יפעת סנטו ממשיכה במסע להבנת הקדושה בחיינו ואיך היא נוצרת וקיימת בנו
תחילת המסע אל הקדושה בתוכנו היא הבנת אופן הקיום שלה בחיינו. דו שיח עם המדריך הרוחני אשר מלווה אותנו במסע אל הקדושה שבתוכנו - המשך.
"קדושה לא מתחילה מלמעלה, מהשמיים, מהכוכבים, ממלאכים ומפיות. קדושה מכירה בערך כל הקיים, גם מלמעלה וגם מלמטה, וגם שוכנת בכולם. כשאנו מתחילים לדבר על קדושה אנחנו מתחילים לדבר על עצמנו, כי נוצרנו יש מאין. בדיוק כמו הקדושה עצמה".
מה משמעות הדבר?
"קדושה נוצרת יש מאין כיוון שעד לא מוצאים אותה, היא לא נראית, לא קיימת. אי אפשר לחתור אל משהו שאין הוא קיים ואין אנחנו יכולים עדיין לדעת איך הוא מרגיש, לשחזר את החוויה. לכן היא איננה מורגשת בחיינו.
לשם כך אנחנו מתחילים להבין את עצמנו - את היותינו - את היווצרותינו שלנו. דבר זה מספק לנו תפישה, זיהוי של מה שקיים, על מנת שזה יהווה כבסיס ועוגן לזהוי אותה הקדושה הבלתי נתפשת".
איך אנחנו מתחילים להבין את היותינו יש מאין?
"שאלו את עצמכם: ממתי אני זוכר את עצמי? מה הזhכרון הכי מוקדם שיש לך על עצמך? הנקודה הזו שאת/ה באמת זוכר/ת את החיים שלכם".
ואז, מה עושים עם הזיכרון הזה?
"אין לעשות כלום. קודם יש להבין כי החוויה הזו כשלעצמה נוצרה יש מאין: רגע אחד בחיים שממנו אנו זוכרים את עצמנו. נקודה זו מסמלת את המעבר שבין לא להיות לבין להיות, וזאת לאחר שכבר היינו.
"כלומר, יש רצף בקו החיים שלכם שמתחיל ביום הראשון לקיומכם עלי אדמות וממשיך עד הרגע שלכם כיום. אך הנקודה הכי מוקדמת שאנו זוכרים בחיים לא מתחילה מהיום הראשון אלא לאחר מכן וזאת למרות שכבר כן הייתם קיימים - אך אתם לא זוכרים זאת - זה מייצג יש מאין. כלומר גם הקדושה קיימת גם עכשיו. אתם לא מכירים אותה אבל היא כן קיימת על רצף החיים, קו החיים שלכם. והחוויה שמסמלת את תחילת הזיכרון שלכם בחיים הללו היא המקבילה שלה".
אך איך הזיכרון המוקדם של חיינו עוזר לנו לקראת אותה חוויית הקדושה, והרי לשם כך התכנסנו?
"קודם כל תבינו שכשם שאתם זוכרים את עצמכם לא מרגע הולדתכם אלא חודשים או שנים לאחר מכן, כך גם הקדושה שלכם, קיימת כחוט השני לאורך החיים שלכם אך אתם לא חשתם בה עדיין.
"האם תסכימו להבין שכמו שאתם זוכרים את עצמכם יש מאין, כך גם הקדושה שלכם תופיע גם היא- יש מאין?"
למה שבכלל נראה את עצמנו, בשר ודם, ככאלו שיש בהם קדושה?
"והלוא זה בדיוק העניין שהזכרתי מקודם - אין אתם יכולים להכיר בכלל שיש בכם קדושה כי מעולם לא חשתם אותה, בדיוק כפי שלא זכרתם את קיומכם לפני שזכרתם.
"קדושה אינה רק בעולמות הגבוהים. אין היא מוגבלת למה שאתם תופשים אותו כטהור או קדוש. הנני אומר לכם זאת - ואם אינכם מסכימים לקבל את הידיעה הזו, זה רק מוכיח את אשר אמרתי. השלב הראשון של ההתחלה הוא להכיר בקיומו של הפער ביניכם לבין הקדושה שקיימת בכם".
קוראים יקרים, במסר הזה נאמרו מילים אשר משמעותיות לכל התחלה באשר היא - כל התחלה אשר מבקשת להניע שינוי בחיינו - להאמין ולדעת כי השינוי הוא אכן אפשרי. שאם לא כך, אז אין שיחה, לא ייתכן המשך לדבר זה. מנסיוני, רבות הפעמים בהם אנשים מבקשים להניע תהליכים בחייהם כאשר הם כבר נמצאים במקום שהם כביכול יודעים איך ייראו חייהם בסוף השינוי.
אך למרבה הפרדוקס, מחשבה זו כשלעצמה מעכבת אותם מלהניע את השינוי, את ההתחלה מלכתחילה, כיוון שהם תופשים אותו כה רחוק מהם, כבלתי מושג. בדיוק כמו מושג הקדושה. כפי שנאמר כאן - תחילת ההתקדשות, כמו גם כל התחלה שהיא, מתחילה דווקא ברצון לשינוי בלי קביעת יעד מקובע באשר לאיך הוא יראה.
הישארו פתוחים באשר לרצונות שלכם. רצון הוא רצון, אין הוא בר שליטה. הדבר היחידי שאנחנו כן יכולים לעשות הוא לתפוס אותו היטב בחבל ולתת לו לקחת אותנו לאן שהוא מכוון. שכן, אם אנו מושכים אותו לכיוון אותו אנו רואים חושבים כנכון, הוא דווקא זה אשר מעכב אותו ואותנו.
יפעת סנטו - מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
