בין חבר השופטים היה גם הנגן הבינלאומי פרץ אליהו, שיחד עם בנו מארק אליהו, היה בין פורצי הדרך לרנסנס של הקמנצ'ה בישראל ובמקומות רבים בעולם. התחרות נשאה את שמו של הכנר האגדי ישועה אזולאי.

במקום הראשון זכה ציון חי באדי מבית חגלה, במקום השני זכו מאיר יהודה סבג מירושלים ומרים צרפתי מהמושב מטע, ובמקום השלישי זכו נמרוד שאול קפץ מיודפת ואיציק גן מתל מונד.

הזוכים קיבלו פרסים כספיים שצפויים לסייע להם בתהליך וההתפתחות המוסיקלית. בפרסי עידוד זכו איתן דרמון ומנדי ורטהיים.

הזוכים סיפרו על החיבור הראשוני שלהם לכלי הנגינה-

ציון חי באדי (מקום 1) : "הייתי מילדות עם אבא, ובנסיעות זה היה כל שרים ושולחן שבת ובקשות בבית כנסת, ובבית כנסת עדס בירושלים, והייתי הולך עם אבא להרבה הופעות, וכל פעם הייתי ממש מתמקד על הכינור, ואמרתי להורים שאני רוצה להתחיל ללמוד כינור, אז קודם בגילאים קטנים יותר הייתי בכל מיני מקהלות, ובגיל 10 התחלתי עם הכינור."

מאיר יהודה סבג (מקום 2): "התחלתי לנגן קמאנצ'ה בגיל 16, בעקבות מארק אליהו, הצליל הזה תפס לי את האוזן, מאז אני שבוי בכלי.

אני מרגיש שאת כל מה שעובר לי בחיים, אני מצליח להעביר אותו דרך הקמאנצ'ה,, אני עובר איתו מלא דברים. דרך המנגינות שלו, תפס לי את האוזן, תפס לי את הנשמה."

מרים צרפתי (מקום 2): "היתה לי תקופה שהתנדבתי בקיבוץ סמר, ויאיר דלל עבר שם, והיה איזה ג'אם, והוא ניגן בכינור.

וואו, שמעתי את הכינור הזה, בחיי לא שמעתי את זה. שמעתי את הכינור הערבי, התאהבתי קשות, וזה היה לפני 15 שנה".

נמרוד שאול קפץ (מקום 3): "הכלי הזה הגיע אליי מכל מיני מקומות בסביבה. שמעתי על הכלי ממארק אליהו כמו הרבה נגנים שבטח היו פה בתחרות הזו.

בעצם התפיסה של עולם המקאם שינתה לי את כל העולם המוזיקלי ואת כל העולם היצירה שלי."

איציק גן (מקום 3): "במדינת ישראל חשוב שיהיה עוד נגנים שמנגנים את הז'אנרים של מוזיקה מהמזרח.

בעיקר צוברים ידע, ניסיון שיוכלו לפתח גם איזשהו אומנות משל עצמם.'אבל שעדיין יישאר בגדר למידה ובגדר השראה עצמית מהמסורות האלה."

לאחר שנים ארוכות בהם הם היו בשולי התרבות המוסיקלית, זוכים בשנים האחרונות כלי המיתר הקמנג'ה, הקמנצ'ה והכינור המזרחי לעדנה מחודשת.

נגנים מרחבי הארץ, בהם רבים מהדור הצעיר, מתחברים מחדש לכלי הנגינה של תרבות המוסיקה הערבית והאנדלוסית שנעלמו מהפסיפס התרבותי של מדינת ישראל.

מדובר בשלושה כלים מאותה משפחת מיתרים, הקשורים זה לזה התפתחותית ותרבותית.

הקמנצ'ה (Kamancheh) הוא כלי קשת קדום שמקורו באיראן, ונפוץ גם בקווקז, טורקיה ואזרבייג'ן – כלי בעל תיבת תהודה עגולה וצרה, מיתרים מנחושת או משי, המנוגן כשהוא ניצב על ברך הנגן.

הקמנג'ה (Kamanja) היא גלגולה הערבי־עות'מאני של אותו כלי, שאומץ והתפתח בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, בעיקר במוזיקה האנדלוסית.

הכינור המזרחי (או "כינור ערבי") הוא למעשה וריאציה מודרנית של הכינור האירופי, שעבר התאמה לסולמות, לאינטונציה ולנשמה של המוזיקה המזרחית – טכניקות קישוט, רבעי טונים וסגנון נגינה המזכיר את אופי הקמאנצ'ה הקדומה.

מייסד "מטרוז", שייסד גם את התחרות, מוטי מלכא: "התחרות הזאת היא חלק מחזון שמתגשם לחבר את הדור הצעיר ואת כל חלקי האוכלוסיה למוסיקה האנדלוסית ולכלי הנגינה שהיו חלק בלתי נפרד מהתרבות העשירה עליה גדלו אבותינו ואבות אבותינו.

הכלים הללו חווים רנסנס מדהים בשנים האחרונות כשעוד ועוד צעירים וצעירות מבקשים ללמוד לנגן על הכלים הללו, כשהמוסיקה הזאת יוצרת חיבור אמיתי בין אנשים ובין קהילות שונות ומגוונות".