לפעמים הסרטים המעניינים ביותר בקולנוע אינם אלה שתקציב הפרסום שלהם הוא הגדול ביותר.

"הילדה השמאלית" מספר את סיפורה של אם חד־הורית שחוזרת לטאיפיי עם שתי בנותיה ומנסה לבנות מחדש את חייה באמצעות דוכן בשוק לילה. מתוך המאבק הכלכלי והמשפחתי נחשפים מתחים בין דורות, אמונות ומסורות.

הבמאית שין־צ'ינג טסו הופכת את הרחובות, הצבעים והקולות של טאיפיי לחלק בלתי נפרד מן הסיפור.

מה אומרים המבקרים?

ב־Rotten Tomatoes מציג הסרט 98% ביקורות חיוביות על בסיס 108 ביקורות מקצועיות, לצד 82% דירוגי קהל חיוביים.

הפער אמנם אינו מצביע על עוינות מצד הצופים, אך הוא מלמד שההתלהבות של המבקרים חזקה במיוחד.

הקונצנזוס המקצועי מדגיש את האותנטיות התרבותית ואת הדינמיקה המשפחתית. במקום להישען על תפניות עלילתיות גדולות, הסרט בונה את כוחו מתוך היחסים בין הדמויות ומתוך הפרטים הקטנים של חיי היומיום.

למה דווקא סרט כזה מצליח?

אחת ממעלותיו של הקולנוע הבינלאומי היא האפשרות לפגוש מציאות זרה ולגלות עד כמה היא מוכרת. משפחה שנאבקת על פרנסה, יחסים מורכבים בין הורים לילדים ומסורות שמכבידות על הדור הצעיר , כל אלה אינם מוגבלים לטייוואן.

זהו קולנוע שמאפשר לצופה הישראלי לטייל בעולם בלי לוותר על החיבור הרגשי לחיים שלו עצמו.

למי מתאים?

לצופים שאוהבים דרמות משפחתיות, קולנוע בינלאומי ודמויות אנושיות מורכבות. פחות למי שמחפש אקשן, מתח מהיר או קומדיה קלילה.

השורה התחתונה: "הילדה השמאלית" היא דוגמה לסרט שאינו זקוק לרעש גדול כדי לעורר עניין. הביקורות מצביעות על יצירה שהצליחה להפוך סיפור משפחתי מקומי לחוויה בעלת משמעות אוניברסלית.

מקורות: Rotten Tomatoes; סקירת הסרטים החדשים בישראל של ישראל היום.

וידאו רשמי

לצפייה ב-YouTube