בספטמבר 2020 הפעיל אזרח את הדוכן שלו בשוק רמלה ומכר בו פירטי הלבשה למרות שהיתה זו תקופת סגר, בה ניתן היה למכור מזון בלבד. שתי פעילות מחאה נגד הסגרים טענו כי הוא מוכר גם בגדים ובכך נעשה לנ"ל עוול ובאו להפגין ליד הדוכן שלו.

אחת ממכרותיו של רן כרמי בוזגלו, המזוהה עימו ועם דעותיו, נכחה במקום וצילמה את המפגינות בוידאו תוך כדי הטחת מילים פוגעניות כנגדן.

את הסירטון שצילמה הפיץ רן כרמי בוזגלו ברשתות החברתיות כשהוא מכנה את אותן המפגינות "סוכני  שמאל חתרני" וטען כי "קיים חשד" שהן נגועות בקורונה ומטרתן להדביק אחרים.

אחת המפגינות, מעיין אמרן, פנתה אליו מיד בדרישה להסיר את הפוסטים אך הוא לא עשה זאת, ולכן הגישה נגדו תביעה קטנה בגין הוצאת לשון הרע.

בתגובה כרמי הגיש תביעה שכנגד על כך שהיא הוציאה לו שם רע עת פירסמה ברשת שהיא תובעת אותו.

לפני כחודש פסק השופט מיכאל שמפל (רשם בכיר) כי כרמי אכן הוציא דיבה ועשה זאת ברף הגבוה של לשון הרע, וכי השימוש במיליה "חשד" לא פוטרת אותו מאחריות. השופט אף מתח ביקורת על כך שכרמי לא חזר בו כל העת מדבריו כנגד התובעת וציין כי אינו נותן אמון בעדותו של הנתבע.

אי לכך הטיל עליו לשלם לתובעת פיצוי של 30 אלף ₪ וכן 2,000 ₪ הוצאות משפט. יצויין כי זוהי פסיקה מחמירה במיוחד בהינתן שתקרת הסכום בו ניתן לחייב בתביעות קטנות הינו 33,800 ₪.

תגובתו של רן כרמי בוזגלו לפסק הדין: 

"מדובר בפסיקה שערורייתית, ממנה נודף ריח פוליטי עז.
ספק אם היה תקדים כזה, למצב בו לא הוזכר שמה של התובעת בפוסט ופרטים מזהים כלשהם (פניה היו מכוסות).
טעות טכנית מנעה ממני לערער וכאזרח שומר חוק עלי לכבד את החלטת בית המשפט.
אני מניח שלפעילותי הציבורית, הכוללת חתירה להגדרת הרשויות ולצמצום כוחה של הרשות השופטת באופן משמעותית, יש קשר לפסיקה.
אמשיך להיאבק על עקרונותיי, נחוש כתמיד, נחוש מתמיד.
שילמתי בגופי על ההקרבה למולדת ועשיתי זאת בהסכמה מלאה.
ואם זו "התוספת" שעלי לשלם - אז גם לא נורא".