ימני, שמאלני, טבעוני, ביטחוניסט וקריקטוריסט נכנסים לחדר אחד ומתחילים לנגן... זאת לא התחלה של בדיחה, אלא של הרבה בדיחות, גסויות, רוק פרוע ובקיצור, חגיגה של מוזיקה. זוהי להקת נאג' חמאדי הידועה בכינויה להקת העיתונאים, זאת בשל הרכבה מעיתונאים בלבד: דרור גלוברמן ("אנשים" ערוץ 2) - קלידים; אור הלר (ערוץ 10) - גיטרה חשמלית; אראל סג"ל (גל"צ, ערוץ 20) - בס; טל לזר (ישראל היום) - תופים ודרור פויר (גלובס) - סולן.

חברי הלהקה המוכרים לנו מכלי התקשורת כאנשים חמורי סבר וכבדי ראש, עולים כבר 12 שנים על הבמות וחושפים את הפן האחר והנסתר שלהם, אשר מאפשר להם להשתחרר מכבלי הנימוסים והפוליטיקלי קורקט.

טל "טליק" לזר שלמד תופים בגיל מאוחר, קיבץ אץ חברי הלהקה סביבו. ולזר מצא את אראל סג"ל עמיתו מעיתון "מעריב", בהמשך הצטרפו הדרורים פויר וגלוברמן. 

"גלוברמן הביא לנו את הלר וזאת הטעות הגדולה שלו", מאשים טליק. "אני לוקח את זה על המצפון שלי", מסכים גלוברמן "הלר היה נחמד ושקט כשהוא הגיע אבל פתאום יצאה המפלצת מהמגבר ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותה לבקבוק. בקרוב נצא לאודישנים ואנחנו מזמינים כל עיתונאי שמחזיק גיטרה ליצור קשר".

בתחילת הדרך, טליק לא חשב שהם יופיעו על במות, אלא סתם חברים שנפגשים ומנגנים. כך הוא חשב עד שהגיע פויר והביא את המילים החדות והרוח הפרועה ודחף את הלהקה לצאת החוצה להופעות.
אז איך מצליחים אנשים כל כך עסוקים למצוא את הזמן להגיע לחזרות והופעות? יש מי שעושה בעיות?

טליק: "הלר הכי בעייתי בזמנים, כי הוא מחזיק את כל ערוץ 10, הוא מגיש תוכניות בוקר ומשדר בתוכניות אחרות בו זמנית. אני חושב שפעם אחת התבטלה הופעה בגללו, בשאר המקרים הוא מגיע להופעה ברגע האחרון כשצריך לעלות".

גלוברמן: "כל מי שתשאל יגיד שזה אחרים. לדעתי הבעיה אצל הלר וסגל, למרות שהם מאשימים אותי שהבעיה אצלי. הכי מעניין שאף אחד לא מאשים את פוייר, אצלו תמיד יש זמן. בן אדם, אתה לא עובד? לא קורע את התחת? אנחנו די קורעים את התחת, סגל עובד בכל כלי התקשורת שיש בישראל במקביל. אני עובד רק בחצי מהם. הלר מחויב למהדורה, מחליף את כולם בתוכניות הבוקר, את רפי רשף, לונדון וקירשנבאום, המהדורה המרכזית, הוא חי רק בלילות. אני מחכה שהוא יחליף את גיא לרר".

הלר מסכים: "להקים להקה עם כתב צבאי, זה רעיון גרוע שלא הייתי ממליץ עליו, אי אפשר לקבוע שום דבר משום דבר. זה סוג של מלחמה תמידית על לוח הזמנים, אני באמצע חזרות יכול צאת ולדווח על נפילת רקטה או פיגוע. ההופעה הראשונה שלנו נקבעה ב-27 בדצמבר 2008, היה מתוח בדרום אבל אמרנו שאין סיכוי שזה יתחיל בשבת, אז קבענו את ההופעה למוצאי שבת אבל ב-11:30 בבוקר התחיל המבצע וההופעה בוטלה".

שמה יוצא הדופן של הלהקה ניתן לה על ידי העיתונאי, עמרי אסנהיים, הקלידן הראשון שהיה אז כתב "מעריב" ועשה כתבה על העיר המצרית נאג' חמאדי וכך הדביק את השם ללהקה.

פויר, הסולן של הלהקה, שדווקא מתגלה בהופעות כחיית במה, לא האמין אף פעם שיחזיק מיקרופון "אני הייתי הכי זייפן במשפחה, אני לא יודע כמה זה השתנה היום", קטעי הקישור שהוא מאלתר בין השירים בהופעות, מהנים לא פחות מהמוזיקה של הלהקה.

הקצוות פוליטיים של הלהקה, הם אראל סג"ל ופויר, שבעצמו דתל"ש, ואי אפשר להחזיק את שניהם בחדר החזרות בלי מריבות פוליטיות שכולם מעורבים בהם "זה גם מגיע לעניינים פיזיים, אבל תמיד משלימים. החופש לקלל הוא חופש חשוב מאוד" אומר פויר "החזרות זה 90% דיבורים מריבות וצעקות ו-10% נגינה. זה כל הזמן שם העיסוק התקשורתי". 

מי אליל הבנות?

פויר: "זה משתנה כי גלוברמן הכי יפה ויש לו הכי הרבה רייטינג, אבל בהופעות בצוק איתן, הלר היה הכוכב, עכשיו זאת התקופה סג"ל. יש מספיק לכולם".
 

מצד אחד אתם כולכם נשואים ובעלי משפחות, אבל הטקסטים מאוד מיניים ובוטים למעמדכם.

פויר: "רוקנרול אתה עושה בשביל הבחורות, מי שאומר אחרת הוא שקרן. גם אם אתה נשוי. אבל לא בקטע של סקס וזיונים, אלא באופן כללי להרגיש סקסי על הבמה".

גלוברמן: "אנחנו אנשים עסוקים אז היום בגיל 40 הספקנו ברוקנרול מה שאנשים רגילים מספיקים בגיל 30-25. אנחנו בסך הכול להקת רוק צעירה".

לפני שבועיים הורידו מהבמה באשדוד, זמרת שעלתה להופיע עם ביקיני, מאיזו סיבה יורידו אתכם?

טליק: "אנחנו גם מתכוונים לבוא עם ביקיני וקוקיות".

גלוברמן: "זה כנראה יהיה בגלל משהו שפויר יגיד, אבל אנחנו לא יודעים מה"

פויר: "כבר הורידו אותנו בגלל גסויות, הופענו בירושלים בשוק בשכונה של דתיים שלא אהבו את זה. נבדוק את סף הסובלנות של האשדודים, יהיו גסויות ושירי זימה".
להקת נאג' חמאדי תופיע במוצ"ש בשעה 22:00, ברחוב מרטין בובר 1, אשדוד. הכניסה ללא תשלום.