום עקשנויות "ועצת ה' היא תקום".
וכך רואים בחיים, הרבה מהדברים הגדולים אשר היו בהיסטוריה של העולם, נעשו על ידי אנשים אשר עשו דברים אשר הם היו ההפך מאופייהם, מהתנהגותם עד הזמן ההוא ואין עצה כנגד ה'. לכן האדם ישים בטחונו בה' וילך באמונה גדולה בלי דאגות וידע שעל ידי אמונה בה' מגיעים לטוב ביותר.
נחזק עצמנו בביטחון בבוראינו ונשים את כל בטחוננו בריבון העולמים וישועת ה' כהרף עין, בשעה ובזמן הנכונה והמתאימה ביותר, לא על פי שיכלנו אלא על פי מה שבאמת טוב לנו, על פי דעת בעל הרחמים אשר הוא יודע מה טוב לנו טוב יותר ממה שאנו יודעים וחושבים, כי פעמים רבות אנו בטוחים שמה שאנו חושבים זה הטוב שלנו אך דווקא הדבר הזה הוא הרע ביותר לאדם.
ולכן מצאנו כאשר חנך שלמה המלך את בית המקדש, ביקש שלמה מהקב"ה, מריבון העולמים: בבית הזה כאשר יבא יהודי ויבקש ממך בקשה, תפילה לעצמו, אתה יודע אם זה לטובתו, אם כן ולא יצא לאדם נזק מאותה תפילה והיא באמת לטובתו, תענה לו, תתן לו את מבוקשו. אך אם יצא לאדם רע מאותה בקשה אשר מבקש לעתיד, ביקש שלמה מהקב"ה ריבונו של עולם אל תענה לאדם על התפילה והבקשה אשר התפלל וביקש.
לכן נדע יסוד גדול, כאשר הולכים לכותל ומתפללים על דבר מסויים ולא נענים, סימן שמאותו דבר אשר ביקש, ברבות הימים, יצא לאדם נזק גדול מהדבר המסויים.
ואנו זוכרים מעשה אשר היה לפני כשבע עשרה שנים באדם אשר רצה לעבור לעיר אחרת לבית מסויים ובני המקום התנגדו שיגור עימם שם והוא במשך כשנתיים נלחם ונלחם בדרך המשפט וכו', שיתנו לו לגור שם אך בני המקום התנגדו ובסוף הכניע אותם. לא עברו הימים ובנו הקטן נסע באופניים ונדרס ומת.
יש תפילות ובקשות של האדם שמוטב שלא יענו ולא יתקבלו מן השמים.
וידוע המעשה המובא על משה רבנו, אשר באחד הימים עמד וראה ילדים משחקים ובינהם ילד קטן יושב ולא עושה מאומה, התקרב משה רבנו וראה שהילד הזה עיוור ולא יכול לעשות כלום, ריחם עליו משה רבנו והתפלל להקב"ה שיפקח את עיניו, הקב"ה לא ענה למשה בתפילתו, משה המשיך ללחוץ את הקב"ה בתפילה ובתחינה, בסוך נפקחו עיניו של הילד, איך שקם התחיל להכות את כל הילדים ולהציק ובסופו היה מיכה אשר הביא חורבן ואסון על עם ישראל.
ה' יתן לנו את הטוב ואף אם לא מבינים את הטוב, הוא היודע תעלומות יטיב על עמו בחן בחסד וברחמים רבים.
נחזק עצמנו בימים הקדושים האלו, ימי השובבים. ונדע יסוד גדול: שאין בעולם הזה מתנת חינם ועל הכל צריכים לשלם וגבינה בחינם, בלי כסף, נמצאת רק בתוך המלכודת של העכברים.
וכך יוטב ונזכה לכל הטוב
וכך גם מוצאים בראשית שיעבוד בני ישראל בארץ מצרים, אמרו חז"ל: שלושה אנשים היו באותה עצה לשעבד ולהמית את ילדי עם ישראל, בלעם, איוב ויתרו, בלעם יעץ את העצה נענש שבסופו מת בחרב, איוב שתק ולא הביע את דעתו, יתרו כשראה את אכזריותם ברח למדיין ולא הסכים להיות חלק מהרוע והרשעות אשר תכננו כנגד עם שלם.
והנה, כל מי שיודע את אופייהם, אשר היה, של שלושה יועצים אלו, בלעם, איוב ויתרו לא יבין, אך בהחלטה הזו נהגו הפוך מטבעם. בלעם היה בעל גאוה גדול והאמין בכוחו אשר יכול לקלל אדם, משפחה ,אומה ולהמית עליהם אסון, כדברי חז"ל: בכל יום הקב"ה כועס רגע אחד ובלעם ידע לכוון את הרגע הזה ואז היה מקלל אנשים ומכוח הידיעה הזאת ליבו היה לב גס וגאה ומרגיש בנפשו שהוא כל יכול. והנה פתאום עם כל גסותו ורוע לבבו וגאותו אומר הפוך מדרכו, נהרוג אותם, נענה אותם וכו'. היכן יהירותו ובטחונו שעל ידי הקללה, אשר יודע את הרגע הקשה ימית אסון, היכן בטחונו וכוחו אשר צריך פתאום לחפש רעיונות שונים ומשונים כנגד עם ישראל ?!.
וכן איוב, אשר היה איש טוב ועוזר לכל מי שחלש ונדכה, שותק, רואה פה מעשה אכזרי ביותר, דבר אשר לא יעשה, היה מתאים לאופיו להתנגד בטוב טעם ולהסביר שזה מעשה אכזרי אשר לא יעשה לזרוק לנהר תינוקות בני יומם, איוב במקום זה שותק, היה צריך לעמוד ולהתנגד לכל הרוע הגדול של פרעה וחברו הרע בלעם בן בעור !.
וכך נקשה גם על יתרו, אשר היה אדם אשר נלחם על האמת ועל אמונתו, מטבע היה צריך לעמוד ולהלחם נגד עצה אכזרית זאת ולהתנגד בכל כוחו, איך ומדוע בורח ולא עומד להלחם על עקרונותיו, על אמונתו ובורח לארץ אחרת ?!.
אלא פה לומדים יסוד גדול: כאשר הקב"ה רוצה שיהיה דבר, לא יעזור שום אופי ושום דרך חיים ושום עקרונות ושום עקשנויות "ועצת ה' היא תקום".
וכך רואים בחיים, הרבה מהדברים הגדולים אשר היו בהיסטוריה של העולם, נעשו על ידי אנשים אשר עשו דברים אשר הם היו ההפך מאופייהם, מהתנהגותם עד הזמן ההוא ואין עצה כנגד ה'. לכן האדם ישים בטחונו בה' וילך באמונה גדולה בלי דאגות וידע שעל ידי אמונה בה' מגיעים לטוב ביותר.
נחזק עצמנו בביטחון בבוראינו ונשים את כל בטחוננו בריבון העולמים וישועת ה' כהרף עין, בשעה ובזמן הנכונה והמתאימה ביותר, לא על פי שיכלנו אלא על פי מה שבאמת טוב לנו, על פי דעת בעל הרחמים אשר הוא יודע מה טוב לנו טוב יותר ממה שאנו יודעים וחושבים, כי פעמים רבות אנו בטוחים שמה שאנו חושבים זה הטוב שלנו אך דווקא הדבר הזה הוא הרע ביותר לאדם.
ולכן מצאנו כאשר חנך שלמה המלך את בית המקדש, ביקש שלמה מהקב"ה, מריבון העולמים: בבית הזה כאשר יבא יהודי ויבקש ממך בקשה, תפילה לעצמו, אתה יודע אם זה לטובתו, אם כן ולא יצא לאדם נזק מאותה תפילה והיא באמת לטובתו, תענה לו, תתן לו את מבוקשו. אך אם יצא לאדם רע מאותה בקשה אשר מבקש לעתיד, ביקש שלמה מהקב"ה ריבונו של עולם אל תענה לאדם על התפילה והבקשה אשר התפלל וביקש.
לכן נדע יסוד גדול, כאשר הולכים לכותל ומתפללים על דבר מסויים ולא נענים, סימן שמאותו דבר אשר ביקש, ברבות הימים, יצא לאדם נזק גדול מהדבר המסויים.
ואנו זוכרים מעשה אשר היה לפני כשבע עשרה שנים באדם אשר רצה לעבור לעיר אחרת לבית מסויים ובני המקום התנגדו שיגור עימם שם והוא במשך כשנתיים נלחם ונלחם בדרך המשפט וכו', שיתנו לו לגור שם אך בני המקום התנגדו ובסוף הכניע אותם. לא עברו הימים ובנו הקטן נסע באופניים ונדרס ומת.
יש תפילות ובקשות של האדם שמוטב שלא יענו ולא יתקבלו מן השמים.
וידוע המעשה המובא על משה רבנו, אשר באחד הימים עמד וראה ילדים משחקים ובינהם ילד קטן יושב ולא עושה מאומה, התקרב משה רבנו וראה שהילד הזה עיוור ולא יכול לעשות כלום, ריחם עליו משה רבנו והתפלל להקב"ה שיפקח את עיניו, הקב"ה לא ענה למשה בתפילתו, משה המשיך ללחוץ את הקב"ה בתפילה ובתחינה, בסוך נפקחו עיניו של הילד, איך שקם התחיל להכות את כל הילדים ולהציק ובסופו היה מיכה אשר הביא חורבן ואסון על עם ישראל.
ה' יתן לנו את הטוב ואף אם לא מבינים את הטוב, הוא היודע תעלומות יטיב על עמו בחן בחסד וברחמים רבים.
נחזק עצמנו בימים הקדושים האלו, ימי השובבים. ונדע יסוד גדול: שאין בעולם הזה מתנת חינם ועל הכל צריכים לשלם וגבינה בחינם, בלי כסף, נמצאת רק בתוך המלכודת של העכברים.
וכך יוטב ונזכה לכל הטוב
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
