אומרים ש"סבתא" זה לא גיל – זו תחושת חיים. תמי בכור בת ה-48 מאשדוד, מורה לחינוך מיוחד ואם לשישה, מראה בדיוק מה זה אומר.

עם ניסיון של 28 שנים בהוראה (מהן 25 בביה"ס "אשכול", 3 ב"ארזים" והיום ב"גוונים"-בי"ס לחינוך מיוחד), לב ענק ואור בעיניים – היא יוצאת לדרך חדשה כשהיא נבחרת לייצג את אשדוד בתחרות הסבתוש היפה של ישראל 2025, בהפקת הצלם אורי קריספין.

"החוויה הזו קסמה לי מזמן", היא מספרת. "בשנה שעברה לא הרגשתי שזה הזמן, הייתה אווירה כבדה. השנה רציתי משהו שמח, שירומם את המורל באשדוד ובכלל. רציתי להכניס אור, יופי ונשיות – ולפגוש נשים מדהימות בגילי עם סיפורים מרתקים. כבר עכשיו אנחנו מדברות על לנפוש יחד!".

תמי, שמגדלת משפחה לתפארת – נשואה לזלמן הבעל האהוב איש בטחון, סא"ל פורש צה"ל וכיום בתעשייה האווירית, ולהם שני ילדים נשואים (אחד עובד הייטק ונשוי לקצינה בצה"ל, הבכורה נשואה לחוזר בתשובה ומתגוררים בנתיבות), שניים בתיכון, ילד ביסודי ועוד בן אברך לפני מיונים לקורס טיס – מקבלת גב מלא מהבית: "כולם מפרגנים לי לעשות מה שטוב לי. זה לא מובן מאליו בכלל."

את האהבה לעדשת המצלמה היא סוחבת עוד מימי נעוריה, ואהבה מיוחדת לשירה כשהשתתפה בלהקת אזימוט 13 של אשדוד. "האהבה לבמה תמיד הייתה שם. התחביבים שלנו לא חייבים להיעלם כשאנחנו הורים – אפשר לשלב הכל: משפחה, קריירה, תחביבים ואור פנימי. גם בתקופות מאתגרות – אנחנו יכולות להרים, ולשמח את מי שסביבנו."

אבל תמי לא רק מחפשת את הכתר. היא מוצאת בו ערך עמוק: "זה תואר מכובד. זו חוויה שמזכירה לנו שעדיין אפשר לחלום, להתחדש, לפרוץ. כל אחת מאיתנו יפה – פנימית וחיצונית. גם אם אזכה וגם אם לא – אני מפרגנת לכל אחת."

ולגבי איך מרגיש להיות סבתא צעירה כל כך?

"עוד מעכלת. בעבודה כל הזמן אומרים לי 'את לא נראית סבתא', אבל אין דבר מתוק יותר מ'סבתא' שיוצא מהפה של הנכדה שלי. זה הישג ענק בשבילי – אחרי היותי אמא ורעיה. הניצחון האמיתי הוא לגדל את הדור הבא, עם חום ואהבה שאין להם מחיר."

ולסיום, תמי שולחת איחול מהלב:
"שהניצחון האמיתי יהיה כשכל החטופים שלנו יחזרו וכל החיילים ישובו בשלום, אמן".