אוריאל אפריאט- לוחם הצדק מאשדוד ייתן לכולנו "סיכוי שווה"
03.09.15 / 14:13
אוריאל אפריאט, בן 26 מאשדוד, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בחברת חשמל, מרצה במכללת סמי שמעון באשדוד ולומד לתואר שני בהנדסה באוניברסיטת אריאל. בין כל העיסוקים האלה הוא מוצא את הזמן להתנדב בקהילה הווירטואלית "סיכוי שווה" שעוסקת בשילוב אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה. זוכרים את מחאת ה- "צדק החברתי"? בואו נתחיל לעשות במקום לדבר.
כתבתן של ברנדה אזרצקי וחן בוקר. צילום: חן בוקר ומעמוד הפייסבוק של "סיכוי שווה".
"סיכוי שווה" זו קהילה וירטואלית שמדליקה נורה אדומה וגורמת לך לחשוב. עמוד הפייסבוק קיים כבר תשעה חודשים וכבר צבר, נכון לרגע זה, בסביבות ה-18 אלף לייקים. אין כאן כוונה של חמלה, אלא של נתינת אופציה לאנשים להשתלב במקום עבודה ולאפשר להם לפרנס את עצמם בכבוד, כמו כל אדם. אנשים נוטים לקרוא לאנשים עם מוגבלות מסוימת "בעלי מוגבלויות", אך אוריאל מיד מגנה את המושג "להיות בעלים של משהו, זה אומר שאתה שולט על כך. הם לא שולטים על המוגבלות שלהם, הם חיים איתה". אורן הלמן, סמנכ"ל חברת חשמל, הוא מייסד הקהילה. להלמן בת עם מוגבלות וזו כנראה אחת הסיבות שדחפו אותו להתחיל ולהתעסק בעניין.
אז מה זה בעצם "סיכוי שווה" ?
"זו קהילה וירטואלית, עמוד פייסבוק שבשורה התחתונה עוסק בשילוב אנשים עם מוגבלות במקומות תעסוקה, להביא לפועל לידי ביטוי אמיתי. לא לעודד, לעודד זה במגרשים – אלא לעשות בשטח. יש אנשים שפונים אלינו עם קורות חיים שלא היו מביישים מנכ"ל ומאפשרים להם להתנדב, אבל כשזה מגיע לעבודה מתחילות הסטיגמות והפחד לקחת מישהו עם מוגבלות".
מה הקשר האישי שלך לנושא, האם עניין ההתנדבות הוא משהו שמגיע מהבית ?
"אין לי קשר אישי, זה פשוט נושא שחשוב לי כאזרח בחברה. בהתחלה שלחתי הודעה פרטית לעמוד והצעתי עזרה טכנית ובנושא עצמו ומשם נוצר הקשר עם הלמן וזה התפתח לאיפה שאנחנו היום. אני מגיע מבית של שלושה קצינים, אני הייתי קצין בחיל האוויר ושתי האחיות הגדולות שלי גם כן קצינות. בנוסף, אבא שלי הוא דמות מוכרת בעיר אשדוד, הוא מאוד אכפתי ותמיד פועל למען הציבור. העזרה זה משהו שמושרש בי מהבית".
מופת לעשייה התנדבותית. אוריאל אפריאט מאשדוד
אפריאט החל להתנדב עוד כשהיה סטודנט לתואר ראשון- בפרויקט 'YRF' שמפעיל צהרונים וגם בעמותת "ידיד" שעוזרת לאנשים בכל התחומים. ניכר שבוערת בו האש לעזור ולגרום לשינוי בכמה שיותר רמות, אם ברמה האישית והמחשבתית ואם ברמה החוקית.
מנהלי "סיכוי שווה" וביניהם אפריאט, הגישו הצעת חוק בכנסת שמטרתה ששלושה אחוזים מהמועסקים במקומות עבודה ממשלתיים וציבוריים יהיו אנשים עם מוגבלויות, במקומות בהם מועסקים מעל 25 עובדים. ההצעה עברה בקריאה הראשונה ללא מתנגדים וחברי הקהילה הגיעו אף לפגישה עם מר רובי ריבלין- נשיא המדינה, שהתעניין במיוחד בנושא ואפילו העניק לכך קידום בעמוד הפייסבוק שלו. " שלחנו לנשיא מכתב, סיפרנו לו מה אנחנו עושים ומה המטרה וביקשנו ממנו שיעזור לדברים לזוז ולקרות. הגענו אליו מנהלי סיכוי שווה וגם כמה מהאנשים שהצלחנו לשלב בעבודה, שבאו ואמרו כמה זה חשוב להם לעבוד בזכות עצמם, אין כאן שום עניין של חמלה ומסכנות", מדגיש אפריאט.
אז מה המטרה הגדולה ביותר, מה הייתם רוצים להשיג?
"המטרה היא שיסתכלו על אדם ועל הכישורים שלו ולא על המוגבלות או הסיפור שלו. אף אחד לא בא להסתיר למשל, שבן אדם נמצא על כיסא גלגלים, אבל בוא ניקח אותו ונשקול מול מועמד אחר וניתן לו סיכוי שווה, נחשוב אם היכולות שלו מספיקות לתפקיד ואם כן, אז למה לא להעסיק אותו? אף אחד לא אמר שהמלחמה הזו היא קלה, אי אפשר לשנות תפיסה של כל אדם ובגלל זה יש חוק שמאלץ את זה – גם אם ההתנהגות והחשיבה לא תשתנה, החוק ידאג לזה".
"סיכוי שווה" קוראים לבעלי עסקים ולאנשים עם מוגבלויות לשתף פעולה, כל אחד מהצדדים מרוויח מבחינה כלכלית וחברתית. אנשים עם מוגבלות נחשפים בעמוד הפייסבוק, לדברי מנהלי העמוד, אין שום סיבה להתבייש, המוגבלות שלהם לא מורידה את ערכם כבני אדם ולכן אין סיבה שזה יורד את ערכם כעובדים במקומות שונים ולהיפך, זה אף יכול לתרום לחברה בהיבטים שונים.
זו הזדמנות מצוינת להכיר לכם שניים מתושבי העיר אשדוד שפנו אל "סיכוי שווה" ומעוניינים להשתלב בעבודה:
אורי שוקרון, בן 26 מאשדוד, עם CP (שיתוק מוחין). אני עורך וידיאו וסיימתי שתים עשרה שנות לימוד. התנדבתי במשך שנתיים וחצי לצבא כסגן מפקד מחלקת אבטחה בבסיס חיל הים. למדתי מסלול משולב לאנימציה ועריכת וידאו במכללת סלע וקיבלתי תעודה רשמית של ADOBE ו- AUTODESK. מתנייד בכסא גלגלים ובעזרת המלווה שלי. (מעוניינים להעסיק את שוקרון? פנו ל"סיכוי שווה" בפייסבוק).
____________________________________________________
גדעון הזיזה, עלה לארץ בשנת 2005 מצרפת יחד עם אשתי ושני ילדיו. בצרפת, עבד בחברת תקשורת גדולה והיה מפקח ראשי בחברה. כאשר עלה ארצה, עברתי קשיים רבים בהסתגלותו. שנתיים לאחר העלייה הרגיש שהראיה שלו נפגעת ולאט לאט עם הזמן גם שדה הראייה הצטמצם. בפנייתו לרופא עיניים על מנת לבצע אובחן כסובל ממחלת עיניים הנקראת גלאוקומה. הזיזה עבר שלושה ניתוחים אך ללא הצלחה וראייתו הולכת ומצטמצמת מיום ליום עד לאפשרות של עיוורון מוחלט.
הזיזה הוכר ע"י ביטוח לאומי כנכה 100 % ובעל תעודת עיוור ומטופל במרש"ל – מרכז רב שירותים לעיוורים וכבדי ראייה באשדוד. לאחר שבמרש"ל ראו שהוא אדם מאוד מעשי החליטו לשלב אותו בחוג ציור, על אף שמעלום לא אחז מכחול בעבר. 
בתמונה: אחד מציוריו של הזיזה.
אט אט התגלה כישרון הציור שלו. בנוסף ליצירותיו במרש"ל פתח גם גלריית אמנות בביתי והוא מוכר את יצירותיו באופן פרטי. את הציורים שלו תוכלו לראות במקומות שונים באשדוד- עיריית אשדוד ומרכז לאמנויות מונארט וגם במשכן הכנסת.
כיום הציור הוא כל עולמו.
"בתקופה האחרונה אני משתדל לצייר המון תמונות כל יום, כי אני מרגיש שבכל יום אני רואה פחות. חשוב לי להספיק ולהיות מקצועי כמה שיותר, כדי שחלילה ביום שאפסיק לראות- אוכל להמשיך לצייר ולעשות את מה שאני הכי אוהב, על אף ההתמודדות עם המגבלה. אני מעוניין להמשיך להתקיים ולהתפרנס בכבוד ממכירת הציורים שלי. אשמח שתבואו להתרשם ולרכוש את יצירותיי", אומר הזיזה ומזמין אתכם, גולשי אשדוד נט ליצור עימו קשר בטל': 054-669-1495
אפריאט- הלוחם שלנו עבור "סיכוי שווה".
נראה כי ישנם אנשים רבים, ביניהם אוריאל אפריאט מאשדוד, שבסך הכול נלחמים על מנת לספק לעצמם עבודה הגונה ועיסוק. אין דרישה לזכויות יתר, אלא לתרומה שווה לחברה ולשוק העבודה. גם בעיר אשדוד יש אנשים שפונים לעמוד ומחפשים את הסיכוי להשתלב וניכר כי במיוחד באזור הדרום יש ביקוש רב למקומות עבודה שישתפו פעולה ויתנו את הצ'אנס להתחיל ולעשות שינוי למענם ולמען כולנו. אנשים אלו אולי מוגבלים פיזית או נפשית, אבל מסתבר שהחברה שלנו מוגבלת גם כן ואולי בצורה קשה הרבה יותר- בחשיבה.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
