המוזיקה המזרחית סימנה עוד יעד וכבשה את מוזאון אשדוד לאמנות עם נוכחות מרשימה של צוותי תקשורת מהעיתונות הכתובה ,מערוצי הטלוויזיה ומאתרי חדשות במובילים שהגיעו למסיבת עיתונאים  לקראת פתיחת התערוכה "זמר בודד הוא הלב".  

התערוכה מגוללת את סיפורה של המוזיקה המזרחית בארץ מאז קום המדינה ועד פריצתה לזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית בסוף שנות ה-90ו בנויה בסדר כרונולוגי: הַחל בהגירתם לישראל של מוזיקאים בעלי שיעור קומה מארצות מוסלמיות בשנות ה-50 למאה ה-20, ועד רגע שבירתה של "תקרת הזכוכית" של תעשיית מוזיקה זו, עם הצלחתו המטאורית של אייל גולן. גולן, הזוכה לעניין רב סביבו הגיע למסיבת העיתונאים יחד עם אהרון ולירון עמרם, ריימונד אבקסיס, אליצור ראובני, יהודה קיסר, משה מזרחי, אמנון וגילי ארגוב –אחיו ובנו של 'המלך' המיתולוגי של הזמר המזרחי הלא הוא זוהר ארגוב ז"ל ונסרין קדרי, שהקריירה המוזיקלית שלה זוכה לנסיקה. לאירוע הגיעו ראש העיר -ד"ר יחיאל לסרי, אורן טואיל מנכ"ל החברה העירונית לתרבות הפנאי האחראית לפעילות מוסדות האמנות בעיר,מוטי מלכא- מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, דודו ז'רז'בסקי -מנהלו האמנותי של פסטיבל  'מדיטרנה', גדי אטיאס- יו"ר הועד המנהל של מוזיאוני אשדוד, פרופ' סמי שלום שטרית ואחרים.


בנאום קצר אמר ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, "התערוכה בעינינו מהווה מעשה תרבותי עם אמירה משמעותית עבור החברה הישראלית. לא בכל מקום מתקיים דיאלוג בין פסטיבל שמתרחש בעיר לבין מוזיאון אמנות מודרנית שנמצא בתוך אותה העיר.  מוזיאונים הם מעין סוג של מקדש ואין מניחים לכל אחד לפעול בתוכם, אז כאן באשדוד- לא רק שאנחנו יכולים להיכנס, אלא אנו נכנסים עם תערוכה שמדברת על נושא שהיה מודר בחברה הישראלית- התערוכה "זמר בודד הוא הלב" מספרת את ההיסטוריה של המוזיקה המזרחית במדינת ישראל, אחרי מחקר עמוק שנעשה על ידי ערן ליטוין- אוצר התערוכה המביא לידי ביטוי את הסיפור של המוזיקה הישראלית בכלל ושל המוזיקה המזרחית בפרט בקונטקסט היסטורי רחב .כל זה לאור השיח התרבותי שמתקיים בישראל בשנים האחרונות עם כל המתח שהוא יוצר מתוכו. התערוכה הזו שתפתח את פסטיבל 'מדיטרנה' מהווה את אחד הביטויים המשמעותיים ביותר למה שמתהווה כאן בעיר אשדוד בשני העשורים האחרונים של יצירת מציאות תרבותית חדשה שעבורנו היא כבר ישנה אבל עבור החברה הישראלית היא חדשה, באמצעות התערוכה ופרויקטים נוספים כאלטרנטיבה  להומוגניות תרבותית ורעיון כור ההיתוך וזה מה שאנחנו עושים באשדוד, זה התחיל עם הקמתה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד והמרכז לפיוט ושירה והמשיך עם השנים לפסטיבל 'תור הזהב', פרסי 'תור הזהב', פסטיבל 'אשדודהשירה' ו'מדיטרנה' כמובן, כל זה פועל לצד בלט פאנוב, התזמורת הסימפונית, התיאטרון הגיאורגי והרוסי ועוד.

אנו נהנים מכל העולמות באשדוד-מצד אחד  לא מוותרים על נכסי הצאן של התרבות המערבית אבל אנחנו מעשירים את החברה הישראלית בתרבויות הנוספות שקיימות בה. זאת הבשורה של אשדוד לחברה ולתרבות הישראלית- רב תרבותיות כאלטרנטיבה להומוגניות תרבותית. מכאן אנו קוראים לחלקים השונים בתרבות הישראלית לצאת מההסתגרות, להיפתח. אשדוד יכולה להוות דוגמה ואנו מנצלים את העושר הזה כדי להעשיר את החברה הישראלית. זה צריך להיות האינטרס של ההגמוניה- לצאת להיפתח וליצור דיאלוג החשוב לחברה הישראלית, שזקוקה לשוויון הזדמנויות מלא. אני מודה לאמנים שהגיעו אלינו היום ולשמעון פרנס שמלווה את הפסטיבל מזה כחמש שנים וחושף דרך הפסטיבל שלנו את המוזיקה הים תיכונית והמזרחית בכלל. תודה על העשייה האמנותית שלהם ועל הסיוע בחשיפתה בפני החברה הישראלית."  

לדבריה של נעמי אדר הופמן, המשנה למנכ"ל החברה העירונית והממונה על מוסדות האמנות בעיר אשדוד, "המוזיקה כמשאב תרבות ראשוני עומדת במוקד התערוכה, שהיא במידה רבה ניסיון מחקרי חלוצי, כוללת ספר שהינו פרי מחקר מתמשך ומתווה את ערוצי ההשפעה על התהוות וההתפתחות של מוזיקה זו שברדאר של מנגנוני התרבות ההגמונית ומנסחי הישראליות המתהווה סומנה כז'אנר מוזיקלי נפרד, מודר ומודחק. התערוכה מהווה עבורנו המשך ישיר וטבעי למהלך המתנסח במוזיאון אשדוד לאמנות בשנים האחרונות כמוזיאון המאופיין בבחינה מתמדת של סוגיות הנוגעות לזהות מקומית על רקע אופייה הייחודי של העיר אשדוד- כעיר מהגרים ים תיכונית רב תרבותית."                                                                                                                                                                                             

בהמשך התקיים שיח מעשיר בהנחייתו של שמעון פרנס אל מול האמנים שמשתתפים בתערוכה והגיעו לכבד בנוכחותם. פרנס, סיפר איך בשנות השבעים התאפשר לו בקושי רב להגיש בגלי צה"ל את התכנית "על הדבש ועל הכיפק" שהפכה מהר מאוד לפצצת רייטינג ושלאחריה הגיעה התכנית "אגן הים התיכון " ברשת ב' שגם היא התאפשרה בקושי רב ושאף היא הפכה מהר מאוד לתכנית עם אחוזי האזנה מרשימים. פרנס פנה אל ערן ליטוין, אוצר התערוכה ותהה אודות הקשר שלו למוזיקה המזרחית וכיצד הגה את רעיון התערוכה וביצועה. ליטוין השיב, "לא הכרתי בכלל מוזיקה מזרחית, בשנת 97' התחלתי לעבוד ברשת ג' ונחשפתי למוזיקה המזרחית דרך להקת אתניקס ואייל גולן ומאז התחלתי לאסוף תקליטים. התערוכה מגיעה מתוך האספנות ופחות מהבלוטה הרגשית - כאשכנזי שלא נחשף למוזיקה מזרחית בכלל בצעירותי וחדר לארץ לא נודעת לחקור אותה. ההורים שלי לא שמעו מוזיקה ערבית או מזרחית בכלל. אולי זה מה שהשאיר אותי אובייקטיבי מבלי להיות סנטימנטלי. באופן מסוים ניתן לומר כי נפגעתי מההדרה של ההגמוניה התרבותית ששלטה פה. יש עוד מעגל של אנשים שקופים שלא נחשפו לתרבות הזו כי לא היה להם איפה".
                                                                                                          על השאלה האם  זו תערוכה שיכולה הייתה להיות מוצגת במוזיאון ישראל השיב ליטוין ,"הם לא הבינו כנראה במה מדובר והחמיצו . מצאתי בית חם באשדוד, מוזיאון אשדוד מתעסק בזהות והתערוכה שלי התאימה כמו כפפה ליד-אזכיר כי זו התערוכה הראשונה על מוזיקה פופולרית".                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 אייל גולן סיפר שבנערותו היה מאזין בבית סבו למוזיקה מזרחית ולמוזיקה ערבית כמו לפריד אל אטרש, לזוהר ארגוב ואחרים ,אולם כדי להיות מקובל בקרב חבריו  בילה במועדונים שם שמעו מוזיקה של  להקות דוגמת 'דוראן דוראן' ו'דפש מוד' ."תחילת דרכי הייתה בטעות... ביום גשם שוטף החברים שלי הזמינו אותי למועדון מזרחי  ... ידעו שבבית אני שר בחדרי חדרים וביקשו מבעל המועדון שייתן לי לשיר... שרתי את "כמו שיכור", של זוהר ארגוב ובעל המועדון רץ אליי ושאל אותי "מה אתה עושה מחר?" והזמין אותי לבוא ולשיר 2-3 שירים...  ומאז נסחפתי לעומק. החדר האחרון בתערוכה  מרגש אותי כי הוא כביכול מוקדש לי, אבל כשאני מסתכל פה במוזיאון על כל התערוכה עם אייקונים דוגמת זוהר, להקת העוד, צלילי הכרם, אהובה עוזרי... אני מבין שזה הרבה יותר עמוק, עוד מתחילת שנות ה-50 .התערוכה מאוד מרגשת ואין לי ספק שאביא לכאן את ילדיי כדי שיבינו מאין המוזיקה שלי צמחה."


"זמר בודד הוא הלב", מוזיקה מזרחית בישראל. אוצר אורח: ערן ליטוין, תאריך נעילה- 14.10.17, מוזיאון אשדוד לאמנות, * הכניסה לפתיחת התערוכה חופשית שעות פעילות המוזיאון: ימים א', ג', ד', ה' 9:00 – 16:00 ,יום ב': 9:00 – 20:00, שישי, שבת:  10:30 – 13:30 ,מוזיאון אשדוד לאמנות, דרך ארץ 8, אשדוד.טל':  08-8545180/1.

צילום: odrey- פבל טולצ'ינסקי