עירי היפה בוערת

 ואין מי שיכבה

 השריפה..

במקום בו שררו

 שלום בית ושקט –

הולכת ומתלבה

 השנאה..

צברתי שישים שנות ותק

 בזה המקום –

מקום בו חיינו בכבוד ובשקט

 וברכנו האחד את השני

 לשלום..

שכנו כאן תמיד רעות ואחווה

 ואיש לא חסם לאחר

 את תחומי המחייה..

השבת הייתה תמיד

 קודש לכולם,

וחופש הבחירה הוביל,

הן לבית הכנסת והן לחוף הים..

איש על פי בחירתו –

איש איש ושבתו..

ופתאום, בתואנה זאת או אחרת,

השתנה המצב -

לא עוד חופש הבחירה כמחויב...

אלא גזרה גורפת וחוקים חדשים

 המנסים "להחריד" את הציבור מבלי משים..

כאזרחית ותיקה מימיה הראשונים של העיר,

מצאתי לנכון לקום ולהזכיר

 עם כל הכבוד, למנהיגי העיר..

 שבעיר הזאת השכלנו תמיד לחיות –

אלה בצד אלה –

בני כל המינים, המגזרים והעדות

 בשכנות טובה, ברעות ובכבוד..

אז אנא מכם, הצילו את אשדוד ,

ואמצו מחדש את המוטו:

 "חיה ותן לחיות" - - -

ועזרו את אש השנאה לכבות –

גם בימי חול וגם בשבתות...