"פאודה" כבר לא אותה סדרה: כשהפצע הישראלי גדול יותר מכל משימת קומנדו
24.10.26 / 02:25
העונה החמישית של "פאודה" הביאה למסך את הטראומה של 7 באוקטובר והגיעה לקהל בינלאומי גדול. המבקרים משבחים את העוצמה ואת המשחק, אך חלוקים בשאלה אם הדרמה מצליחה לשמור על איזון.
במשך שנים הייתה "פאודה" אחת ממכונות האקשן המשוכללות שנוצרו בישראל. מרדפים, הסתננויות, מבצעים חשאיים והחלטות שמתקבלות בשברירי שנייה הפכו אותה ללהיט בינלאומי.
אלא שבעונתה החמישית נדמה שהמציאות השיגה את התסריט, והסדרה נאלצה למצוא לעצמה תפקיד חדש.
במקום גיבורים שנשלחים לעוד משימה, אנחנו פוגשים דמויות הנושאות איתן טראומה, כעס ורצון בנקמה. סדרת המתח הופכת במידה רבה גם לסיפור על חברה פצועה.
מה אומרים המבקרים בישראל?
סמדר שילוני מ־ynet הדגישה את השינוי שעובר דורון קביליו: מגיבור פעולה קשוח לאדם פגוע שנאבק בטראומה. בוואלה תרבות תוארה העונה כאפלה וכועסת במיוחד.
גם בביקורת שפורסמה באתר Seret.co.il ניתנו שבחים לסצנות הפעולה ולמשחק, לצד הסתייגות מהיכולת של העונה לחבר את כל מרכיביה לעלילה אחידה ומשכנעת.
זהו למעשה הוויכוח העיקרי: האם הטעינה הרגשית החדשה הופכת את "פאודה" לדרמה עמוקה יותר, או מכבידה על מנוע האקשן שהפך אותה לפופולרית?
ומה אומרים מחוץ לישראל?
העונה החמישית עוררה עניין בינלאומי, לרבות במדינות ערב. לצד תגובות נרגשות לפרקים העוסקים ב־7 באוקטובר, התעוררו שאלות על האופן שבו הסדרה מציגה את המציאות ואת נקודות המבט השונות.
הדיון הזה מלמד שההצלחה הבינלאומית של "פאודה" אינה מבטיחה הסכמה עם הסיפור שהיא מספרת. צופים שונים עשויים לראות באותה סצנה ביטוי אנושי מטלטל או ייצוג חלקי של מציאות מורכבת.
האם כדאי לצפות?
מי שמחפש סדרת פעולה ישראלית אינטנסיבית ימצא כאן את הרכיבים שהפכו את "פאודה" למותג בינלאומי. אבל כדאי להגיע לעונה בידיעה שהפעם הדרמה האישית והלאומית תופסת מקום גדול במיוחד.
השורה התחתונה: "פאודה" כבר אינה רק סדרה על אנשי יחידה מיוחדת. היא הפכה לאחת הזירות שבהן ישראל מספרת לעצמה ולעולם את הסיפור שלה. זאת עוצמתה, וגם מקור המחלוקת סביבה.
