למעלה מ-2,000 שנה שבאתיופיה מתקיימת קהילה יהודית והיא מן העתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות. למעלה מ-2000 שנה שיהודי אתיופיה נשאו עיניהם לירושלים והתפללו ליום שבו יוכלו לדרוך על עפרה של ארץ ישראל ולגעת באבני ירושלים. בדור האחרון זכו רבים מבני הקהילה להגשים את חלום הוריהם ואת חלומם ולעלות לארץ ישראל. אך היו רבים אחרים שלא זכו לכך ועל אף שכבר החלו את מסעם לישראל, לא זכו הגיעו אליה.

סיפורה של יהדות אתיופיה הוא מהסיפורים המופלאים בתולדות יהודי התפוצות, וע"פ המסורת של יהודי אתיופיה ראשיתה של הקהילה לפני כ-3000 שנה, מימי המלך שלמה. במשך אלפי שנים היתה קהילת היהודים באתיופיה מבודדת מהעולם היהודי והם נותרו נאמנים לתורה שבכתב. באתיופיה הם נקראו "ביתא ישראל" וראו עצמם כיהודים שמחכים לגאולה בירושלים. בשנת 1973 פסק הרב הראשי לישראל, עובדיה יוסף, שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר ובשנת 1975 החילה כנסת ישראל את "חוק השבות" על יהודי אתיופיה.

בשנת 1977 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות את יהודי אתיופיה לישראל וכיוון שהמדינה היתה אז במלחמה לא יכלו הם לעלות בצורה לגאלית והם נאלצו לגנוב את הגבול דרך סודן. המסע היה מסוכן, קשה ומפרך ויהודים רבים מצאו בה את מותם מסיבות שונות. כ-4000 יהודים, אנשים נשים וטף, מצאו את מותם במדבר סודן ולא זכו להגשים את חלומם.

בטקס שהתקיים אתמול בבית יד לבנים, מול אולם מלא ועל רקע תפאורה מהממת המתארת את ההווי היהודי ואורח החיים באתיופיה ואת תלאות המסע כפי שנתפסו בעיניו של האומן רפי סיסו, נישאו דברים ע"י אישים חשובים ובהם ד"ר שרון שלום שסיפר על המסע, השלכותיו והמשמעויות הנגזרות ממנו עבור כל יהודי. תיאור דברים שריגשו את הקהל עד דמעות.

ח"כ פנינה טמנו שטה שעשתה את המסע בעצמה, בהיותה ילדה קטנה, שיתפה את הציבור בסיפורה האישי וריתקה את הקהל. היא אמרה שכולם חייבים תודה לאל על שזכו לשרוד את המסע ולהשתקע בארץ ישראל. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי תיאר בעצמו את החוויה הקשה ותלאות הדרך של העולים כאילו הוא עצמו היה שם, וזאת מנקודת מבט של יהודי המביט על הדברים למעלה. ראש העיר סיפר על קליטת העולים באשדוד. 

עוד בטקס: חוברת הסברה שחולקה לקהל ובה מעט מקורות היהודים באתיופיה. הדלקת נרות, דברי נחמה, רבני הקהילה קראו פרקי תהילים ונשאו תפילה מסורתית לעילוי נשמת הנספים.  נאמר קדיש ולבסוף נחתם הטקס בשירת התקווה.

אשדוד היתה הראשונה בישראל לקיים טקס מיוחד ברמה העירונית. קודם לכן היה מתקיים טקס אחד ממלכתי בהר הרצל בירושלים, עד שבשנת 2005 החליט ראש העיר כי אשדוד מאמצת אל חיקה את הקהילה ויזם את קיומם של הטקס וחג הסיגד כחלק מלוח האירועים השנתי של אשדוד.

מאז הטקס מתקיים במקומות רבים בישראל ובאשדוד יש לו לא מעט שותפים שלהם התודות והברכות: למחלקת עולים במינהל לשירותים חברתיים האחראים על הפקת האירוע הופק וניהולו. לרשות למאבק בהתמכרויות ובאלימות, לתחום ילדים ונוער בחברה העירונית לתרבות ופנאי, למוקד קליטה, לעמותת "דרך החדשה", ולעמותת אדיס זמן לקהילת יוצאי אתיופיה.

יהי זכר הנספים ברוך לעד.