במשך שנים נלחם יהודה תורג'מן בן ה-65 במחלת הכליות, עבר שלוש השתלות (האחרונה לפני שנתיים), והיה נראה שהוא מתאושש. יהודה, נכה צה"ל מוכר ואהוב בעיר, הקים משפחה לתפארת בעיר. חמישה ילדים ו-15 נכדים ואישה שתיבדל לחיים ארוכים. את ביתו הקים ברובע ט', שם גידל ילדיו וחינך אותם לאהבת האדם והנתינה האין סופית.

לפני שנתיים עבר יהודה את השתלת הכליה האחרונה, אבל אז הגיעה הקורונה ויהודה נדבק ונאלץ לעבור שיקום ארוך. בשבוע שעבר יהודה נפל בביתו, הוא ניסה לגשת לשירותים בכוחות עצמו, ביקש לא להיות תלוי באחרים, נפל וקיבל מכה בראשו. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים, ומאז היה מאושפז בתל השומר כשבני המשפחה לצידו. הרופאים קבעו שמדובר במוות מוחי, ואתמול נפטר יהודה כשהוא מותיר אחריו משפחה ומכרים שמסרבים להאמין.

בתו של יהודה, עידית, ספדה לאביה (ההספד המלא בהמשך) - "מסתבר שכאלוהים רוצה מישהו לידו יש לו דרכים מאוד יצירתיות לעשות את זה. לא סתם אומרים שאלוהים לוקח את הטובים, אתה היית הטוב ביותר".

בני המשפחה והחתנים של יהודה ז"ל, מיד עם היוודע על פטירתו של אהובם, רכשו אוהל אבלים וציוד לאבלים, ומיד לאחר השבעה יאפשרו שימוש בו לכל מי שיחפוץ בכך במסגרת גמ"ח שהקימו לזכרו של יהודה תורג'מן ז"ל - בתקווה שהאוהל ישמש רק לשמחות.

הלוויתו של יהודה תורג'מן תתקיים בשעה 11:00 באולם ההספדים הישן בבית העלמין באשדוד. 

ההספד המלא של הבת עידית - קורע את הלב:

אבא היקר שלי

קשה לי בכלל לדבר עליך בלשון עבר
לחשוב שלפני 8 חודשים קראתי לכבודך ברכה במסיבת הודיה שערכנו לכבודך ופתאום עכשיו אני נאלצת לעמוד פה ולהספיד אותך
זה לגמרי לא נתפס
הרי רק לפני כמה ימים ישבנו יחד לאכול ארוחת ערב ,
כולנו התפעלנו מהשיפור לטובה במצבך ופתאום יום למחרת נפלה עלינו הבשורה הקשה.
אבא שלי- גיבור ולוחם אמיתי
אף בן אדם בעולם לא היה עובר בגבורה את מה שעברת בחיים.
3 השתלות כיליה, קורונה שהסתבכה, שיקום באשפוז ארוך ומייגע, חיידק עמיד שאפילו הוא כל כך אהב אותך ולא רצה להיפרד ממך. ולמרות זאת לעולם לא אמרת שום מילה רעה, קיבלת הכל באהבה.

כל כך אהבת שמחות- אין מישהו שלא מכיר את הילולת ל״ג בעומר שהיית מארגן כל שנה- אנשים שבכלל לא מכירים אותך היו מחכים להגיע למדורה שלך.
זה היה היום שלך- היית שמח לארח באהבה את כולם , רוקד ושמח עם הבוקסה הענקית שלך והקריוקי , מארגן על האש לכל מי שרק רוצה להצטרף, ושמח שמחה אמיתית מתוך הנשמה.
תמיד יום לפני יום העצמאות דאגת לגדר לנו את כל הפארק לפיקניק כדי שחלילה לא יתפסו לנו את המקום הקבוע , ושיהיה מספיק מקום לערסל שלך, ולכל עשרות הכיסאות שהיית מפזר שם כדי שיהיה מקום לכל מי שירצה להצטרף וכמובן שיהיה לנכדים מספיק מרחב לשחק ולרוץ.
אהבת לשיר זמירות שבת ואהבת שהנכדים והילדים מצטרפים לחגיגה.

את כל כולך השקעת לטובת המשפחה. אתה ואמא גידלתם חמישה ילדים לתפארת!
החינוך שנתת לנו מלווה אותנו כל יום, בערכים לכבוד, דרך ארץ ועזרה לאחר. איך עשית את הכל בצניעות, בשקט ובטוב לב, לא ביקשת לעצמך דבר.
אבא אתה צריך להיות גאה- גידלת משפחה מלוכדת , אוהבת , עוטפת ,חזקה , ותומכת שבזכותה עברנו ונעבור יחד את כל הקשיים והמכשולים.
לא היה לך קל בתקופה האחרונה, המחלות התעצמו, והכל קרה כל כך מהר, וגם את זה קיבלת באהבה. תמיד ששאלתי אבא איך אתה היום? היית עונה לי בסדר, ברוך השם.
אתה אהבת את הבית ואת הכורסא שלך ליד הטלויזיה שתמיד נשארה פנויה ומוכנה בשבילך.
מסתבר שכאלוהים רוצה מישהו לידו יש לו דרכים מאוד יצירתיות לעשות את זה .
לא סתם אומרים שאלוהים לוקח את הטובים, אתה היית הטוב ביותר.
אבא, אתה תחסר לנו מאוד, ואנחנו עוד לא באמת יודעים מה אנחנו הולכים לעשות בלעדייך.
אנחנו נדאג לאמא ולא נשאיר אותה לבד לעולם
כי זאת הייתה הצוואה שלך , אהבת אותה כיבדת אותה ודאגת לה, והיא כמובן דאגה וטיפלה בך במסירות נפש ראויה להערצה.
אבא, אני רוצה לבקש ממך סליחה , אם אי פעם פגעתי בך, סליחה אם הכעסתי אותך, וסליחה אם העצבתי אותך, או אם עשיתי משהו בחיים שאיכזב אותך.
אני גם רוצה להגיד לך תודה על כל מה שעשית בשבילנו כל החיים , באמת ששום דבר לא מובן מאליו.
תודה שזכיתי להיות הבת שלך.
אנחנו מקווים שטוב לך עכשיו,
עכשיו תנוח לך בשקט- כי סבלת מספיק.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים,
אוהבים וכבר מתגעגעים.